אוטו סקורצני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוטו סקורצני שימש החל מאמצע שנת 1943 ועד סוף מלחמת העולם השניה כמפקד יחידת הקומנדו המיוחדת של הוואפן אס אס הגרמני.
סקורצני התפרסם לראשונה כאשר יחד עם הצנחנים הגרמנים הוא חילץ בספטמבר 1943 את בניטו מוסוליני מכלאו במבצע חילוץ מוטס נועז, ראשון מסוגו, שבו כח גרמני נחת בדאוני הסתערות על פסגת הר גבוה שבו מוסוליני היה כלוא תחת שמירה כבדה.
בזמן המבצע לחילוץ מוסוליני, סקורצני היה בדרגה מקבילה לסרן, ובעקבות הצלחותיו במבצע זה ובמבצעים נוספים של יחידתו, שהפכו אותו לחביבו של היטלר, הוא הגיע בסוף המלחמה לדרגה מקבילה לסגן אלוף, ויחידתו התרחבה לחטיבת כוחות מיוחדים שכללה גם יחידה גדולה של חיילים דוברי שפות זרות שהתמחו בלחימה בשטח האויב תוך התחזות לחיילי האויב, יחידת הקומנדו הימי הגרמנית, ועוד.
במבצע נוסף שלו הוא הצליח להשליט את מרותה של גרמניה על הונגריה הסוררת. באוגוסט 1944 כאשר פיטר שליט הונגריה מיקלוש הורטי את ממשלת הבובות הגרמנית, והחל במשא ומתן עם הסובייטים, בנו של הורטי נחטף על ידי יחידתו של אוטו סקורצני, והורטי נאלץ להתפטר מתפקידו כעוצר ב-15 באוקטובר 1944.
לאחר המלחמה הואשם סקורצני במשפטי נירנברג בפשעי מלחמה בשל מבצע שבו התחזו אנשיו לחיילים אמריקנים, אולם זוכה מכל אשמה לאחר שקצין מקביל לו בכוחות המיוחדים הבריטים העיד לטובתו, שבעלות הברית השתמשו בשיטות דומות. בעודו נתון במעצר הצליח להימלט, כנראה בסיועם של אנשי אס אס לשעבר שהיו מחופשים במדי המשטרה הצבאית האמריקאית. מאוחר יותר טען, שהדבר נעשה בשיתוף פעולה עם שרותי המודיעין האמריקאים. לאחר בריחתו השתקע בספרד בחסות משטר פרנקו הפאשיסטי וחזר למקצועו האזרחי מלפני המלחמה, מהנדס בניין. הוא הקים חברה משגשגת ובמקביל היה מעורב בסחר נשק וכן בארגון "אודסה" שסייע לפושעים נאצים נמלטים. תקופה מסוימת שהה בארגנטינה והתחבר למשטר של חואן פרון ואשתו: אווה פרון, עמה קשר קשרים הדוקים. בפועל שימש כיועץ לנושאי חקירות ומודיעין תוך אימון והדרכת המשטרה המקומית בשימוש בשיטות הנאציות הידועות לשמצה. בתקופה אחרת, נקשר שמו כיועץ צבאי למשטרו של מוחמד נאג'יב והקולונל נאצר במצרים. שם עסק, יחד עם קצינים נאצים בכירים, באימון צבא מתנדבים ערבי בלוחמת גרילה כאשר היעד המתוכנן היה כוחות בריטיים באזור תעלת סואץ. כמו כן, אימנו והכשירו פליטים פלסטינים כמחבלים (פדאיון), לצורך הסתננות לישראל דרך רצועת עזה בשנים 1953-1954. אחד מאותם פלסטינים עמם קשר יחסי ידידות ממושכים וטובים במיוחד היה יאסר ערפאת הצעיר.
בראיון עם בכיר המוסד לשעבר רפי איתן שהתפרסם בעתון "ידיעות אחרונות" ביום 3.3.06, נחשף לראשונה מבצע "עומר" שנערך בשנת 1963. במהלכו, גויס סקורצני על ידי אנשי המוסד כדי לסייע באיתור המדענים הגרמנים שעסקו בפיתוח טילים עבור מצרים, אשר היוו איום על ישראל. אחרי מבצע חטיפת אדולף אייכמן, חשש סקורצני, כמו נאצים רבים אחרים, מגורל דומה ועל כן שיתוף הפעולה שלו, היה מותנה בהבטחה מראש ממשלת ישראל שהמוסד לא יפגע בו. סקורצני יצר עבור המוסד שורה של קשרים, שמתוכם גוייסו כמה סוכנים שהשתתפו בפרויקט הטילים הגרמני במצרים. כך נפרס מהר מאוד לעיני ישראל, כל מערך המדענים הגרמנים, ובעקבותיו סוכל פרויקט הטילים באמצעים מדיניים, לאחר שכל פרטיו הוצגו במלואם להנס-יוזף שטראוס, שר הבטחון של מערב גרמניה.
סקורצני מת בשנת 1975 לאחר שמחלת הסרטן הכריעה אותו. עד מותו לא גילה כל חרטה על מעשיו, דבק באידאולוגיה הנאצית והיה פעיל בארגון "אודסה".
