גאורגי ולנטינוביץ' פלחנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גאורגי ולנטינוביץ' פלחנוב (ברוסית: Георгий Валентинович Плеханов, ‏1856 - 1918), מהפכן רוסי, תאורטיקן מרקסיסטי וממנהיגי המנשביקים.

גאורגי ולנטינוביץ' פלחנוב נולד ב-1856 בגודלובקה, רוסיה ב-11 בדצמבר 1856 ונפטר ב-30 במאי 1918 לפי הלוח הגרגוריאני, אך לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג ברוסיה באותה עת התאריכים הם 29 בנובמבר ו-17 במאי, בהתאמה.

פלחנוב היה נרודניק מראשי הארגון "אדמה וחופש". לאחר שהיגר מרוסיה בשנת 1880 יצר קשרים עם התנועה הסוציאל דמוקרטית במערב אירופה והתחיל לקרוא את כתבי קרל מרקס ופרידריך אנגלס ובעקבות הקריאה זנח את הנרודניקיות והיה למרקסיסט מושבע. בשנת 1883 ייסד בשווייץ את הקבוצה "האמנציפציה של העבודה" שעסקה בהפצת המרקסיזם בין הגולים הרוסים. לאחר שהקבוצה התפרקה הצטרף "מפלגה הסוציאל דמוקרטית של העבודה ברוסיה" ובמסגרת הזאת פגש את לנין ושיתף פעולה איתו תקופת מה. בשנת 1903, לאחר הכינוס השני של המפלגה, נפרד פלחנוב מלנין והצטרף למנשביקים. במהלך מלחמת העולם הראשונה החזיק בדיעה שיש להמשיך במלחמה עד לניצחון על גרמניה והציג בכך עמדה לאומית, מנוגדת לעמדה הקוסמופוליטית של הבולשביקים בהנהגת לנין.

זמן קצר לאחר מהפכת אוקטובר שב לרוסיה, שהייתה לברית המועצות, אך כעבור זמן קצר עזב שוב לנוכח עוינות הבולשביקים. הוא מת ממחלת השחפת בטריוקי שבפינלנד, באותה תקופה (היום זלנוגורסק, סנט פטרבורג, רוסיה).