ארכאנג'לו קורלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ארכאנג'לו קורלי

ארכאנג'לו קורלי (Arcangelo Corelli)‏ (17 בפברואר 1653 - 8 בינואר 1713) היה כנר איטלקי ומלחין בארוק.

[עריכה] חייו

ארכאנג'לו קורלי נולד בפוזיניאנו, כיום בנפת ראוונה, ואין ידיעות של ממש על שנות ילדותו ונעוריו. מורו לכינור היה באסאני. מטאו סימונלי, הזמר הנודע בקאפלה של האפיפיור, לימד אותו קומפוזיציה.

את הצלחתו הגדולה הראשונה נחל בפאריז בגיל תשע-עשרה, ולה הוא חב את המוניטין שיצאו לו באירופה. מפאריז נסע קורלי לגרמניה. בשנת 1681 נמצא בשירותו של הנסיך הבוחר של באווריה; בין 1680 ל-1685 עשה זמן ניכר בבית ידידו כריסטיאנו פארינלי. בשנת 1685 שהה ברומא, שם ניהל את מופעי המוזיקה בחגיגות לכבוד המלכה כריסטינה משבדיה והיה, כמו כן, חביבו של של הקרדינל פייטרו אוטובוני (שנבחר, בשנת 1689, לאפיפיור אלכסנדר השמיני). בין השנים 1689 ל-1690 היה במודנה; דוכס מודנה נהג בו ברוחב יד. בשנת 1708 חזר לרומא והתגורר שם בארמונו של החשמן אוטובוני. אותה שנה גם ביקר בנאפולי, בהזמנת המלך.

לסגנון הביצוע, שקורלי החל בו ואשר נשמר על ידי תלמידיו, כגון פרנצ'סקו ג'מיניאני, פייטרו לוקאטלי ורבים אחרים, נודעה חשיבות חיונית להתפתחות הנגינה בכינור, אבל קורלי ניצל רק חלק מוגבל מיכולות הכלי. על כך אפשר לעמוד בעיון בכתביו; תפקידי הכינור אינם עולים לעולם מעל רה על המיתר הגבוה ביותר, הצליל הגבוה היותר בפוזיציה השלישית; נאמר עליו, שסירב לנגן קטע, שעלה עד לה גבוה בפתיחה לאורטוריה "טריפונו דל טמפו" של הנדל (שנוגנה בביצוע בכורה ברומא, בשנת 1708), ונעלב קשות כשהמלחין ניגן את הצליל.

אף על פי כן, יצירותיו לכינור מציינות תקופה בתולדות המוזיקה הקאמרית; השפעתו לא הוגבלה לארצו הוא. אפילו יוהן סבסטיאן באך התייחס אליו, על פי השמועה, בכבוד רב ואנטוניו ויואלדי הושפע ממנו מאוד במוזיקה שלו. חוגי המוזיקה ברומא חבו רבות לקורלי. הוא התקבל בחוגי האצולה הרמים ביותר ובמשך זמן רב משל בכיפה בקונצרטים המהוללים של ימי שני בארמון החשמן אוטובוני.

במותו החזיק קורלי בהון של 120,000 מארקים ובאוסף יקר ערך של תמונות, המותרות היחידים שהרשה לעצמו. הוא הוריש את נכסיו אלה לאיש חסדו וידידו, שהעביר בנדיבות את הכסף אל קרובי משפחתו של קורלי. קורלי קבור בפנתיאון ברומא.

יצירותיו מצטיינות בשטף מלבב של מלודיה וביחס של כבוד והתחשבות לתפקידי הליווי, שאותם גאל, כפי שנאמר עליו בצדק, מכללי הקונטרפונקט המגבילים.

שישה קבצים של קונצ'רטי, סונאטות ויצירות קטנות לכינור, בליווי כלים אחרים, מלבד כמה יצירות קונצרטנטיות לכלי מיתר, אומתו כשייכים לקורלי. החשובות ביותר מאלה הן XII Suonati a violino e violone o cimbalo (רומא, 1700). קורלי נודע גם בשנים עשר קונצ'רטי גרוסי, אופוס 6, שהם, לדעת רבים, מיצירותיו המפורסמות ביותר.