תדמית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא ניסוח לא אנציקלופדי. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
תדמית היא דימוי (בלועזית: אימג' - Image), דמות אדם או ארגון המצטיירת בעיני אחר, או הרושם שאדם עושה על המתבונן בו. הדימוי במהותו הוא אינסטינקט, והרושם שאחרים מקבלים הוא בגין כל מיני סימנים חיצונים שהאדם מקרין: לבוש, דיבור, שפת גוף וכדומה. התדמית יכולה להיות זהה לדמות אותה היא משקפת, אך בימינו לעתים קרובות יש פער ביניהן עקב נטייתם של אנשים לעסוק בעיצוב התדמית, וביצירת הרושם אותו הם מבקשים להציג בפני אחרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] התדמית ומעורבותה בחיינו
בני האדם הורגלו לסממנים חיצונים כדי לקטלג כל אחד ואחד על פי אמונתו, עיסוקו ודרך חייו. כך גם הורגלנו לקטלג מוצרים, חברות, קבוצות חברתיות, וכל תופעה אליה אנחנו מתוודעים - על פי קריטריונים הקשורים לנורמות וערכים חברתיים. כיוון שהרגל זה הפך לטבע אנושי, מהווה התדמית חלק מהאישיות של רבים מאיתנו, ואנו נוקטים בפעולות שונות לסייע לעיצובה. כך למשל, אשה מתאפרת כדי להוסיף עוד מימד לדמותה, גבר מתגלח או מגדל זקן כדי לשוות לעצמו מראה מסוים, איש עסקים ירהט את משרדו באופן שיצור רושם מסוים על לקוחותיו. טיפוח תדמית אישית על ידי האדם עצמו לא נתפסת בהכרח על ידי הצופה מהצד ויש והיא מקבלת פרשנות אחרת.
לעתים קרובות מדובר במהלך המשנה באופן מהותי את הדימוי המצטייר בעיני הסביבה ויכול אף להטעות את המתבונן בו. אם למשל אישה שמנהלת אורח חיים דתי, לובשת מכנסיים וראשה גלוי - יש לה תדמית (מראה חיצוני) של חילונית אך דמות של דתית, ונראה כי לתדמית שלה יש יכולת השפעה הרבה יותר משמעותית על הסביבה מאשר למהות האמיתית שלה.
עניני תדמית נשזרים כמעט בכל תחומי החיים. הקידמה בעידן המודרני מספקת אפשרויות רבות לשנותה ולעצבה בשלל דרכים, ובשנים האחרונות היא מושכת יותר ויותר בעלי מקצוע המתמחים בכך.
[עריכה] התדמית בכלכלה
כמעט כל תחום שיש בו שיווק ומכירה, נלווה לו מעשה של עיצוב תדמיתי, ומושקעים בכך משאבים רבים. המיתוג הוא ענין של רושם ויצירת דימוי, וכך גם השירות הניתן ללקוחות, והשידול המכירתי. נושאים אלה ואחרים הביאו להיווצרותם של בעלי מקצוע שמתמחים בנושאי עיצוב התדמית וביניהם: פרסומאים, יחצ"נים, מעצבי מוצר, גרפיקאים, תסריטאים, במאי סרטים, יועצים ארגוניים, יועצי שיווק ועוד.
בנוסף לזה, משקיעים חברות וארגונים ביצירת מוניטין אותו הם חפצים להביא לידיעת לקוחותיהם וכלל הציבור. כך למשל חברה ששמה הטוב נפגע ממהלכים שונים, תשקיע בשיפור המוניטין, בדרך של עשיית מעשה חיובי ופרסומו באופן שיחזיר לציבור את האמון בה. זוהי דרך עקיפה ליצירת תדמית. באותה מידה חברה כלכלית יכולה גם להקצות אחוז מסוים מפעילותה, לטובת מפעלי תרבות וחינוך. גם זוהי דרך להוסיף מימד לדימוי החברה בעיני הציבור.
האופן בו מתנהל קשר עסקי בכללותו, עובר דרך עולם הדימויים שיש לכל אחד מהצדדים הקשורים לעסקה. משא ומתן עסקי יכול לקום או ליפול על הדימוי שיש לאחד הצדדים. למשל חברה אמינה, מנהל שאפשר לסמוך על המילה שלו, וכך הלאה.
[עריכה] התדמית בפוליטיקה
לפוליטיקאים יש אינטרס ברור ליצירת תדמית בעיני בוחריהם, ובעיני הציבור בכלל. רבים מהם נעזרים באנשי מקצוע המתמחים בכך, ולפני כל מהלך שהם נוקטים יביאו בחשבון את השפעתו על תדמיתם כפי שהם מבקשים להצטייד בה. המאה ה-20, ובמיוחד התפתחות אמצעי התקשורת, הביאו להתמחויות מיוחדות בתחום הדימוי של פוליטיקאים כמו: דובר, קצין עיתונות, כותבי נאומים, יועצי תדמית או יועצי תקשורת.
[עריכה] התדמית המדינית
מדינות רבות זקוקות לעיצוב תדמיתן בעיני עמים אחרים, כדי לזכות באהדה לצרכי סיוע מתבקש או כדי לזכות בנקיטת עמדה מדינית התואמת את צרכיה.
ישראל, כמדינת עימות וכנזקקת לסיוע כלכלי, משקיעה מאמצים רבים בעיצוב תדמיתה. משרד החוץ אחראי על כך במידה רבה, יחד עם ארגונים יהודיים הפזורים ברחבי העולם ומסייעים לה בכך.
[עריכה] התדמית במשפט
שופטים יכולים לקבוע פסקי דין, בין היתר מהאופן בו הם מתרשמים מהעדויות הנשמעות לפניהם, ולכן ישקיעו הצדדים בסיוע עורכי דינם, משאבים רבים באופן הצגת טיעוניהם ובהישענות על יצירת הרושם המתאים.
[עריכה] התדמית והתקשורת
אמצעי התקשורת ההמוניים, משמשים כלי חשוב ביצירת תדמיות. האופן שבו התקשורת מסקרת אירועים ואישים, נתון במידה רבה להשפעות חיצוניות, ואלו נעשות לעתים קרובות על ידי האישים המעורבים או שלוחיהם. התקשורת היא המגרש עליו משחקים בעלי המקצוע כמו: פרסומאים ויחצ"נים, דוברים ויועצי תקשורת. מאחר ואמצעי תקשורת נתונים להשפעות של קבוצות מצומצמות, הן לא תמיד מבטאות דעה נרחבת של הציבור. זו נבחנת טוב יותר באמצעות בדיקה של דעת הקהל.
ליצירת התדמית הרצויה משמש לעתים מסע פרסום, הפועל להשגת מטרה זו באופן ישיר, ובעיקר משמשת התקשורת למטרה זו באופן עקיף, באמצעות חדשות וכתבות התורמות למוניטין ולתדמית של האדם או הארגון. בספטמבר 2006 יצא השב"כ במסע פרסום לגיוס אנשי מחשבים, אך למסע פרסום זה הייתה מטרה נוספת: שינוי תדמיתו של הארגון [1].
[עריכה] דעת הקהל
מונח אשר מציג את הדימוי הקיים לאובייקט נתון - אדם מסוים, חברה, מדינה או כל תופעה. דעת הקהל כלפי אובייקט מסוים, יכולה להיבחן בכמה דרכים: באמצעות סקרים הנעשים על ידי מכונים מקצועיים, באמצעות בדיקה ישירה של ה"איש ברחוב", או באמצעות בדיקה של התגובות באמצעי התקשורת השונים - מאמרים פובליציסטיים, טוקבקים, מכתבים למערכות העיתונים.
[עריכה] העם היהודי והתדמית
התרבות היהודית עוסקת בעניני תדמית, הן ברמה הלאומית והן ברמת הפרט. התפיסה הבולטת היא השמירה על תדמית נקיה של היחיד והכלל. גישה זו מתבטאת בביטוי המביע חשש מפני רושם העלול להצטייר בעיני עמים אחרים: "מה יאמרו הגויים". גם הביטוי "מראית עין" מביע התייחסות לעניני תדמית ולצורך להראות נקיון כפיים. תדמיתו החיצונית של האדם ומידותיו האישיות באות לידי ביטוי בולט במימרה מפורסמת מפרקי אבות: "אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו" או בדברי שלמה המלך: "טוב שם טוב משמן טוב".
ההיסטוריה היהודית כוללת פרקים רבים הנוגעים לתדמית המיוחסת לעם היהודי, תדמית אשר בדרך כלל הביאה עליו צרות צרורות: המן בן המדתא המוזכר במגילת אסתר התלונן על היהודים אשר אינם מתחשבים בגויים ומסיבה זו ביקש להשמידם. דימוי שלילי הביא במשך השנים להתפתחותן של עלילות דם הקשורות בהנחות תדמיתיות אודות יהודים ובעקבותיהן לפוגרומים. השפעת הדימויים הללו מוצאת את ביטויה באמנות – היהודי מופיע בציורים שונים במראה מסוים, ובספרים ובמחזות הוא לעתים קרובות גיבור שלילי עם תכונות דוחות. התעמולה הנאצית עשתה שימוש נרחב ביצירת תדמית ליהודים שתרמה להסתה ולביצוע קל יותר של דרכי ההשמדה.
התהליכים הציוניים שהביאו להקמת המדינה, לא נתנו משקל רב לתדמית ורבים ממנהיגי היישוב בחרו להתעלם ממנה לחלוטין, כפי שמתבטא באימרה המיוחסת לדוד בן גוריון: "לא חשוב מה יאמרו הגויים חשוב מה יעשו היהודים".
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אורנה ורניק, תדמית, רושם ושפת הגוף
- אילה בבצ'יק, האמיתי והנראה לעין - דמות, תדמית ומה שביניהן
