רוסטוב על הדון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוסטוב-על-הדון (רוסית: Ростов-на-Дону) - עיר ברוסיה בדרום מערבה לפני תחילת רכס הרי הקווקז. בירת מחוז רוסטוב, ומרכז אדמיניסטרטיבי של המחוז הפדרלי הדרומי בפדרציה הרוסית. העיר נמצאת על שתי גדותיו של הנהר דון, 46 ק"מ לפני שפיכתו לים אזוב. אוכלוסית העיר:1,012,300 (נכון ל-2003).
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
שפך הנהר דון שימש החל מזמנים קדומים כמרכז תרבותי ומסחרי חשוב. במקום התקיימו יישובים שונים החל מהאלף הראשון לפני ספירת הנוצרים. הראשון בהם הייתה העיר היוונית טנאיס, אח"כ בימי הביניים העיר הגנואית טנה והמבצר הטורקי אזוב. הרוסים השתלטו על האזור כתוצאה ממלחמת רוסיה-תורכיה, 1735-1739. העיר המודרנית נוסדה בשנת 1749 לפי צוה של הצארינה יליזבתה פטרובנה כעיר מכס על הגבול עם תורכיה. ב-1761 במקום הוקמה מצודה צבאית ושמה ניתן לה על נזיר חשוב בדת האורתודוקסית דמיטריוס מרוסטוב, לכן העיר נקראה גם רוסטוב. בין 1768 ל-1774 העיר שימשה מרכז לתקיפות הרוסים על תורכיה במלחמת רוסיה-תורכיה על העיר אזוב ועל האזורים התורכים בקרים ובקווקז. ב-1779 ארמנים יוצאי קרים הקימו את העיר נור-נחיצ'בן (נחיצ'בן החדשה) ליד רוסטוב, אשר בבוא הזמן התאחדה איתה. העיר הארמנית תוכננה על ידי הארכיטקט הרוסי הנודע איוואן סטרב. רוסטוב העיר צמחה במהירות ו1796 קיבלה זכויות עירוניות. ב-9 באוגוסט 1797 העיר הארמנית ורוסטוב צורפו לחבל רוסטוב. ב17 באוגוסט 1807 רוסטוב הוכרזה כעיר ובירת מחוז על ידי הצאר אלכסנדר הראשון, ולשם נתווספה תוספת "על הדון" כדי להבדילה מהעיר רוסטוב הקדומה, שכן רוסטוב החדשה הפכה לעיר ידועה ורשמית. מאותה עת העיר התחילה לשמש כמרכז האדמיניסטרטיבי של האזור במקום העיר אזוב שעם התפתחות רוסטוב התחילה לדעוך. במלחמת העולם הראשונה לעיר הגיעו פליטים רבים מאזור הקרבות, בתוכם גם אוניברסיטת ורשה, שחלק מצוותה נשארו בעיר והקימו אוניברסיטה על שם דמיטרי דונסקוי לאחר מכן. ב-1918 נכבשה על ידי החיילים הגרמנים. ב-18 בינואר 1920 לעיר נכנסו חיילי הצבא האדום. בשנת 1925 רוסטוב נהפכה למרכז המחוז קווקז הצפוני וב-1934 של מחוז אזוב-הים השחור. המחוזות כללו גם שטחים של מחוז קרסנודר, סטברופול וחלק מהרפובליקות הקווקזיות. ב28 בדצמבר 1928 העיר נור-נחיצ'בן צורפה לרוסטוב. ב-1937 המחוז פורק לחבלים קטנים יותר, ורוסטוב נהפכה לבירת חבל רוסטוב. ב-21 בנובמבר 1941 נכבשה על ידי הצבא הגרמני, אך כעבור שמונה ימים שוחררה. ב-23 ביולי 1942 נכבשה שנית אחרי קרבות קשים ואבידות כבדות למגיני העיר ב-13 בפברואר 1943 העיר שוחררה סופית.
[עריכה] יהודים
בחפירות בזרם הדרומי של הדון נמצאו מצבות יהודיות מלפני 2000 שנה. האזור איפה שנמצאת רוסטוב היה כלול בממלכת הכוזרים בין המאות השישית והתשיעית וככל הנראה התגוררו בו יהודים בתקופה זו.
ראשוני היהודים הגיעו לרוסטוב לאחר היווסדה. ב-1796 בעיר נמנו 6 יהודים. ב-1811 בעיר התגוררו כבר 20 משפחות, ב-1836 מספר המשפחות היהודיות הגיע ל-73. העיר שימשה מרכז לתנועת חב"ד בין 1915- 1924, בה כיהנו כאדמו"רים רב שלום דובער שניאורסון ובנו רב יוסף יצחק.
