שחור הזקן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שחור הזקן הוא השם בו נתפרסם אדוארד טיץ', שהיה שודד ים ידוע במאה ה-18. הוא פיקד על יותר מ-300 פיראטים שהפליגו בארבע ספינות, הכניע יותר מ-40 אוניות, והרג מאות בני אדם.
שחור הזקן הופיע לראשונה בתעודות היסטוריות משנת 1717 כמפקד של ספינה חד תורנית בבהאמה. ב-28 בספטמבר 1717 התקיף שחור הזקן את הספינה הצרפתית הגדולה "קונקורד", שהייתה בעלת עשרים תותחים וצוות גדול, בקרבת האי סנט-וינסנט. בספינתו של שחור הזקן היו תותחים קטנים יותר שכן מטרתם לא הייתה להטביע ספינות אלא להכניען לצורכי שוד.
טקטיקת ההפחדה היא זו שהקנתה לו את הצלחתו הגדולה. כדי להפחיד אנשים ששטו בספינות אחרות, הוא הניף דגל שחור ועליו סמל הגולגולת, ואנשיו היו פורצים בצעקות ובאיומים כלפי השטים בספינות שתקפו. הוא עצמו הסתיר מתחת לכובעו שורת גפרורים ופתילי השהיה. אלו העלו עשן סמיך סביב ראשו וזקנו העבות. גם חזותו הייתה מאיימת: הוא התנשא לגובה 1.94 מטרים ונהג להחזיק שני אקדחים בשתי ידיו בנוסף לחרבות שעל מותניו.
כאשר נכנעה לו הספינה "קונקורד", והוא שדד את תכולתה אך גם גזל את הספינה עצמה. לראשונה הייתה ספינה כה גדולה ובעלת עצמה בשירות שודדי ים. שחור הזקן אף הגדיל את חימושה ל-40 תותחים, ושינה את שמה ל"נקמת המלכה אן", זכר למלחמת המלכה אן, ששמה קץ ללגיטימיות של העיסוק בשוד ימי בקריביים מצד הכתר האנגלי.
מייד לאחר סיפוח הספינה "קונקורד" תקף שחור הזקן את הספינה הבריטית "אלן הגדולה", וסיפח גם אותה, בעוד את צוותה שילח בסירות ההצלה. כך זכה להפיץ את שמעו כדמות מעוררת אימה באיים הסמוכים.
בין נובמבר 1717 למאי 1718 לכד שחור הזקן בין 16 ל 18 ספינות. הצי שלו מנה כעת 4 ספינות ו-400 אנשי צוות. הוא היה איש משכיל ויודע קרוא וכתוב, והנהיג על ספינותיו דמוקרטיה מלאה. מנהיגות הספינה, כולל הוא, נבחרו בהצבעה, ונערכה הצבעה על כל נושא בספינה.
במאי 1718 עשה שחור הזקן צעד שטרם נראה מצד כנופיות שודדי הים: הוא הטיל מצור על נמל צ'ארלסטאון בדרום קרוליינה ולכד כל ספינה שיצאה ממנו. כמו כן לקח בני ערובה ודרש כופר עבור שחרורם. אחד מבני הערובה היה סמואל ראג, מבכירי העיר.
לאחר מכן המשיך עם צוותו לצפון קרוליינה, אך ב"מפרץ המפרש" עלתה הספינה "נקמת המלכה אן" על שרטון ועמדה לטבוע. שחור הזקן ואנשיו המקורבים ביותר עברו לספינת הצלה ועמם רוב אוצר הספינה, תוך שהם נעזרים באנשי הצוות האחרים, שסמכו על יושרו ונאמנותו של שחור הזקן. שחור הזקן ברח עם מקורביו לאי אוקרקוק, תוך שהוא נוטש את אנשי צוותו למוות. באי הקים מושבה קטנה עם צוותי ספינותיו האחרות. ישנם היסטוריונים הטוענים כי שחור הזקן העלה את ספינתו בכוונה על השרטון, ותכנן את הכול מראש כדי לצמצם את צוותו בצורה משמעותית כך שרק קרוביו והאנשים שעליהם הוא סומך ישארו איתו.
בנובמבר 1718 שלח אלכסנדר פורטסווד, מושל וירג'יניה, צי קטן ומצוייד בראשות קפטן מיינארד כדי ללכוד את שחור הזקן. מטרת המבצע הייתה נקמה בו, כמו גם רצון להחרים את השלל הגדול שצבר.
למיינארד היה יתרון מספרי: הוא פיקד על 60 אנשים, לעומת שחור הזקן שפיקד על 19. שחור הזקן ביצע הטעיה ומשך את שתי ספינותיו של מיינארד אל עבר שרטון של קרקע רדודה. מיינארד עצמו עלה על שרטון בעוד ספינתו השנייה נמלטה לים. אנשי מיינארד השליכו את כל ציודה הבלתי הכרחי לים וכך שחררו אותה מן השרטון, ואז ביצעו תכסיס מחוכם. שתי ספינותיו של שחור הזקן נערכו מולם וירו אש כבדה על הספינה. כשחדלו לירות ראו על הסיפון למשך מספר דקות רק את מיינארד ועוד אדם אחד נוסף. הם התחברו באנקולים לספינה וטיפסו עליה אך אז תקפו אותם אנשי צוותו של מיינארד. בקרב פנים אל פנים ירה מיינארד בשחור הזקן, ואחד מאנשי צוותו פגע בחרב בעורפו.
מיינארד ערף את ראשו וחזר עטור נצחון כשראשו של שחור הזקן תלוי על חרטום ספינתו, וצוותו שבוי בידיו.
מותו של שחור הזקן היה מהלומה משמעותית לשוד הימי בקריביים.
