רימון יד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רימון יד הוא פצצה שנועדה להיזרק על ידי חייל. מקור השם הוא מהפרי רימון, מהגודל הכללי שלו ומהעובדה שגרעיניו הרבים מזכירים את הרסס המצוי ברימון. גרנדיר (רמן) הוא חייל המתמחה בתפעול ובזריקת רימונים, דבר שהווה עניין לא כל כך פשוט בזמנים עתיקים יותר. כיום, כל חייל קרבי מאומן בזריקת רימונים.
ישנם מספר סוגים של רימונים:
- רימון רסס (Frag Grenade) - רימון שמתפוצץ תוך שחרור הדף רב ורסיסי מתכת, מטרתם היא להרוג. טווח ההריגה הממוצע של רימון תקני הוא בין 8 ל 10 מטרים.
- רימון עשן - רימון המשחרר עשן (אפור או צבעוני) שנועד למטרות מיסוך, בלבול, הסוואה ואיתות.
- רימון גז - רימון שנועד לפזר גז במקום נחיתתו. בדרך כלל גז מדמיע למטרות פיזור הפגנות.
- רימון הלם (Stun Grenade) או Flash Bangs - רימון שמתפוצץ ויוצר הבזק אור חזק ומסנוור וקול נפץ עז אך לא גורם נזק. מטרתו היא להמם את המטרה ולתת את היוזמה לצוות התוקף, שיוכל לבצע את מהלכיו ראשון. רימונים כאלה נפוצים בידי יחידות עילית ללוחמה בטרור וחיוניים למבצעי חילוץ בני ערובה. רימון ההלם המצוי בידי צה"ל אינו גורם להבזק אלא רק לקול נפץ, וייעודו העיקרי הוא פיזור הפגנות.
רימונים מסוימים נועדו לשיגור ממטול רימונים (קנה ייעודי המיועד לירי רימונים) או רומה רימונים (התקן המולבש על קנה של רובה ומופעל על ידי הרובה עצמו).
[עריכה] מנגנון הרימון
בעת שחרור הניצרה מוחזק הנוקר אך ורק על ידי המנוף. עם זריקת הרימון משתחרר המנוף על ידי קפיץ והנוקר מסתובבב ונוקר את הפיקה. הפיקה מדליקה ניצוץ קטן שמדליק פתיל ההשהיה. (ברימון רסס צהל"י תקני מס' 26 משך ההשהיה הוא 4 שניות שמתוכן חצי שנייה הוא משך הזמן שלוקח לנוקר לפגוע בפיקה ועוד 3.5 שניות משך דליקת פתיל ההשהיה). מתחת לפתיל ההשהיה נמצא הנפץ. הנפץ הוא חומר נפץ רגיש ולכן כשפתיל ההשהיה הדולק פוגע בו הוא מתפוצץ ומפוצץ את המאיץ שיוצר פיצוץ גדול יותר שגורם לפיצוץ כל חומר הנפץ ברימון. ההדף שנגרם על ידי הפיצוץ מעיף את הרסיסים שנמצאים במעטפת וגורם נזק לכל סביבת הרימון.
ברימונים שאינם רימוני רסס מוחלף החלק האחרון בתהליך ברכיבים אחרים. לדוגמה, במקום חומר נפץ ישנו גז או חומר הגורם לרעש חזק, בדומה לרימון הלם.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
ערך מילוני בוויקימילון: רימון |