שלמה לויזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלמה לויזון (כתיב יידיש: לעוויזאהן; 1789 - 27 באפריל 1821), חוקר, בלשן ומשורר עברי, איש תנועת ההשכלה, מחבר "מליצת ישורון".

תוכן עניינים 1 קורות חייו 2 ספריו 3 לקריאה נוספת 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] קורות חייו

שלמה בן יהודה ליב לוי מוהר נולד בעיירה מוהר (Mór) שבהונגריה, ולימים בחר לעצמו את שם המשפחה לויזון (Löwisohn) על שם אביו. לצד החינוך היהודי הרגיל בתורה ובתלמוד למד גם את שאר ספרי המקרא, ושלא כמקובל זכה גם לחינוך אירופי במנזר הקאפוצ'יני המקומי, שבו למד גרמנית, לטינית ומתמטיקה. בצעירותו קרא ספרי מדע וספרות רבים ולמד בעצמו צרפתית ואיטלקית.

בשל מצוקה כספית בא ב-1809 לפראג והחל ללמוד בישיבת פראג. בפראג התיידד עם ההומוריסטן מוריץ ספיר ועם האחים המשכילים ברוך ייטלס ויהודה ייטלס, והתקרב לחוג המשכילים של פראג. בשלב מסוים עזב את הישיבה והחל ללמוד באוניברסיטה של פראג, ובה למד סורית, יוונית ואנגלית. בפראג גם הדפיס את ספריו הראשונים, "שיחה בעולם הנשמות" ו"בית האוסף".

ב-1815 בא לוינה לשמש שם כמגיה בבית הדפוס של אנטון שמיד, שבו עבדו באותה תקופה משכילים רבים ובהם שמואל רומאנלי, יהודה ליב בן-זאב ושמשון בלוך. בווינה הוציא לאור את ספריו "מליצת ישורון", "מחקרי ארץ" וספרים אחרים.

ב-1820, בעקבות לחצים מכיוונים שונים, לרבות פרשת אהבה נכזבת, לקה בנפשו, ואולי מדובר בהחמרה במחלת נפש שממנה סבל כל חייו. הוא חזר לעיר הולדתו ושם נפטר ב-1821, בן 32 בלבד.

[עריכה] ספריו

• שיחה בעולם הנשמות (פראג תקע"א, 1811). שיחה דמיונית בין המדקדק הימיביניימי רד"ק ובין המדקדק איש השכלת ברלין יואל ברי"ל על ענייני דקדוק ומליצה עברית.
• בית האוסף (פראג תקע"ב, 1812). על הדקדוק והמילון של לשון חז"ל, מתוך הנחה שהייתה לשון מלאכותית ולא מדוברת. נדפס גם כמבוא למשנה במהדורת המשנה שהדפיס אנטון שמיד.
• מליצת ישורון (במקור: ישרון; וינה, 1816 ובמהדורות נוספות, האחרונה רמת גן, 1988). ספרו החשוב והמפורסם ביותר, עוסק באסתטיקה של המקרא ושל השירה העברית. בתחילה מבוא שירי-מליצי בשם "המליצה מדברת", בהמשך דיון במושגי היופי, הנשגב והמשל, ואחר כך דיון בחלקים מהמקרא וניתוחם על פי מחקר הספרות בזמנו, בין השאר על פי הרדר ולאות'. לשם הדגמה הובאו שיריהם של משוררים עבריים ובהם ריה"ל, רמח"ל ורנה"ו, ותרגומים של משוררי האומות ובהם הורטיוס, ורגיליוס ושקספיר.
• מחקרי ארץ (וינה, 1819). מחקר מודרני וסקירה של מקומות המופיעים במקרא, החיבור העברי הראשון העוסק בגאוגרפיה מקראית. תורגם לגרמנית ב-1821. יעקב קפלן הוציא בווילנה (1839) עיבוד שלו בשם "ארץ קדומים" עם מבוא של מרדכי אהרון גינצבורג, שהשפיע כנראה על הרומנים המקראיים של אברהם מאפו.
• ביאורים ותרגומים של קינות ופיוטים.
• Vorlesungen über die Neuere Geschichte der Juden (וינה, 1820), חיבור מקיף, מן הראשונים בסוגו, על ההיסטוריה היהודית. יצא לאור רק הכרך הראשון.

[עריכה] לקריאה נוספת

• יוסף קלוזנר, היסטוריה של הספרות העברית החדשה, כרך א, ירושלים תשי"ב, עמ' 261 - 274
• ראובן מיכאל, שלמה לויזון - משורר, בלשן, חוקר, מבחר מכתביו, עם מבוא, ירושלים תשמ"ד
• טובה כהן, מליצת ישרון לשלמה לויזון: היצירה ויוצרה, אוניברסיטת בר אילן, תשמ"ט 1988

[עריכה] קישורים חיצוניים

• שלמה לויזון במהדורת 1901 - 1906 של Jewish Encyclopedia (אנגלית)