SA-6

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

רכב שיגור נייד SA-6

SA-6 היא סוללת טילי קרקע-אוויר סובייטית ניידת, נגד מטוסים הטסים בגובה נמוך עד בינוני, ומיועדת להגן על מטרות קרקעיות מפני מתקפה אווירית. שמה המלא הוא "NIIP\Vympel 2K12 "Kub (בברוסית "Kub" משמעו "קובייה"), (בקוד דיווח נאט"ו המערכת מכונה SA-6 Gainful ("רווחי")).

כל סוללה מורכבת מרכבים דומים נושאי מכ"ם, האחד נקרא 1S91 (קוד דיווח נאט"ו: “Straight Flush"), הנושא מכ"ם בעל טווח של 75 ק"מ. הסוללה כוללת בדרך כלל ארבעה רכבי שיגור הנושאים שלושה טילים כל אחד, וארבע משאיות הנושאות שלושה טילים חלופיים ועגורן כל אחת. סוללות טילי ה- SA-6 מהוות חטיבת טק"א.

[עריכה] היסטוריה

רכב SA-6 במהלך שיגור טילים

מכ"ם המערכת כשברקע רכב שיגור

המערכת המקורית יוצרה בשנת 1967. לעתים נטען שמערכת הנ"מ של הצי הסובייטי, ה-"SA-N-3" היא גרסה ימית של ה-SA-6, אבל זהו לא המקרה. מערכת ה-"SA-N-3" היא מערכת נפרדת, דבר לא שגרתי למערכת טילי קרקע-אוויר סובייטית, שאין לה גרסה המתאימה לשימוש ביבשה.

בתכנון המערכת הושם דגש על ניידות שהייתה חסרה בטילי הקרקע אוויר הסוביטיים הנפוצים בשנות השישים SA-2 וה- SA-3 וזאת במטרה לאפשר שיוך והכפפה של חטיבות טק"א מדגם SA-6 לדיביזיות משוריינות או ממוכנות במלחמה. הניידות הגבוהה הושגה בין היתר על ידי שימוש בתקשורת נתונים אלחוטית בין רכב המכ"מ וכלי הרכב הנושאים את הטילים (המשגרים), שלא הייתה קיימת במערכות האחרות. כך התאפשרה פרישה מהירה של הסוללה ללא פרישת כבלי תקשורת בין כלי הרכב.

השימוש הידוע ביותר של ה-SA-6 בעימות היה במהלך מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, כאשר המערכת השתלבה במערך נ"מ מגוון וצפוף מאוד (הכולל טק"א ותותחי נ"מ קני) של הצבא המצרי מצידה המערבי של התעלה ומעל אזור התילים הסוריים ואגן דמשק. יחד עם שאר אמצעי הנ"מ התקבל מערך הגנה אווירית בעל מעטפת יירוט רחבה (אשר כונתה גם באזור התעלה "מסך האש"). בראשית המלחמה הופלו מספר מטוסים ישראלים על ידי טילי ה- SA-6. זאת מאחר וזו הייתה ההתמודדות הראשונה מול המערכת, שידוריה לא היו מוכרים ולא ניתנה התרעה לעקיבה ושיגור הטילים על ידי קולטי אזהרות המכ"ם של מטוסי חיל האוויר. ההתמודדות הקשה מול המערכת גם בהמשך המלחמה הביאו להגבלה ניכרת בחופש הפעולה של חיל האוויר שלא אפיינה אותו בעבר, בעיקר במשימות של סיוע לכוחות הקרקע שהיו למשימות דחופות במלחמה זו. נוכח האבדות שספג חיל האוויר והגבלת פעילותו טבע עזר ויצמן את המשפט: "הטיל כופף את כנף המטוס" כשהכוונה הייתה בעיקר לטיל ה- SA-6. בהמשך המלחמה השתלט כוח קרקעי של צה"ל על סוללת SA-6 שלמה ותקינה. המערכת נלמדה ועברה סידרה של בדיקות. בהתמודדות הבאה של חיל האוויר מול המערכת במלחמת שלום הגליל מערכת ה-SA-6 כבר לא היוותה איום על המטוסים וסוללות SA-6 סוריות רבות הושמדו בה ביעילות ללא כל אבדות. לאחר מערכה זו נטבע המשפט :"המטוסים כופפו את הטילים" כשגם הפעם הכוונה היא בעיקר לטיל ה- SA-6.

בעקבות האבידות הכבדות במלחמת יום הכיפורים כונתה המערכת "שלושת אצבעות המוות" (Three Fingers of Death), בתור התייחסות להופעתם של רכבי השיגור.

[עריכה] פריסה

מערכת ה-"SA-6" חולקת הרבה רכיבים משותפים עם מערכת ה-"SA-4". בהרבה מובנים המערכות תוכננו כדי להשלים אחת את השנייה; מערכת ה-"SA-4" יעילה לטווח ארוך ולגובה רב, ואילו מערכת ה-"SA-6" יעילה לטווח בינוני ולגובה נמוך עד בינוני. מערכות הנ"מ "SA-7" ו-" SA-8" משלימות את התמונה מפני שהן יעילות לטווח קצר ולגובה נמוך.

המערכת מסוגלת לאתר מטרות ולהתחיל לעקוב אחריהן בעזרת המכ"ם "1S91 "Straight Flush מטווח של 75 ק"מ, ולשגר לעברן טילים החל מטווח של 28 ק"מ. משתמשים גם במערכת זיהוי עמית-טורף בעזרת אותו המכ"ם. המערכת יכולה להנחות בין טיל אחד לשלושה טילים כנגד מטרה אחת בכל רגע. הטיל משוגר תחילה בהנחיה מבוקרת ובהמשך בעזרת מערכת התבייתות מכ"ם (SARH), כאשר יכולת המעקב מסופקת על ידי מכ"ם ה-"Straight Flush". פיצוץ הטיל נגרם עקב ההתנגשות במטוס או עקב פצצת מרעום. על הדגמים החדישים ביותר של המערכת, מתקינים על רכב השיגור מערכת מעקב אופטית שמאפשרת לבצע יירוט בלי שימוש במכ"ם (לצורכי הסוואת המערכת, או כנגד אזורים שיש בהם פעילות רבה של משבשי מכ"ם (ECM), ובמקרה זה גובה היירוט היעיל מוגבל ל-14 ק"מ. שיטת המעקב האופטית מאפשרת יירוט בגבהים נמוכים יותר מאלה שמכ"ם המערכת מספק. מהירות המטרה המקסימלית כשעוקבים אחר מטוס מתקרב היא 2 מאך, ומאך אחד ביירוט שבו אחר מטוס מתרחק. מהירותו המירבית של הטיל היא בערך 2.8 מאך.

[עריכה] טילי המערכת והגרסאות השונות

רכב שיגור 3M9 מסווה לאזור מדברי

לטילים הגדולים למדי של המערכת יש טווח מינימלי של 3 ק"מ וטווח מקסימאלי של 24 ק"מ. גובה הפעולה של הטיל נע בין 50 ל-12,000 מטר. הטיל שוקל 599 ק"ג וראש הנפץ שוקל 56 ק"ג. מהירות הטיל המרבית היא בקירוב 2.8 מאך. כוח ההנעה מסופק על ידי מנוע רקטי הפועל על דלק מוצק, ולאחר שהדלק נשרף, תא השריפה שלו הופך למנוע רמג'ט מהפכני, הממקם את הטיל הזה הרבה מעבר לטילים אחרים בני זמנו מבחינת כוח ההנעה. וכן, מקשה על טייסים לראות את הטיל המגיע בגלל החוסר בעשן הפליטה שיכול להסגיר אותו.

בשנת 1977, נוצרה גרסה חדשה בשם "M9M1 SA-6B", הכוללת שלושה טילים המוצבים בתושבות משלהם (כמו במערכת "SA-11 "Gadfly, התחליף היעיל יותר של המערכת SA-6) ומכ"ם משולב להנחיית טילים בשם “Fire Dome".

מערכת ה-"9K37 "Buk (המכונה בנאט"ו "SA-11 "Gadfly) היא ההתפתחות של מערכת ה-"SA-6".

שדרוג מוקדם ומשמעותי היה החלפת הטילים מסוג 2K12 לטילים מגרסת 2K12E. המערכת הזאת נקראה "ריבוע" ברוסית.

מערכת הנ"מ ההודית "Akash" מבוססת בעיקר על הטילים של מערכת ה-"SA-6", אבל בעלת מערך משולב חדש של מכ"מים, רכבי שיגור אחרים ושיפורים נוספים.

[עריכה] מערכות מכ"ם נוספות

מערכת ה-"SA-6" יכולה להיות שימושית בחטיבה מרחבית. אם משתמשים בה באזור כזה היא תלווה על ידי מערכות מכ"ם נוספות לסריקת מטרות בטווח רחוק יותר ובגובה נמוך יותר, בנוסף למערכת המכ"ם “Straight Flush". מערכות אלה כוללות:

מכ"ם P-12\1RI14 "Spoon Rest" 314 קילו-וואט, המשמש להתרעה מוקדמת (משתמשים בו גם במערכת SA-2, והטווח שלו הוא 275 ק"מ).
מכ"ם "P-40 "Long Track המשמש להתראה מוקדמת (משתמשים בו גם במערכות SA-4 ו-SA-8, והטווח שלו הוא 175 ק"מ).
מכ"ם P-15 "Flat Face" 380 קילו-וואט המשמש להתראה מוקדמת (משתמשים בו גם במערכת SA-3 והטווח שלו הוא 250 ק"מ).
מכ"ם "Thin Skin"/"Side Ney" המשמש לאיתור גובה המטרות (משתמשים בו גם במערכות SA-2, SA-4 ו-SA-5, והטווח שלו הוא 240 ק"מ).
מכ"ם “Score Board" המשמש לזיהוי עמית-טורף.

מכ"מי "Spoon Rest" ו-"Thin Skin" מוצבים על גבי משאית, מכ"ם ה-"Long Track" על רכב זחלילי (רכב AT-T שעבר שינוי) ומכ"ם ה-"Flat Face" מוצב על טנדר. לא ידוע מהי התושבת של מכ"ם ה-"Score Board".

בלי הרכב הנייד הנושא את מכ"ם "P-40 "Long Track, מערכת ה-"SA-6" לא מסוגלת לעקוב אחרי מטוסים הנמצאים בגובה רב.