משתמש:Carny/ארגז חול 3

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מאבק הסטודנטים למען נגישות להשכלה הגבוהה או מרד הסטודנטים 2005 מתאר סדרה של הפגנות שנערכו בין החודשים מרץ - אפריל 2005 על ידי סטודנטים ברחבי ישראל, כמחאה על הקיצוצים של משרד האוצר בתקציב החינוך הגבוה ועל סגירת החוגים האקדמיים שהתרחשה לאחר קיצוצים אלו. המאבק עורר את הדיון הציבורי בנושא מקומו של החינוך הגבוה בחברה והיה מיוחד בכך שלא התמקד באינטרס הסטודנטיאלי הצר הנוגע לשכר הלימוד

תוכן עניינים 1 הרקע למאבק 2 סגירת השערים באוניברסיטת תל אביב 3 ישיבת הסנאט 4 הפגנות נוספות 5 תגובת שרת החינוך 6 סיום המאבק 7 הישגי המאבק וחשיבותו 8 ביקורת על המאבק 9 קישורים חיצוניים 9.1 אקסיומות הוזיטא-האטורי 10 שימושי האוריגמי 10.1 שימושים טכנולוגים 10.2 ריפוי בעיסוק 10.3 חינוך והוראה 11 אומני אוריגמי חשובים 12 אוריגמי בישראל 13 ראו גם 14 לקריאה נוספת 15 קישורים חיצוניים 16 הערות שוליים

[עריכה] הרקע למאבק

עם פתיחת סימסטר ב' של שנה"ל תשס"ה הכריז הועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב על רפורמה אירגונית במוסד הכללה בין היתר את הצמצומים הבאים ביחידות הלימוד:

1. סגירת החוג לתיאטרון והחוג לצרפתית.

2. החוג לביוכימיה קלינית בפקולטה לרפואה ייסגר ויתמזג עם החוג לגנטיקה ורפואה מולקולארית.

3. ארגון מחדש במכון המשותף ומכון לרפואת עיניים – מכון גולדשלגר, שמופעל בשיתוף פעולה עם בית החולים תל השומר.

4. בית הספר לרפואת שיניים לא יקבל לשורותיו תלמידים חדשים.

5. סגירת החוג לפיזיקה גרעינית בפקולטה למדעים מדויקים ומיזוגו בתוך בית הספר לפיזיקה.

6. סגירת המכון לשמירת טבע בפקולטה למדעי החיים.

7. החוגים למקרא, פילוסופיה יהודית, תלמוד וקבלה,לשון עברית ולשונות שמיות ייסגרו ויתמזגו בחוג החדש ללימודי התרבות העברית.

8. סגירת החוג למוזיקולוגיה ומיזוגו עם האקדמיה למוסיקה.

9. מיזוג החוגים לספרות עברית וספרות כללית לחוג אחד.

10. בבית הספר לחינוך תתבצע קליטת תלמידים רק בחוג להיבטים התפתחותיים.

הנימוקים לקיצוצים על פי פרוטוקול הועד המנהל היו כי בין השנים 2000-2003 קוצצה ב- 20% ההקצבה הממשלתית לאוניברסיטאות בכל הארץ. עם היוודע דבר הרפורמה ל אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה החלה האגודה במגעים למניעת הקיצוצים ולהסברה אודות הצפוי לציבור הסטודנטים. טיעוני הסטודנטים היו כי הרפורמה אינה מונעת משיקולים אקדמיים, אלא כלכליים בלבד וכתוצאה מכך ישנם תחומי ידע העשויים להיפגע בגלל שאינם רווחים - ולעומתם תחומי ידע רווחים הנתפסים כאטרקטיביים עשויים להילמד רק על ידי מי שיוכל לשלם שכר לימוד גבוה במיוחד.

[עריכה] סגירת השערים באוניברסיטת תל אביב

עם התקרבות המועד בו עלתה הרפורמה לדיון ואישור בסנאט האוניברסיטה - ה-15 למרץ, החלה אגודת הסטודנטים לתכנן צעדי מחאה אקטיביים, לאחר שמועצת האגודה אישרה לועד הסטודנטים להשתמש בתקציב האגודה לשם מחאה ומניעת הרפורמה, נרכשו מנעולים, שרשראות ואמצעי הסברה ותוכננה הפגנה גדולה בכיכר אנטין.
ביום בו אמור היה הסנאט להתכנס, הגיעו כ-200 סטודנטים אשר גויסו לשם המאבק בשעה 4:00 לפנות בוקר לבניין אגודת הסטודנטים. הסטודנטים קיבלו שרשראות ומנעולים, התפזרו ברחבי האוניברסיטה ונעלו את שעריה מבפנים.
לקראת השבע בבוקר כוחות משטרה משטרה שהגיעו למקום פינו את הסטודנטים בכוח ועצרו מספר מפגינים, ביניהם יפתח עצמון שכיהן כיו"ר אגודת הסטודנטים. צעד זה נתפס על ידי הסטודנטים כמוגזם וכוחני, ותוך זמן קצר ננעלו השערים מחדש על ידי מפגינים נוספים. אלפי סטודנטים מפגינים התרכזו בכיכר אנטין, נאמו כנגד הרפורמה והפגינו באמצעות שלטים וקריאות "אנו סוגרים את האוניברסיטה היום - על מנת שמחר היא תישאר פתוחה".
נשיא האוניברסיטה, הפרופ' איתמר רבינוביץ שהגיע על מנת לנאום לפני הסטודנטים, ירד מהבא בעקבות קריאות ההתפטרות שצעקו לעברו הסטודנטים ודרישתם שיצטרף אליהם בקריאה למשרד החינוך ולמוסדות האוניברסיטה לא לאפשר למדיניות משרד האוצר להשפיע על השיקולים האקדמיים בניהול האוניברסיטאות, ובנגישות של סטודנטים לכל תחומי ההשכלה.

[עריכה] ישיבת הסנאט

ביום ההפגנה הראשונה בערב, ישבו נציגי הסנאט לדיון אודות הרפורמה המוצעת תוך שקהל גדול של סטודנטים מפגין מחוץ לאולם. עם זאת להפגנות לא הייתה השפעה על התוצאה של ההצבעה והרפורמה התקבלה.

[עריכה] הפגנות נוספות

לאחר ההפגנה הראשונה, החל גל של מחאות בקמפוסים ברחבי המדינה -

• 19 למרץ השבתת הלימודים באוניברסיטת תל-אביב, והפגנה במשך כל היום על ידי מאות סטודנטים. עצומת ענק כנגד הקיצוצים בתקציב ההשכלה הגבוהה הוכנו, ועליה חותמים ח"כים שבאים לבקר בהפגנה. באו לנאום ולהזדהות: מתן וילנאי, שמעון פרס ואהוד ברק. דליק ווליניץ', בוגר החוג לתאטרון באוניברסיטת תל-אביב נאם בהפגנה, ואמר- "אסור לסגור את החוג. אל תתנו לתיאטרון למות בארץ".
  
• 20 למרץ השבתת הלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, והפגנת אלפים כנגד הקיצוצים בהשכלה הגבוהה. נאמוחברי הכנסת טומי לפיד וזבולון אורלב. הסטודנטים שהשתתפו בהפגנה קראו במגילת אסתר 'מחודשת' בה רה"מ דאז, אריאל שרון היה בתפקיד אחשוורוש, ואת תפקיד המן מלאה לימור ליבנת, שרת החינוך.
  
• 22 למרץ השבתת הלימודים באוניברסיטת חיפה והפגנה של מאות סטודנטים שהתנגשו עם המשטרה בה נעצרו יו"ר ארגון הסטודנטים בישראל דאז גל דאי. ויו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל דאז אסף שגב בין משתתפי ההפגנה היה חתן פרס נובל לכימיה, פרופ' אברהם הרשקו, שאמר: "מדובר בסכנה לעתיד ההשכלה הגבוהה. חותכים בבשר החי. בתל אביב סוגרים חוגים, וקיימת סכנה לסגירת הטכניון...אני בטוח שאם המצב הזה יימשך, לא יזכו כאן בפרסי נובל במדעים. אסור לנו להפסיק את האיכויות האלה".
  

באוניברסיטת תל אביב נערכה "עדלאידע" בה השתתפו סטודנטים מהחוג לתיאטרון שעמד בפני סכנת סגירה שעברה בין הכיתות במחאה על הסגירה
הלימודים הושבתו לחצי יום במכללה האקדמית "ספיר".

• מנהיגי הסטודנטים, לאחר פגישה ביום ו' (25/3/2005) עם השרה לימור ליבנת, אמרו כי הם מאוכזבים מהגישה שלה, וכי הפגישה נכשלה.

בימים הקרובים, יימשכו הפגנות וההשבתות במוסדות הלימוד בארץ, וביום ב' מתכוננים גם המרצים מהסגל האקדמי להשבית את הלימודים- ולא ללמד / לבדוק מבחנים ועבודות.

[עריכה] תגובת שרת החינוך

שרת החינוך דאז לימור לבנת, אמרה כי התקציב להשכלה הגבוהה קוצץ, ורק חלקו באמת הוחזר. היא אמרה כי היא מסכימה כי התקציב לא מספיק להשכלה הגבוהה, ונחוצה תוספת תקציבית בעיקר לתלמידי המחקר. השרה הציעה להקים וועדה שתבחן את כלל מערך ההשכלה הגבוהה, והאם המשאבים הקיימים מחולקים בצורה ראויה- בדומה לדו"ח דברת. השרה אמרה כי היא מתנגדת לסגירת החוגים באוניברסיטת תל-אביב (מה שהחל את גל ההפגנות, בעצם) וכי היא בוחנת אישית את תוכנית ההתייעלות של אוניברסיטת תל-אביב. השרה נפגשה עם יו"ר התאחדות הסטודנטים דאז, אסף שגב שטען כי הפגישה נכשלה וכי הוא מאוכזב מגישתה של השרה לנושא.

[עריכה] סיום המאבק

בשבוע הראשון של אפריל, הכריז יו"ר סיעת שינוי, טומי לפיד על הקצאת משאבים מתוך 300 מיליון ש"ח שקיבלה סיעתו בהסכם קואליציוני למען פתרון בעיות ההשכלה הגבוהה. עם הכרזתו זו הכריז יו"ר ההתאחדות כי המאבק תם ודרישותיו נענו. למרות שאגודות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב ושל הטכניון טענו כי אינן מסכימות לסיום המאבק, בפועל לא היו עוד הפגנות או מחאות אקטיביות בשנה זו.

[עריכה] הישגי המאבק וחשיבותו

הכספים שהתקבלו משינוי מנעו חלק מהקיצוצים שתוכננו ברפורמה המבנית של אוניברסיטת תל אביב. החוג לתיאטרון לא נסגרו ובית הספר לרפואת שיניים חזר לקבל תלמידים. הדיון הציבורי שעורר המאבק אודות עתיד ההשכלה הגבוהה הביא פוליטקאים רבים לחפש פתרונות שימנעו התדרדרות כזו בעתיד כדוגמת "המודל האוסטרלי" (הלוואות של הממשלה לסטודנטים בתנאים נוחים), שכר לימוד דיפרנציאלי, קרנות מלגות תמורת מעורבות חברתית ועוד. למאבק הייתה חשיבות רבה בכך שמיקם את הסטודנטים, שעד אז נחשבו לציבור אדיש, כקבוצה חברתית המשמיעה עמדות בנושאים ציבוריים ומשפיעה על סדר היום. הרחבת נושא ההפגנות מהמישור האישי האינטרסנטי הנוגע לשכר הלימוד אותו משלמים הסטודנטים, אל נושאים כגון תחומי הידע הנלמדים באוניברסיטה, הנגישות ללימודים במוסדות להשכלה הגבוהה ומעמד החינוך הגבוה בישראל, נחשב לתקדימי וחריג על רקע הפגנות הסטודנטים שנערכו עד ל-2005.

[עריכה] ביקורת על המאבק

ההפגנות זכו לביקורת רבה גם בקרב ציבור הסטודנטים. לאורך המאבק טענו סטודנטים כי מטרותיו מעורפלות ואינן אחידות וכי הדיון מתנדנד בין ביקורת על הממשלה הנוגעת לקיצוץ בתקציבים לבין ביקורת על האוניברסיטה בנקיטת הרפורמה.
למרות שבאופן רשמי אגודות הסטודנטים נמנעו מן הדיון בשכר הלימוד במהלך המאבק, נשמעה באמצעי התקשורת ביקורת רבה על כך שהמאבק עוסק בנושאים הקשורים ישירות לעולם הסטודנטים וכי ציבור הסטודנטים אינו משמיע את קולו בנושאים חברתיים או מדיניים אחרים.
ביקורת חריפה במיוחד נשמעה בנוגע לנעילת השערים באופן חד צדדי על ידי אגודת הסטודנטים של אוני' ת"א. הסטודנטים המבקרים טענו כי אגודת הסטודנטים למעשה כפתה עליהם את השבתת הלימודים. ביקורת דומה הושמעה על ידי סגל האוניברסיטה שנבצר ממנו להיכנס למוסד לאחר נעילת השערים.
הישגי המאבק היו שנויים במחלוקת וחלק גדול מפעילי המאבק טען כי מדובר הכספים שהועברו באופן חד פעמי הינם פתרון נקודתי בלבד ולא פתרון לאורך זמן.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• תמרה טראובמן, סיקור המאבק, הארץ און-ליין

• פרופ' גדי אלגזי, נאום בהפגנה 20.3.05, אתר מעקב חינוך

, 1996</ref> ^[1].

[עריכה] אקסיומות הוזיטא-האטורי

בבסיס החקר המתמטי של האוריגמי עומדות שבע אקסיומות המגדירות את הפעולות הגאומטריות המותרות בתהליך הקיפול. שש האקסיומות הראשונות פורסמו ב-1992 על ידי המתמטיקאי היפני-איטלקי, הומיאקי הוזיטא. אקסיומה שביעית המשלימה את שש האקסיומות של הוזיטא נתגלתה על ידי המתמטיקאי קושירו האטורי. שבע האקסיומות מאפשרות ניתוח של כל קפלי האוריגמי האפשריים תחת הנחה של קפלים ישרים בלבד המתבצעים על מישור:

1. בהינתן שתי נקודות P1 ו-P2, ניתן לקפל קו המחבר בניהן.
2. בהינתן שתי נקודות P1 ו-P2, ניתן לקפל את P1 על גבי P2.
3. בהינתן שני קווים L1 ו-L2, ניתן לקפל את L1 על גבי L2.
4. בהינתן נקודה P1 וקו L1, ניתן ליצור קפל המאונך ל-L1 אשר עובר דרך נקודה P1.
5. בהינתן שתי נקודות P1 וP2 וקו L1, ניתן ליצור קפל אשר ימקם את P1 על גבי L1 כך שהקפל יעבור דרך P2.
6. בהינתן שתי נקודות, P1 ו-P2, ושני קווים, L1 ו-L2, ניתן ליצור קפל אשר בו-זמנית ימקם את נקודה P1 על גבי L1 ואת נקודה P2 על גבי L2.
7. בהינתן נקודה P1 ושני קווים L1 ו-L2, ניתן ליצור קפל אשר ימקם את P1 על גבי L1 ובמאונך ל-L2.

בסיס תאורטי זה מאפשר תכנון של דגמי אוריגמי מורכבים על גבי מחשב, פתרון של משוואות מתמטיות מהמעלה הרביעית בעזרת קיפולי נייר, פתרון בעיות גאומטריות בעזרת אוריגמי ועוד^[2].

[עריכה] שימושי האוריגמי

מאז אמצע המאה ה-20, עם פריחתו של האוריגמי בעולם, החלה אומנות זו לשמש במגוון תחומים כפתרון לאתגרים טכנולוגים, רפואיים וחינוכיים.

[עריכה] שימושים טכנולוגים

מחילת שנות האלפיים, מחקר רב הוקדש לשימוש האפשרי באוריגמי כשיטה למזעור רכיבים אלקטרונים ומכניים. האפשרות לתכנן תבנית קיפולים דו-ממדית אשר תתקפל בכוחות עצמה לדגם תלת-ממדי היא בעלת פוטנציאל גבוה לשימושים ננוטכנולגים (טכנולוגיה בעלת ממדים של מלייארדית המטר).

שימוש בליתוגרפיה, טכנולוגיה בה משתמשים היום לייצור שבבים, יכול לאפשר הדפסה של תבנית הקפלים בגדלים תת-מיקרונים, אשר בהינתן גירוי כימי או פיזיקלי כולשהו יתקפלו באופן ספונטאני לדגם הרצוי. בשיטה זו יוצרים בליתוגרפיה על משטח תבנית רב-שכבתית של מוליכים למחצה, כאשר לכל שכבה צפיפות שונה. ההפרש בצפיפויות של השכבות השונות גורם למתח בין השכבות. מתח זה גורם להתקפלות המשטח על עצמו בהתאם לתבנית השכבות המתוכננת מראש ובכך ליצירת ההתקן האלקטרוני הרצוי^{[3] [4]}.

שימוש נוסף בעקרונות האוריגמי לייצור התקנים זעירים נעשה תוך שימוש ב-DNA, מולקולה המקודדת לחומר הגנטי בכל היצורים החיים. בשיטה זו מקודד ב-DNA סינתטי המידע הגורם לקיפול המולקולה על עצמה ליצירת הדגם הרצוי. מדענים הצליחו להדגים יצירה של דגמים דו-ממדיים ותלת ממדיים שונים בעלי מידות שונות של קשיחות בעזרת טכנולוגיה זו^[5].

עקרונות היסוד העומדים בבסיס האוריגמי מיושמים גם בהנדסה מכנית של מתקנים מתקפלים "חכמים". מספר מההתקנים המנצלים את עקרונות האוריגמי הם מפרשים סולאריים מתקפלים עבור לוויינים, מבנים תת-מימיים מתקפלים בעלי חוזק מבני רב, פחית משקה אשר משנה את מרקמה מחלק למזוגזג לאחר פתיחתה, כיפות עבור אצטדיוני ענק, כריות אוויר לרכב, שלדת רכב המתקפלת באופן אשר יספוג טוב יותר פגיעות מהתנגשויות, עדשת ענק מתקפלת עבור טלסקופ חלל ועוד.

[עריכה] ריפוי בעיסוק

כמלאכת יד עדינה המשלבת תכנון וחשיבה, משמש האוריגמי ככלי לריפוי בעיסוק בבתי חולים פסיכיאטרים, בחינוך המיוחד ולשיקום מוטוריקה עדינה בקרב נפגעי תאונות. השימוש המתועד הראשון באוריגמי בריפוי בעיסוק נעשה ב-1914 ע"י צ'ארלס סינדי גיבס, מורה לאנגלית אשר שירת תחת משפחת הצאר ברוסיה. גיבס היה אחראי על חינוכו של אלכסיי אלכסנדרוביץ' לבית רומנוב, יורשו חולה ההמופיליה ובעל החרדה החברתית של הצאר ניקולאי השני. גיבס תיאר ביומניו כיצד הצליח לתקשר לראשונה עם אלכסיי באמצעות הכנת דגמי אוריגמי.

כיום השימוש באוריגמי במוסדות שיקומיים שונים מקובל ברחבי העולם^[6]. בישראל נעשה שימוש באוריגמי בבית הספר לחינוך מיוחד "ברושים" ככלי טיפולי שאינו מעורר התנגדות בקרב התלמידים.

[עריכה] חינוך והוראה

אוריגמי הפך במדינות רבות אשר המובילה שבהן היא יפן, לכלי פופולארי להוראה ולחינוך מרמת גני הילדים ועד לאוניברסיטה. לראשונה קיפולי נייר שימשו כעזר לימודי במהלך המאה ה-18, בבתי ספר בגרמניה ובצרפת, אשר השתמשו בקיפולי נייר ספרדים. בסוף המאה ה-19 החלה הרשת העולמית של גני הילדים של פרובל להשתמש בוראיציה על האורגימי היפני בכדי לפתח יצירתיות בקרב ילדים^[7]. מאז שנות השמונים של המאה ה-20, עם המחקר המתמטי של האוריגמי, החל שימוש באומנות גם להוראת גאומטריה^[8] ובמספר אוניברסיטאות, בניהן אוניברסיטת טוקיו, נלמדים קורסים על המתמטיקה של קיפולי נייר.

[עריכה] אומני אוריגמי חשובים

• אקירה יושיזאווה - אבי האוריגמי המודרני
• רוברט ג. לאנג - פיתח אלגוריתמים לתכנון דגמי אוריגמי מורכבים
• סם רנדלט - אחד ממייסדי האוריגמי המודרני
• רוברט הארבין - קוסם ואומן אוריגמי פופולארי אשר הנחה תוכנית בריטית על אוריגמי
• קוניהיקו קאסאהארה - רב אומן ותאורטיקן של אוריגמי
• ניק רובינסון - מחברם של ספרי אוריגמי רבים
• דיוויד ליסטר - מומחה להיסטורית האוריגמי

[עריכה] אוריגמי בישראל

בשנת 1992 ייסדה מירי גולן את "המרכז הישראלי לאוריגמי". גולן למדה אוריגמי ביפן ופיתחה תוכנית לפיתוח מיומנויות למידה דרך אמנות קיפולי הנייר, הנלמדות בעשרות בתי ספר בארץ. במרכז צוות של 30 מורים והוא מפעיל מועדון חובבים הנפגש מעת לעת. בשנת 2004 ערך המרכז את כנס האוריגמי הישראלי הראשון בקיבוץ עין גדי. אמני אוריגמי ישראלים בולטים נוספים הם פול ג'קסון וגלעד אהרוני.

[עריכה] ראו גם

• מטוס נייר
• אקירה יושיזאווה
• נייר

[עריכה] לקריאה נוספת

• קוניהיקו קאסאהארה, קסמי אוריגמי, לדורי, 1990
• קוניהיקו קאסאהארה, פלאי אוריגמי, לדורי, 1990
• קוניהיקו קאסאהארה, חדוות אוריגמי, לדורי, 1990
• קוניהיקו קאסאהארה, אוריגמי בקלי קלות, אור-עם
• רוברט הארבין, אוריגמי: אומנות קיפולי הנייר, לדורי, כרכים 1-4
• מגוון מחברים, אוסף אוריגאמי ישראלי, המרכז הישראלי לאוריגמי

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוריגמי

• אתר המרכז הישראלי לאוריגמי
• אתר האגודה הבריטית לאוריגמי
• אתר האגודה האמריקאית לאוריגמי
• אתר האגודה האקדמאית היפנית לאוריגמי
• המתמטיקה של האוריגמי
• סקירת שימושים טכנולוגים של אוריגמי באתר משרד החוץ היפני

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ Jonathan Schneider, Flat-Foldability of Origami Crease Patterns, Swarthmore College Computer Society ,2004
2. ^ Roger C. Alperin, A Mathematical Theory of Origami Constructions and Numbers, New York Journal of Mathematics, 6:119-133, 2000
3. ^ Adrian Cho, Pretty as You Please, Curling Films Turn Themselves Into Nanodevices, Science, 313:164-165, 2006
4. ^ Hyun Jin In, Sundeep Kumar, Yang Shao-Horn, and George Barbastathis,Origami fabrication of nanostructured, three-dimensional devices: Electrochemical capacitors with carbon electrodes, Applied physics letters, 88:083104 , 2006
5. ^ Paul W. K. Rothemund, Folding DNA to create nanoscale shapes and patterns, Nature, 440:297-302, 2006
6. ^ V'Ann Cornelius, Proceedings of the Second International Conference on Origami in Education and Therapy (COET) Published by the Origami USA 1995
7. ^ David Lister, Origami in Schools, The History of Origami
8. ^ Kunihiko Kasahara & Toshie Takahama, Origami For The Connoisseur, Kodansha International, 1998 - מביא דוגמאות רבות לאפשרויות השימוש של האוריגמי בהוראת גאומטריה