שקיעה (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

עטיפת הספר בגרסתו העברית

שקיעה הינו סיפור מדע בדיוני קצר שנכתב על ידי הסופר אייזיק אסימוב ופורסם בספטמבר 1941. כחמישים שנה לאחר פרסומו הורחב הסיפור לרומן, על-ידי אסימוב בשיתוף עם סופר המדע הבדיוני רוברט סילברברג. "שקיעה" הוא גם שמו של קובץ סיפורים קצרים של אסימוב, שיצא בהוצאת מסדה בשנת 1980 (מתרגם: אדם שרתיאל). הספר כולל את הסיפור "שקיעה" כמו גם כמה סיפורים מפורסמים אחרים של אסימוב (ביניהם "מארחת" ו"למען מטרה טובה...").

הסיפור מספר על אודות כוכב לכת המואר באורן של שש שמשות, כך שתושביו אינם יודעים חשכה מהי. הסיפור עוסק בהתרחשותו של ליקוי חמה שמסתיר את כל השמשות וגורם לעלטה גמורה על פני הכוכב. הסיפור הקצר מתאר את האירועים המתרחשים עד ליום הליקוי, בעוד שהספר, לעומת זאת, מכיל את מה שכתוב בסיפור הקצר ומוסיף על כך הסבר על יום הליקוי ומה שקרה לתושבי המקום לאחריו.

בשנת 1968 נבחר הסיפור על ידי אגודת סופרי המדע הבדיוני בארצות הברית כסיפור מדע הבדיוני הטוב ביותר מאז ומעולם^[1].

[עריכה] הסיפור הקצר

הסיפור הקצר פורסם לראשונה בספטמבר 1941 וזהו הסיפור ה-32 שכתב אסימוב. הסיפור נכתב בזמן שאסימוב עבד בחנות הממתקים של אביו במקביל ללימודיו באוניברסיטת קולומביה. לפי אסימוב, ג'ון קמפבל הזמין את הסיפור אחרי דיון ביניהם בנוגע לציטוט הבא, מאת ראלף ואלדו אמרסון:

"אם על הכוכבים להופיע, לילה אחד בלבד בכל אלף שנים, היאך יאמינו בני האדם, ואיך יעריצו או ישמרו, למשך דורות רבים, את זכרה של עיר האלוהים?"

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

הסיפור הקצר מספר על כוכב לכת דמיוני בשם לאגאש (קלגש בגרסת הספר) השוכן במערכת הכוללת שש שמשות, כך שתמיד נראית שמש אחת לפחות בשמיים. לכן תושבי כוכב הלכת אינם יודעים חשכה מהי. אבל פעם ב-2,049 שנים מתרחש ליקוי חמה - ירח של הכוכב מסתיר את השמש שנשארה באותה עת היחידה בשמים, וכך נוצר מצב של חשכה בכל כוכב הלכת.

הסיפור הקצר מספר את סיפורם של מספר אסטרונומים, ארכיאולוגית ופסיכולוג המגלים שיש גרעין של אמת בטענותיה של קבוצה דתית המכונה "ביאת השלהבת", לפיהן בעוד שנה השמים יחשיכו, האלים יתקפו וכל העולם ישרף בגלל מעשיהם הרעים של האנשים. להבנתם זו מובילה תגלית ארכיאולוגית כי ביישובים פרהיסטוריים התרחשו שריפות כל 2,000 שנה בערך, תגליות אסטרונומיות אשר מגלות שכוח המשיכה של כוכב הלכת נוטה במקצת, דבר הניתן להסבר בקיומם של עוד גורמים שמימיים חוץ מקלגש ושש שמשותיו. הם נעזרים בפסיכולוג בשם שירין, אשר הקדיש את חייו לחקירת השפעת החשכה על תושבי כוכב הלכת, ומגלים שההשפעה הצפויה של הליקוי היא הרת אסון.

הם חוברים לעיתונאי מצליח בשם רמון, ומבקשים ממנו שיכתוב בטור שלו בעיתון את ממצאיהם כדי שתושבי כוכב הלכת יוכלו להסתתר במקלטים עם אור לפידים ולא יושפעו מהחשכה. כמובן, בעולם שאינו יודע חשכה מהי, אין שום מתקן לתאורה מלאכותית ואפילו לפידים פרימיטיביים יש להמציא במיוחד באוניברסיטה לצורך הליקוי. רמון מוצא את התגלית מגוחכת וטוען בטוריו שחבורת המדענים הפכה להיות שותפה לקבוצה הקנאית הדתית, דבר שגורם למעט מאוד אנשים להאמין בתגלית.

בקטע זה מסתיים הסיפור הקצר. אסימוב השאיר הרבה שאלות לא פתורות, לדוגמה:

איך ידעה הקבוצה הדתית לנבא את הליקוי ללא שום כלי עזר מדעי?
מה יקרה לתושבי כוכב הלכת בליקוי ואחריו?

ועוד. בגלל שאלות אלה, החליט אסימוב להרחיב את הסיפור הקצר.

[עריכה] הספר

בשנת 1990, שנתיים לפני מותו של אסימוב, הוא חבר לסופר המדע הבדיוני רוברט סילברברג כדי להרחיב את הסיפור הקצר לספר. הספר מחולק לשני חלקים - הסיפור הקצר והמשכו. ההמשך מספר על מה שקורה ביום הליקוי ומספר שבועות אחריו. החלק השני של הסיפור מתרכז יותר בעיתונאי ולא בקבוצת המדענים.

בליל הליקוי התחבאו כל האנשים אשר האמינו לקבוצה הדתית במקלטים של הקבוצה הדתית והאנשים אשר האמינו לקבוצת המדענים התחבאו במקלטי האוניברסיטה, פרט למדענים אשר צפו דרך טלסקופים בליקוי ותיעדו אותו כדי שהדורות הבאים יוכלו להישמר מפניו. בסופו של דבר, ברגע הליקוי, מתגלים השמיים במלוא תפארתם, והכוכבים, שעד אז היו סתם אמונה מטורפת של קבוצה דתית, מתגלים כאמיתיים. התברר שאכן יש עוד גרמי שמיים חוץ מקלגש ושש שמשותיו. אבל, הליקוי השפיע על רוב התושבים הלא מאמינים בצורה קשה, רובם יצאו מדעתם והתחילו לשרוף דברים במטרה להבריח את ה"עלטה" אשר הגיעה עליהם. יחד עם קבוצת משוגעים מהליקוי, התקיפה הקבוצה הדתית את המצפה האסטרונומי של האוניברסיטה והרסה את כל התצפיות, וכמובן תקפה כמעט למוות את רוב המדענים.

בנקודה זו פונה הספר לתאר את מה שקרה לעיתונאי רמון, לארכיאולוגית טיפרה, לאסטרונום בינאי, לפסיכולוג שירין ואיך הם התמודדו עם העולם המטורף שבחוץ:

בינאי מגלה שקבוצת האנשים שהתחבאה במקלטי האוניברסיטה נדדה לאחת משמורות הטבע במטרה להקים ממשלה זמנית שפויה. הוא נודד לשם יחד עם אשתו.
טיפרה השתגעה באופן קשה יחסית מהליקוי, אבל בסופו של דבר היא מצטרפת לקבוצת אנשים אשר מטרתה היא להחרים כל אמצעי ליצירת אש במטרה לעצור את השרפות שהתושבים המשוגעים (המהווים חלק גדול מאוד מהאוכלוסייה) מייצרים.
שירין מנסה גם הוא לשרוד. הוא נפגש עם רמון, אך מחליט לנדוד לבד לשמורה. הוא נרצח בדרכו על ידי קבוצה אנטי-דתית.

רמון הוא הדמות הראשית בחלק הזה. הוא מתחיל לחיות ביער כלשהו, עד שהוא נפגש עם טיפרה, הם נודדים ביחד לשמורה ולבסוף חוברים לקבוצה הדתית כדי להשתלט מבפנים על ממשלתם.

פרטי עלילה ("ספוילרים") לא יופיעו בהמשך.

[עריכה] ההבדל הספרותי בין הסיפור הקצר לספר

למרות שאסימוב ניסה להישאר נאמן למקור, קיימים מספר הבדלים ספרותיים בין הספר לסיפור הקצר. הסיפור הקצר מאגד שלושה סיפורים שאט-אט מתקשרים ביניהם: הסיפור של האסטרונום בינאי שמגלה שקיימת הפרעה בכבידה, הארכיאולוגית טיפרה שחושפת תגלית מדהימה בתל ארכיאולוגי חדש וסיפורו של הפסיכולוג שירין שרואה את ההשפעה הנוראה של העלטה על תושבי קלגש. בסוף הסיפור הקצר, שלושת הסיפורים הופכים לסיפור אחד, במטרה למנוע את קץ הציביליזציה על כוכב הלכת. בספר, לעומת זאת, הדבר מתרחש באופן הפוך. בהתחלת החלק השני של הספר (החלק הראשון הוא הסיפור הקצר) הסיפור מתרחש במישור אחד. אבל, לאט-לאט הוא מתפצל שוב לכדי סיפור על כל דמות חשובה, מגמה הפוכה מזו שבסיפור הקצר.

בנוסף לכך, בחלק השני של הספר, מתרחש גם סיפור אהבה בין שתי דמויות מרכזיות שבכלל לא היו קשורות בסיפור הקצר. זהו אחד מסיפורי האהבה המעטים שכתב אסימוב.

[עריכה] הסיפור והעולם האמיתי

[עריכה] פחד

הספר והסיפור הקצר מבוססים על אחד הפחדים הבסיסיים של רוב בני האדם, הפחד מחוסר אור. מאז האדם הקדמון, בני האדם פחדו מחוסר אור. בערבים, שבהם השמש נעלמת, היה פחד וחוסר ידיעה "האם היא תחזור?". ליקוי חמה היה אירוע מזעזע בפני עצמו - פתאום באמצע היום, השמש נעלמת. כשרוב התרבויות היו תרבויות דתיות, היעלמות השמש הייתה קשורה לניצחון הרוע ותבוסה לאלים.

דוגמה לכך ניתן לראות במיתולוגיה המצרית: האל הראשי, רע, היה אל השמש. האגדה מספרת שכל לילה היה עליו להיאבק בנחש שסימל את הרוע כדי שהשמש תוכל להאיר את העולם ביום המחרת.

בספר קהלת, הצירוף "תחת השמש" חוזר שוב ושוב, דבר שמדגיש את עליונות השמש וחשיבותה.

בשנת 2001 פרצו מהומות קשות בעקבות ליקוי חמה מלא בניגריה. המהומות פרצו במחוז בורנו הצפוני ונגרמו בגלל הפחד של התושבים מהיעלמות השמש. ההסברים הדתיים היו שהשמש נעלמת בגלל כשפים רעים ועונש של האלים על הכפירה של בני האדם. כתוצאה מכך, שר ההסברה הניגרי הוציא הודעה מטעם הממשלה [1] שקראה לאזרחים להירגע ולא להיכנס לפאניקה, לקראת ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006.

[עריכה] ביקורת כנגד הדת

אסימוב מותח בסיפור ביקורת קשה מאוד על הדת. הביקורת מופיעה בעיקר בספר ולא בסיפור הקצר, מכיוון שבסיפור הקצר המדענים הם מרכז העלילה ובספר העלילה מתרחבת למספר רב של כיוונים שכוללים גם את הדת ומעשיה לאחר ליקוי החמה.

בסיפור זה, אסימוב מציג את הדת בצורה קשה מאוד. הדת בסיפור זה, "ביאת השלהבת", עושה הכול כדי לחבל בפעולת המדענים שמנסים ללמוד על מה שיקרה ביום הליקוי. הקבוצה הדתית שם עושה שימוש במוטיבים פסולים במטרה לזכות באהדה ואמון מן הציבור, בסופו של דבר הם אפילו רוצחים את האנשים שמתנגדים להם.

לאחר הליקוי, הקבוצה הדתית עושה הכול במטרה להקים ממשלה מטעמה שתקים ממשל תיאוקרטי שישלוט על כל תושבי כוכב הלכת למען קידום האינטרסים שלה.

המדע והמדענים מוצגים בספר זה בצורה אוהדת. הם מתוארים כאנשים רגילים שכל מטרתם היא חשיפת האמת למען הציבור. לפני הליקוי הם עושים הכול במטרה לגרום לתושבי המקום להינצל מהליקוי, בין אם חבירה לעיתונאי פופולרי ובין אם חבירה לקבוצה הדתית כדי להציג חלק מדבריה באור מדעי. בסופו של דבר, הקבוצה הדתית מנסה להרוס מבפנים את האוניברסיטה ואת קבוצת המדענים, שכן הם מכחישים את קיומם של האלים וטוענים שהעלטה שעומדת לבוא היא דבר טבעי ורגיל.

[עריכה] תערו של אוקאם

בספר מוזכר מספר רב של פעמים המושג "החרב של תרגולה". זהו מושג הקלגשי שפירושו: "שכאשר ישנם שני הסברים שווי ערך לאותה תופעה, יש להעדיף את ההסבר הפשוט או החסכוני יותר". המושג הזה דומה מאוד למושג תערו של אוקאם. אסימוב ככל הנראה העביר את המושג לסיפרו ושינה את שמו ל"חרבו של תרגולה" על מנת שישמע שונה מהמושג הארצי המוכר (בניגוד גמור מן ההתחלה של הסיפור הקצר והספר, בה כותב אסימוב בפירוש שהתרבות על העולם קלגש שונה מאוד מבני האדם בהרבה בחינות, בין אם מבחינה אנטומית ובין במושגים לשוניים או יחידות פיזיקליות. לטענתו, כל מושג "קלגשי" לכאורה תורגם למושג המקביל המוכר לנו, אברי האחיזה של היישויות שם הפכו לידיים אצלנו, יחידות מדידת המרחק הפכו למטרים וכדומה).

[עריכה] סרטים שהתבססו על עלילת הספר

בשנת 1988 יצא לאקרנים סרט בשם "שקיעה". הסרט מבוסס במלואו על הסיפור אך היה בעל תקציב נמוך במיוחד. הסרט נקטל על ידי המבקרים, מעריצי המדע-הבדיוני ועל ידי אסימוב בעצמו. בשנת 2000 יצא סרט בעל אותו שם ואף הוא נקטל על ידי המבקרים.
בשנת 2000, יצא הסרט Pitch Black שמבוסס אף הוא בצורה חלקית על הספר "שקיעה".