איסמאעיליה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אסלאם | |
 |
|
| פורטל אסלאם | |
| מונחים בסיסיים באסלאם | |
| כל ערכי האסלאם | |
| אללה | |
| חמשת עמודי האסלאם | |
| שהאדה (העדות) אלצלאה (התפילה) · אלזכאה (הצדקה) צום · אלחאג' (העלייה לרגל) |
|
| אישים מרכזיים | |
| מוחמד · ח'ליף ושושלות הח'ליפים נביאי האסלאם · אימאם שיעי מהדי · בני לוויתו של מוחמד |
|
| ערים קדושות | חגים |
| מכה אל-מדינה ירושלים נג'ף · כרבלא כופה · כאט'מיה משהד · סאמרא |
הג'רה לוח השנה המוסלמי עיד אל-פיטר עיד אל-אדחא עשוראא ארבעין |
| מבנים | תפקידים דתיים |
| מסגד · מינרט מחראב · כעבה אדריכלות איסלאמית |
אייתולה · מרג'ע אימאם · מולה · קאדי מופתי · מואזין |
| טקסטים וחוקים | |
| קוראן · חדית' · סונה פיקה · פתווה · שריעה |
|
| אסכולות השריעה | אסכולות הכלאם |
| חניפית · חנבלית ג'עפרית · מאליכית שפעית |
אשעריה · ג'בריה מטורידי · מורג'יאה מועתזילה |
| פלגים שיעים | פלגי הח'וארג' |
| אתנ'א עשריה איסמאעיליה זיידים |
צאפריים אזארקה אבאדיה |
| תנועות | |
| סופיות · והאביה · סלפיה אסלאמיזם · אסלאם ליברלי |
|
| פלגים אחרים | אמונות קשורות |
| אומת האסלאם חמשת האחוזים המסורים אחמדים · זקרי דרוזים* · עלאווים* |
באביזם בהאאים יזידים סיקיות |
| * = השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת | |
האִסמאעיליה (בערבית إسماعيلية, תעתיק מדויק: אִסמאעיליה) היא הפלג השני בגודלו בזרם השיעי (אחרי התריסריים) בדת האסלאם. האסמאעילים מאמינים כי יורשו של האימאם השיעי ג'עפר א-צאדק היה צריך להיות אסמאעיל אבן ג'עפר. התריסריים מאמינים כי אחיו הצעיר של אסמאעיל, מוסא אלכאט'ם, הוא היורש הראוי.
למרות שישנן מספר תת קבוצות באסמאעיליה, המושג משמש היום בעיקר כדי לתאר את הקהילה של האסמאעילים הנִזארים, הקבוצה הגדולה ביותר בזרם, שמנהיגיהם לאורך הדורות זכו לתואר אגא ח'אן (פרסית: آغا خان, תעתיק מדויק: אע'א ח'אן).
מספרם של חברי כת האסמאעיליה נאמד ב-15-20 מיליון נפש, כ100,000 מהם בארצות ערב.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
האסמאעילים והתריסריים מסכימים על זהותם של שבעת האימאמים הראשונים, שהיו צאצאיו של מוחמד דרך בתו פאטמה, ועל כן חולקים היסטוריה מוקדמת משותפת. אולם בקרב השיעה התגלעה מחלוקת אודות ירושת האימאם השישי, ג'עפר א-צאדק. האסמעילים טענו כי בדומה לעבר, על בנו הבכור של האימאם לרשת אותו, ובמקרה זה הוא אסמאעיל, אולם אסמאעיל נפטר טרם מות אביו. הבן הבא היה עבדאללה, אולם הוא נפטר זמן קצר לאחת מות אביו ג'עפר. קבוצת הרוב בשיעה האמינה כי על היורש להיות הבן הצעיר של ג'עפר, מוסא. אולם האסמאעילים האמינו כי בנו של אסמאעיל, מוחמד אל-מכתום הוא האימאם השביעי, ועליו לרשת את סבו, ג'עפר. זרם מהאסמאעיליה המכונה "השביעיים" (سبعية) מאמינים כי מוחמד אבן אסמאעיל אל-מכתום נעלם מעיני האנשים והוא האימאם האחרון שיחזור בסוף הזמנים וינחיל צדק בעולם. (ראו גם:מהדי)
לאור רדיפתם, הקבוצה הקטנה של האסאעילים המשיכו להביע בחשאי את נאמנותם לאימאמים האסמאעילים השונים.
[עריכה] השושלת הפאטימית
ערך מורחב – השושלת הפאטימית
במאה העשירית לספירה אימאם אסמאעילי בשם עבדאללה אל-מהדי הצליח לכבוש את תוניס ולבסס בה את שלטון השושלת הפאטמית. יורשיו הצליחו לכבוש את מרבית צפון אפריקה (ובכלל זאת מצרים הנחשקת) וחלקים מחצי האי ערב משלטון ח'ליפות בית עבאס המתפוררת. בירת המדינה הפאטמית עברה לקהיר, ממנה מלכו האימאמים-ח'ליפים הפאטמית למשך מספר דורות.
במהלך שלטונו של האימאם האסמאעילי ה-16, אל-חאכִם בִאמר אללה, הופיעה בקרב האסמאעיליה תנועה בשם "דארזיה" או "דרוז". הקבוצה האמינה באלוהיותו של באמר אללה, למרות שהוא מעולם לא הכריז על כך וסברה כי חמזה בן-עלי היה נביא. מרבית מנהיגי האסמאעיליה גינו בתקיפות לדוקטרינה של התנועה החדשה. בשל רדיפתם, עברו מאמיני התנועה הדרוזית לאזור סוריה, איפה שהם פיתחו את הכתבים הקדושים שלהם ואמונותיהם. כיום הדרוזים מתגוררים בעיקר בסוריה, לבנון וישראל.
[עריכה] הפילוג הגדול
הפילוג המשמעותי התרחש בקרב האסמעילים בעקבות מחלוקת על זהות יורשו של האימאם האסמאעילי ה-18, מֻסְתַנְסיר. בסיועו של הוזיר בדר אל-ג'מאלי, עלה לכס השלטון בקהיר, בנו הצעיר של מֻסְתַנְסיר, אחמד אל-מֻסְתַעלי. בנו הבכור של מֻסתנסיר, נִזאר, התנגד למהלך זה, ועל כן נכלא בהוראת אחיו. נִזאר הצליח לזכות בתמיכת מנהיג אסמאעילי מאזור איראן בשם חסן אל-סבא, מנהיג כת החשישיון. הקבוצה מרדה נגד שלטון אחמד אל-מסתעלי, אולם הם כשלו בכך ונִזאר מת בכלאו.
המדינה הפאטימית התמוטטה לאחד ההתנקשות בבנו ויורשו של אל-מֻסְתַעלי, אל-אמיר. חברי תנועת תומכיו של אל-מֻסְתַעלי, המכונה מֻסְתַעליה, מאמינים כי אל-אמיר הותיר אחריו בן, בשם טַיַב אבי אל-קאסִם שנעלם מעיני האנשים, אולם צאצאיו הם האימאמים האמיתיים של האסמאעיליה.
[עריכה] מֻסְתַעליה
עם הזמן, הנהגת הקהילה המֻסְתַעלית עברה לדרום אסיה, שם חל מספר רב של פילוגים בתנועה, כשכל אחת מהכתות בוחרת במנהיג שונה המכונה דַעי אל-מֻטְלַק (الداعي المطلق מלשון דֻעאא', קריאה לתפילה. פירוש מילולי: הקורא לתפילה האבסולוטי) זאת מאחר שהתואר "אימאם" שמור בראיית המֻסְתַעליה לצאצאיו הנסתרים של טַיַב אבי אל-קאסִם. תומכי אל-מֻסְתַעלי, המכונים מֻסְתַעליה או טַיַביה התפלגו בינם לבין עצמם לעוד מספר רב של תת-כתות המכונות בוׁחְרַה (بوحدة): הבוחרה הגדולה ביותר היא הדאודית (داؤدی بوحدة) שמרבית מאמיניה מצויים באזור הודו ופקיסטאן; ממנה התפצלה הבוחרה הדאודית הפרוגרסיבית והבוחרה העלוית (علوی بوحدة) (לא הכת העלאווית) שהתפצלה מהדאודית. בוחרה נוספת היא הסֻלַימַאניה (سليمانی بوحدة) שמאמיניה חיים באזור תימן. הבוחרה הדאודית מאמינה כי הדַעי אל-מֻטְלַק כיום הוא דר. מוחמד ברחאנודין (מספר 52 על פי ספירתם). העלוים מאמינים כי מנהיגם הוא אבו חאטים טַיַב זיאודין סחיב (44 על פי ספירתם).
[עריכה] נִזאריה
תומכיו של נִזאר אבן מֻסתנסיר מכונים נִזארים (النزاريون), מנהיגיהם מכונים אימאמים. האימאם הנִזארי ה-46, אגא ח'אן חסן עלי שאה ברח מאיראן, מקום מושבם של תומכי הכת לדרום אסיה בשנות ה-40 של המאה ה-17, לאחר נסיון מרידה כושל של נגד השאה. ב-1848 הוא ביסס את מושבו במומבאי. כיום מרבית הנִזארים רואים באימאם קהילתם ה-59 את הנסיך כארִם אגא ח'אן השישי.
