אלכסיס דה טוקוויל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אלכסיס דה טוקוויל

אלכסיס דה טוקוויל (29 ביולי 1805 - 16 באפריל 1859), הוגה דעות והיסטוריון צרפתי.

[עריכה] ביוגרפיה

דה טוקוויל נולד בוורניי-סיר-סן (Verneuil-sur-Seine) ונפטר בקאן. ספריו התבססו על מסעותיו בארצות הברית, וספרו "הדמוקרטיה באמריקה" נלמד לעתים תכופות בקורסים העוסקים בהיסטוריה של ארצות הברית במאה ה-19. בחיבור זה עמד על יתרונותיה של הדמוקרטיה האמריקנית ובמיוחד על רוח החירות ועל חלוקת הכוח והסמכויות השלטוניות בין הרשויות. חלוקת סמכויות זאת, טען, מבטיחה פלורליזם ומונעת ריכוזיות. הוא הילל גם את חשיבות השלטון המקומי כבלם בפני נטיות לריכוזיות יתר.
בצד היתרונות ידע להצביע גם על החסרונות העלולים להתגלות בדמוקרטיה האמריקנית ולמעשה בכל דמוקרטיה. עיקר חששו היה עריצות הרוב ומניפולציה של הציבור על ידי השלטון. הוא טוען כי העובדה שבני אדם מתקבצים לכדי רוב אינה הופכת אותם סובלניים למיעוט, ולא מצטמצם הסיכוי כי הם יפעילו שלטון בלתי מוגבל וישתמשו בו לרעה כנגד המיעוט נטול הכוח. משמע, עצם היות הרוב מאמין בטענה מסוימת, אין זה אומר שהרוב צודק. ואם אינו צודק, בהכרח יפעיל את כוחו על המיעוט.

[עריכה] משנתו

כתביו המפורסמים ביותר של דה טוקוויל הם: הדמוקרטיה באמריקה, שהופיע בשני כרכים ב-1835 ו-1840, והמשטר הישן והמהפכה, שהופיע ב-1856.

דה טוקוויל דגל, להלכה ולמעשה, בדמוקרטיה וחירות, וניסה לקדם ערכים אלה בכתביו. אחת מהערותיו הידועות היא שלעולם הרבה יותר קל לקבל שקר פשוט מאשר אמת מורכבת.

תמיכתו בצדקה פרטית, לעומת עזרה ממשלתית לעניים, צוטטה וצוינה לשבח על ידי שמרנים אמריקאים, במיוחד בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21.

דה טוקוויל היה מחשובי ההוגים המדיניים באשר לדמוקרטיה, והיה פילוסוף מרכזי של שיטת משטר זו, שיטה אותה ראה כמשוואה המאזנת בין חירות ושוויון, בין דאגה לפרטים ודאגה לקהילה. דה טוקוויל מדבר על הדמוקרטיה כעל שיטת משטר בה יש איזונים ובלמים המאפשרים חירות ושוויון לאזרח ולקהילה גם יחד.

הוא האמין כי חירות מקסימלית מובילה לבידוד ואנרכיה, ולעומתה, התאגדות של אנשים המתכנסים יחד למען מטרה משותפת, למרות הכבלים שהיא צופנת בחובה, קושרת את האמריקנים לרעיון של אומה, החשוב יותר מהרצון האנוכי של הפרטים בחברה.

דה טוקוויל חזה באופן מדויק כי הדמוקרטיה באמריקה תתרחב, ולבסוף תעניק זכויות לנשים, לילידי אמריקה, ולאפרו-אמריקנים. הוא היה ממעודדי הקידמה הפוליטית, והתעניין בשיפור חייהם של כל האזרחים.