ארגון המדינות האסלאמיות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארגון "הוועידה האסלאמית" (منظمة المؤتمر الإسلامي OIC- Organization of the Islamic Conference) הוקם בשנת 1969 ברבאט שבמרוקו במפגש מתואם של ראשי המדינות האסלאמיות וכיום הוא מונה 57 מדינות חברות (כולל "הרשות הפלסטינית"), ובהן 22 מדינות ערב השייכות לליגה הערבית.
המדינות החברות בו, החליטו פה אחד לשתף פעולה ביניהם מבחינה כלכלית ומבחינת משאבים כדי להשיג בצורה הטובה והברורה ביותר מספר מטרות בעלות חשיבות מרובה לדעתן:
- שימור המקומות הקדושים, ביניהם מסגד אל אקצא בפרט וירושלים בכלל.
- סיוע לפלסטינים לממש את זכותיותיהם וביניהן זכות השיבה, שחרור ירושלים והחזרת שטחים שנכבשו בשנת 1967 במסגרת מלחמת ששת הימים לצד סיוע כספי והומניטרי.
הארגון בנוי ממספר גופים:
- ועד ראשי המדינות - הוא הסמכות העליונה בכל נושא המתעורר וכן תפקידו לקבוע את מדיניות הארגון. הוא מתכנס אחת לשלוש שנים.
- ועד שרי החוץ - מתכנס אחת לשנה כדי לבדוק האם המטרות ההחלטות שנתקבלו בוועידת ראשי המנהיגים אכן הושגו וכן להמשיך בפעילות השוטפת תוך שימוש באמצעים נוספים.
- המזכירות הכללית - הוועד המנהל של הארגון, עוסק בחלק המנהלתי של הארגון וכן בתיאום בין שני הגופים כדי להביא ליישום כל ההחלטות שמתקבלות בוועידות הקודמות בצורה מקסימלית.
מזכ"ל הארגון הנוכחי הוא אכמאל א-דין אחסאן אולו התורכי.
[עריכה] מדינות החברות בארגון
ארגון המדינות האסלאמיות
מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | הרשות הפלסטינית | סודאן | סומליה | תוניסיה | תורכיה | בחריין | עומאן | קטאר | סוריה | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה | קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה |
|