אל ניניו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אל ניניו (בספרדית: El Niño - הילד) היא תופעה אקלימית המתרחשת מול חופי פרו ואקוודור ומשפיעה על האקלים באזורים נרחבים בעולם, בחלקם אף מרוחקים עד מאוד מהיבשת הדרום אמריקנית.
תופעה זו נמשכת פחות מחודש, סמוך לחג המולד ולכן קרויה אל ניניו ("הילד" בספרדית), בהתייחסות להולדת ישו משום שלרוב היא מתרחשת בסביבות חג המולד. אחת לכמה שנים, באופן לא מוסבר, מתארכת תופעת אל ניניו מעבר לתקופה הרגילה וגורמת בכך תמותה המונית לדגים ולבעלי כנף הניזונים מהם. נזק כבד נגרם גם לכלכלת פרו בכל פעם שכזו, ואף סבל רב לצרכני הדגים. ריבוי פגרי הדגים והעופות מביא עימו סרחון ומסייע בהתפשטות מחלות. רוב המדינות המושפעות מתופעות האל ניניו הן מדינות מתפתחות.
בנסיבות שלא הובררו עדיין לתופעת אל ניניו השלכות אקלימיות נרחבות באוקיינוס השקט, האטלנטי וההודי. השפעת האל ניניו על האוקיינוס האטלנטי מורגשת 12-18 חודשים לאחר השפעתו על האוקיינוס השקט וההודי.
תוכן עניינים |
[עריכה] תופעת האל ניניו
האל ניניו מוגדר כחריגה בטמפרטורות פני השטח של האוקיינוס ביותר מ-0.5° צלזיוס.
הסימנים הראשונים לאל ניניו הם:
- עליה בלחץ האוויר מעל האוקיינוס ההודי, באזור אינדונזיה ואוסטרליה.
- ירידה בלחץ האוויר מעל טהיטי, מרכזו וחלקו המזרחי של האוקיינוס השקט.
- החלשות הרוחות בדרום האוקיינוס השקט, או שינוי כיוונן מזרחה.
- אוויר חם עולה ליד פרו וגורם לגשם במדבריות פרו.
- זרמים חמים ממערב האוקיינוס השקט לחלקו המזרחי וגשם באזורים יבשים בדרך כלל.
לעתים מופיעות תופעות אקלימיות חריגות בשנה שלאחר הופעת אל ניניו חזק במיוחד. תופעות אלו מכונות לה ניניה - הילדה.
האל ניניו החזק האחרון התרחש ב-1997.
[עריכה] המערכות האקלימיות
[עריכה] המערכת הרגילה
באזורים שבהם נושבת הרוח השלטת במקביל לחוף, נסחפים המים בניצב לו. בחופי פרו נושבות רוחות דרומיות, הסוחפות את המים העליונים המחוממים על ידי קרינת השמש, מזרחה. כתוצאה מכך עולים מן המעמקים מים קרים עשירים במזון. בעקבות זאת מתרבים דגים ממינים שונים ובהם האנשובי. דיג האנשובי מהווה מקור הכנסה חשוב לפרו ונדבך חשוב ביבול החקלאי המיוצא לשוק האמריקני.
המים החמים מגיעים לצדו המערבי של האוקיינוס השקט באזור המשווני, וגורמים לתנאי אקלים טרופיים - חום, לחות ולחץ אוויר נמוך. הלחות היתרה גורמת שם לטייפונים וסופות רעמים.
האוויר החם עולה למעלה בצדו המערבי המשווני של האוקיינוס השקט, ונע מזרחה תוך כדי התקררותו. הוא מגיע לחופים המערביים של דרום אמריקה ומשרה שם אקלים קר ויבש.
[עריכה] מערכת אל ניניו
רצף הרוחות הדרומיות נקטע, ועקב כך גם נעצרת אספקת המים הקרים ועשירי התזונה. אוויר חם עולה למעלה במרכז האוקיינוס השקט, ונע מזרחה ומערבה לחופי היבשות.
האל ניניו גורם לקיץ (דצמבר-פברואר) חם ורטוב בצפון פרו ואקוודור, ולעתים להצפות, כשהתופעה חזקה במיוחד. באזורים הקרובים לקו המשווה בדרום אמריקה (צפון ארגנטינה, דרום ברזיל, צפון צ'ילה ובוליביה) האל ניניו גורם לשנה גשומה מהרגיל, ובמרכז אמריקה, קולומביה ואגן האמזונאס האקלים יבש וחם יותר מהרגיל. המדינות בצדו השני של האוקיינוס השקט חוות אף הן אקלים חם ויבש מהרגיל בעקבות האל ניניו, בחודשים יולי-אוגוסט. השפעות האל ניניו מגיעות לאזורים נוספים בעולם, כולל צפון אמריקה, אפריקה ואנטארקטיקה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |
||
![]() |
- תופעות טבע בכדור הארץ, באתר "הידען" (עדיף לפתוח בחלון נפרד)