שבתי צבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שבתי צבי. ציור משנת 1669.

שבתי צבי (23 ביולי 1626 - כנראה 30 בספטמבר 1676) משיח השקר הידוע ביותר בהיסטוריה היהודית. סביב דמותו התרקמה תנועת השבתאות.

תוכן עניינים

1 ביוגרפיה
2 ספרים שנכתבו על שבתי צבי
3 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] ראשית ימיו

שבתאי צבי נולד באיזמיר ב־1626. אביו היה סוחר עופות שהתעשר, כנראה ממוצא ביזנטי. כבר בצעירותו עורר את כעסם של רבני עירו. הוא הרבה להתעסק במיסטיקה ובקבלה. בתחילת שנות העשרים לחייו התחתן פעמיים, אך התגרש, אחרי שלא נגע באשתו. הוא כינס סביבו חבורה שהכירה במשיחיותו. בלט בנטייתו לומר מפעם לפעם את השם המפורש, טאבו חמור מאין כמוהו. מאוחר יותר יתבע ממאמיניו להשתתף במנהג זה.

כנראה, היה נתון להתקפי מאניה דפרסיה. בגיל 25 (או 29) גורש מאיזמיר. אחרי נדודים בערי יוון ובתורכיה, חזר לאיזמיר למשך מספר שנים, אולם גורש ממנה שוב ב־1662.

יעדו הבא היה ירושלים, עיר שהייתה אז מקום מפלט לבעלי חזיונות תעתועים. בירושלים התכנסה סביבו חבורה של מעריצים. ב־1664 התחתן עם פרוצה תמהונית ממוצא איטלקי בשם שרה, בהתאם לנבואת הושע (ראו הושע א׳ 1). מעמדו כנראה היה נכבד והוא נבחר לשלוחא דרבנן (שד״ר), שליח הרבנים לאסוף תרומות מהגולה. נראה שכבר באותה תקופה רווחו שמועות אודותיו בקהילות ישראל. שבתי צבי יצא למצרים. בדרכו חזרה עבר בעזה ופגש את נתן העזתי. פגישה זו, שהתרחשה בשנת 1665, היוותה את האפיזודה הראשונה בסדרה של התרחשויות, שעתידות היו לחולל טלטלה עצומה בקהילות ישראל בשנים שאחר כך.

[עריכה] פריחת השבתאות

נתן העזתי התפעם מדמותו של שבתי צבי, והשתכנע כי הוא אכן המשיח המובטח. הוא הפיץ את הידיעה לכל קהילות ישראל במכתבים, ובה בעת יצא שבתי צבי עצמו לירושלים להביא את בשורתו. בקהילות ישראל באירופה התקבל שבתי צבי כמשיח הרבה בהשפעת פרעות ת"ח ת"ט שהתרחשו ב-1648 וב-1649. היהודים שהיו במצב כלכלי, דתי, חברתי ובטחוני קשה מאוד לאחר הפרעות פירשו את מצבם כחבלי משיח והאמינו שהגאולה קרובה. על כן, כששבתי צבי הכריז על עצמו כמשיח העם קיבל אותו בהתלהבות. אולם דווקא בירושלים לא התקבל הטוען לכתר המשיח באהדה, והקהילה החרימה אותו, ואף התלוצצו על חשבונו באומרם - "הלך שליח ובא משיח". החרמה זו לא פגעה כלל בגל השמועות שהחל להציף את העולם היהודי.

שבתי צבי הגיע לבסוף לאיזמיר. העולם היהודי זכה באותה עת להתענג על חודשים של אופוריה משיחית. צומות החורבן בוטלו. הקדחת המשיחית לא תמה אף כאשר הווזיר החליט לעצור את שבתי צבי ולהחזיק אותו בגליפולי. הוא נהג בו בסובלנות מפתיעה והתיר לו לקבל חסידים לתאו. מעצר זה לא פגם בהתלהבות הכללית.
נקודת המפנה הייתה ביקורו של המקובל מפולניה, נחמיה הכהן, אצל שבתי צבי. המקובל, שהצהיר במפתיע על רצונו להתאסלם, הטיח האשמות בשבתי וטען שהוא מסית לקשר. ההאשמות זכו לאוזן קשבת ולשבתי ניתנה לבחור בין מוות לבין התאסלמות. בספטמבר 1666 הוא בחר להמיר את דתו.

[עריכה] לאחר ההתאסלמות

התאסלמותו של שבתי הכתה בתדהמה את העולם היהודי, וגרמה לרובו לזנוח את התקווה המשיחית. הזרם המרכזי ביקש להשכיח את החרפה, ספרי קהילות הושמדו ונמחקו ונאסר להזכיר את שמו של שבתי צבי. כדי למנוע מקרה נוסף של אדם שיכריז על עצמו כמשיח הוטלו הגבלות על לימוד הקבלה ורק לאנשים בקיאים בתלמוד ובהלכה הותר ללמוד אותה כדי שאנשים לא יגיעו לידי טעות.

אחרים שמרו אמונים לרעיון המשיחי. נתן העזתי עצמו יצא את עזה ופנה למסע נדודים בקהילות ישראל, והטיף להמשך האמונה בשבתי צבי. התאסלמותו הוסברה כירידה לקליפות האיסלאם, כדי להוציא משם את הניצוצות שנשבו (ראה מושגי יסוד בקבלה). מקורות רבניים עתיקים פורשו מחדש בדרך שתתאים לרעיון קבלי נועז זה.

שבתי צבי עצמו נותר באדריאנופול, ראש ל-200 משפחות של נאמניו, שהתאסלמו איתו. התגלויותיו לא פסקו, והוא ניהל אורח חיים דתי ספק יהודי ספק מוסלמי. דבר זה היה לצנינים בעיני השלטון. ב-1673 הוגלה שבתי צבי לדולצינו, העיר העתיקה שבאלבניה. בתקופה זו יצר משנה קבלית חדשה, שעיקריה הם קיומם של שני אלוהים נבדלים. הראשון הוא ה"אין סוף", והשני "אלוהי ישראל", הנאצל ממנו.

שבתי צבי מת ביום כיפור שנת תל"ז (1676) והוא בן 50. נתן העזתי הפיץ את הרעיון לפיו שבתי צבי "נבלע באורות העליונים", כלומר הפך לחלק מהאלוהות. עד היום קיימת בתורכיה קהילה הממשיכה את דרכו ונקראת "דונמה".

[עריכה] כתות ממשיכות

שנים רבות לאחר מותו, אחד מחסידי שבתי צבי בשם יעקב פרנק, טען כי נשמתו של שבתאי התגלגלה בו. פרנק הקים כת משיחית חדשה, ובסוף חייו התנצר.

[עריכה] ספרים שנכתבו על שבתי צבי

ציצת נובל צבי, רבי יעקב ששפורטש, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשי"ד, ארבעה כרכים.
קיצור ציצת נובל צבי לרבי יעקב ששפורטש, מאת דוד מילדולה, אמשטרדם תי"ז.
תורת הקנאות, רבי יעקב עמדין, אמשטרדם תקי"ב.
קנאת ה' צבאות לרמח"ל - ספר המסביר את הטעיות הקבליות בשיטת ש"צ.
ויואל משה לרבי יואל טייטלבוים - הספר דן בתנועת השבתאות מההיבט המשיחי, ועוסק בשבתי צבי כבדרך אגב.
משיחי השקר ומתנגדיהם, בנימין שלמה המבורגר, בני ברק 1989.
משיח של גילוי עריות, אלי שי, תל אביב 2002
שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו, גרשם שלום, תל אביב תשי"ז