רומה רימונים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רומה רימונים הוא התקן המאפשר להרכיב רימון על קנה של רובה [רובה מטען (רומ"ט) או רובה סער (רוס"ר) ] ולשגרו מקנה הרובה באמצעות לחיצה על ההדק. כדי לבצע את שיגור הרימון, חייב הלוחם להחליף את מחסנית הכדורים הרגילים שברובה במחסנית תחמישים, (התחמישים הם תרמילי כדורים ללא קליע, הממולאים באבק שריפה הודף בעל עוצמה חזקה יותר מהרגיל), להתקין את הרומה על קנה הרובה, ו"להלביש" עליו את רימון הרובה. בשל ההדף הרב שנוצר בעת הירי, אין אפשרות לירות את רימון הרובה כשהקת צמודה אל כתף הלוחם, ויש להצמיד את עקב הקת למשטח מאסיבי כגון קיר או גזע עץ. בתנאי שדה, כורע הלוחם ברך, ומניח את עקב הקת על האדמה, כאשר הרובה עומד מוטה בזווית של 45 מעלות להשגת טווח מירבי. הירי מבוצע כאשר הלוחם מניח את ידו האחת בחזקה מעל למתפס הרובה, ובידו השנייה מפעיל את הדק הרובה. החזקה לא יציבה או לא נכונה של הרובה, תביא בדיעבד להשלכתו של הרובה בפניו של הלוחם הרוכן מעליו.
היתרון בשיטה זו היא שטווח השיגור של הרימון גדול בהרבה מטווח זריקה של רימון יד, ושהרימון נורה בקשת בליסטית. אין אפשרות לירות ברובה כדורים רגילים כל עוד לא הוסר רימון הרובה מעל קנה כלי הנשק.
החל ממלחמת העולם השנייה ועד לשנות ה-70, השימוש בררנ"ט היה נפוץ למדי. בשנות ה-80 הוחלף הררנ"ט במטולי רימונים יעודיים ובמשגר M-203 אשר מורכב מתחת לקנה של הרובה.
בשנות ה-90, כאשר החלו לפתח אמצעים לפיזור הפגנות (אלפ"ה), חזר השימוש בהתקנים דמויי ררנ"ט, כגון רימון גז שמתלבש על קנה הרובה ושימוש בכדורים תחמיש חסרי קלע, אשר משמשים לצורך יריית כדורי גומי אשר מאוחסנים בהתקנים שמולבש על קנה הרובה (כגון ררנ"ג או "טמפון").