דגל הדיו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דגל הדיו הוא דגל מאולתר, עשוי בד לבן ודיו, שהונף ב-10 במרץ 1949, ט' באדר ה'תש"ט, על ידי חיילי חטיבת הנגב, לאחר כיבוש משטרת אוּם רַשְרַש (היום אילת), במסגרת מבצע עובדה.
תוכן עניינים |
[עריכה] השלב האחרון של מבצע עובדה
מבצע עובדה, שהחל ב-5 במרץ 1949, נועד לאפשר את כיבוש הנגב בטרם יחתמו הסכמי שביתת הנשק עם ירדן. במהלך המבצע, חיילי חטיבת הנגב וחטיבת גולני נעו דרומה לכיוון אום רשרש, שבה שהו באותה עת חיילי הלגיון הערבי של ירדן. חטיבת גולני נעה דרך ציר הערבה, ואילו חטיבת הנגב נעה דרך הר הנגב. מפקדת חטיבת הנגב התמקמה בשדה אברהם.
נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב, שהבחין כי לא נמצא בידי החטיבה דגל ישראל פקד על חייליו לייצר דגל. העבודה על הדגל הייתה כנראה עבודת צוות תחת פיקודו של פיטר קצין הקשר. הבד היה סדין לבן שאותו מצאה פועה, המזכירה החטיבתית, שני הפסים נצבעו בדיו, והמגן דוד נתפר לדגל לאחר שנפרם קודם לכן מתיק עזרה ראשונה של חיל האוויר.
באותה עת, כוח חלוץ בראשות מפקד הפלוגה אברהם אדן ("ברן"), לימים אלוף ומפקד אוגדה 162 שלחמה בסיני במלחמת יום הכיפורים, שהה בעמדה קדמית יותר ב"בקעת האצבעות" (כיום מישר סעיפים). נחום שריג הגיע לבקעת האצבעות ב-10 במרץ בשעות הבוקר, מסר שם את הדגל לאברהם אדן ופקד עליו לצאת עם קבוצת חיילים ברגל על מנת לכבוש את אום רשרש, לאחר שבעקבות מידע מודיעיני התברר שג'ון באגוט גלאב הורה לחיילי הלגיון הערבי לצאת משטח ארץ ישראל המערבית.
נחום שריג עצמו יצא אחריהם עם שני ג'יפים וחיפש דרך עוקפת, עבירה לכלי רכב. הוא הסתכן בתקרית צבאית כאשר עבר את הגבול עם מצרים בניגוד להוראות; שם הוא הכריח את השוטרים המצרים להתקשר למפקדה באל עריש על מנת לקבל אישור מעבר חד פעמי בשטח סיני. שריג נסע דרך בקעת הירח, פגש את חייליו של אדן ואסף אותו ועוד שניים מחייליו, אלכסנדר יולין ("סאשקה הפוליטרוק") והסייר עמוס קרסניצקי. הם הגיעו רכובים לאום רשרש בשעות אחר הצהריים של אותו יום. הכוח שהגיע לאום רשרש מנה 11 חיילים, רובם קצינים.
[עריכה] הנפת הדגל
חיילי חטיבת הנגב שהגיעו לאום רשרש עסקו תחילה בטיהור המבנים. כאשר התברר שעמדת המשטרה הבריטית אכן נטושה, החיילים התארגנו במהירות להניף את הדגל. אברהם אדן טיפס על התורן שהיה במקום והניף את דגל הדיו שהיה בידיו. טקס הנפת הדגל הסתיים בשעה ארבע אחר הצהריים בשירת התקווה.
חיילי גולני הגיעו למקום תוך פחות משעתיים. ומפקדי שתי החטיבות (נחום שריג ונחום גולן) שלחו מברק באמצעות מכשיר הקשר:
| העבירו לממשלת ישראל:
ליום ההגנה לי"א באדר מגישות חטיבות הנגב פלמ"ח וחטיבת גולני את מפרץ אילת למדינת ישראל. אילת (אום רשרש) ט' באדר תש"ט |
||
| -- מברק של נחום שריג ונחום גולן | ||
[עריכה] לאחר המלחמה
הנפת דגל הדיו, שצולמה על ידי מיכה פרי, נחרטה בזכרון הקולקטיבי כסמל לסיום מלחמת העצמאות, ולנצחון הישראלי בה. עיריית אילת הציבה באתר משטרת אום רשרש פסל מתכת המתאר את מעמד הנפת דגל הדיו. הפסל נמצא בגן ליד "קניון החוף" בחוף הצפוני של אילת ליד הטיילת, ומבנה המשטרה עצמו שוחזר בסמוך לפסל.
לאחר מלחמת העצמאות נפוצו שמועות רבות לגבי זהות החיילים אשר הכינו את הדגל ולגבי החומרים בהם השתמשו החיילים, ועד היום אין תמימות דעים בשאלות אלו. למרות חשיבותו הסמלית וההיסטורית, דגל הדיו עצמו - אבד.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- אברהם אדן (ברן), עד דגל הדיו, משרד הבטחון ההוצאה לאור.
[עריכה] קישורים חיצוניים
קטגוריות: מלחמת העצמאות | ישראל: היסטוריה | דגלים | אילת | תצלומים
