דטרויט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דטרויט (Detroit) היא העיר העשירית בגודלה בארצות הברית והגדולה ביותר במדינת מישיגן. בעיר התגוררו בשנת 2005 כ-900 אלף תושבים; המטרופולין שבמרכזה נמצאת דטרויט היא האזור העירוני השמיני בגודלו בארצות הברית, עם כ-5.5 מיליון תושבים.

דטרויט שוכנת על גבולה הצפוני של ארצות הברית, לגדותיו של נהר הנושא את שם העיר, נהר המקשר בין ימת אירי ואגם סיינט קלייר. על הגדה שממול שוכנת העיר וינדזור שבאונטריו, קנדה; דטרויט היא העיר האמריקאית היחידה (חוץ מערים באלסקה) הנמצאת מצפון (בקו מאונך) לשטח כלשהוא בקנדה. בתחומי העיר נמצאים שלושה מעברי גבול בין שתי המדינות.

דטרויט הוקמה ב-1701 על-ידי הסוחר ומגלה הארצות הצרפתי אנטואן דה לה מוט קאדילק (Antoine de la Mothe Cadillac); הוא העניק לה את השם Ville d'Etroit, בצרפתית: עיר המצר; במשך השנים הפך השם ל-Detroit.

תוכן עניינים 1 תעשיית הרכב 2 מוזיקה 3 דעיכה 4 פריחה

[עריכה] תעשיית הרכב

דטרויט מהווה את מרכז תעשיית הרכב האמריקאית. באזור המטרופוליטני ממוקמים המשרדים הראשיים של שלוש מחברות הרכב הגדולות בעולם: ג'נרל מוטורס, פורד ודיימלר-קרייזלר (יצרנית מרצדס; חלק מהנהלתה יושבת בשטוטגרט, גרמניה). הרכב הראשון בעולם אשר יוצר בצורה מסחרית, פורד מודל T, פותח והורכב בדטרויט.

שני שמות של מכוניות מתוצרת ג'נרל מוטורס כרוכים בתולדות העיר: קאדילק קרויה על שם מייסד העיר דטרויט, ופונטיאק קרויה על שם ראש השבט האינדיאני אוטווה (על שם השבט קרויה עיר הבירה של קנדה), אשר היה ידוע בלחימתו העיקשת בבריטים על השליטה באזור הימות הגדולות.

[עריכה] מוזיקה

תרומתם של מוזיקאים בני העיר למוזיקה הפופולרית הייתה, ועודנה, רבה ביותר. דטרויט נחשבת למולדת סגנון המוטאון (Motown) וסגנונות נלווים אחרים במוזיקה השחורה; סגנונות הג'ז והבלוז שאבו אף הם רבות מאומנים שפעלו בדטרויט. המוטאון עצמו קרוי על-שם חברת תקליטים שהוקמה בעיר ב-1959; החברה נקראה כך כמחווה לעיר הרכב, Motor Town. כמה מהמוזיקאים הידועים ביותר בשנות ה-60 וה-70 החלו את דרכם בחברת מוטאון, ורובם היו אף תושבי העיר: סטיבי וונדר, דיאנה רוס, מרווין גיי, אריתה פרנקלין ורבים אחרים. גם בשנים מאוחרות יותר הייתה העיר ביתם של מוזיקאים רבים מסגנונות שונים, חלקם מהחשובים והידועים בעולם המוזיקה: מדונה, אמינם, הטמפטיישנס, איגי פופ, אליס קופר, The White Stripes, ג'ורג' קלינטון ועוד.

[עריכה] דעיכה

על אף שזו לא פגעה בדטרויט בלבד, הפכה העיר לסמל הדעיכה העירונית בארצות הברית. בימי הזוהר של תעשיית הרכב, בשנות ה-50, מנתה העיר 2 מיליון תושבים; כיום מספרם נמוך ממחצית משיא זה. דטרויט היא העיר הגדולה ה"שחורה" ביותר בארצות הברית: למעלה מ-80% מתושביה הינם אמריקאים-אפריקאים. בשנות ה-60 התחוללו בעיר מהומות רבות על רקע גזעי; בשנות ה-70 סבלה העיר מיתון קשה, ובשנות ה-80 דעכה תעשיית הרכב, בין השאר כתוצאה מתחרות קשה עם רכבים מיפן. כל אלו הביא לנהירה המונית של תושבים, בעיקר לבנים, אל מחוץ לעיר.

בשנות ה-70 וה-80 כיכבה העיר בראש רשימת ערי הפשע בארצות הברית; סרטים רוויי פשע המתרחשים בדטרויט, כדוגמת "רובוקופ" ו"השוטר מבברלי הילס" תרמו לחלחול התדמית הקודרת של העיר בתודעה האמריקאית (אחד מכוכבי סדרת הסרטים, גילברט היל, אכן היה שוטר במשטרת דטרויט; מאוחר יותר נבחר למועצת העיר ואף התמודד לתפקיד ראשות העיר ב-2001, אך לא צלח את הבחירות).

ההגירה השלילית המסיבית הותירה שכונות שלמות ואלפי בניינים ריקים ונטושים; בינתיים התפתח בעיר הנוהג המפוקפק של הצתת בניינים נטושים בלילה שלפני ליל כל הקדושים (מנהג זה מכונה Devil's Night, ליל השטן; בשנים האחרונות התאגדו משמרות אזרחים המסיירים בשכונות העיר בליל האמור ומנסים למנוע את ההצתות. אלו מכנים את פועלם Angels' Night, ליל המלאכים).

סרטו של הקולנוען הידוע מייקל מור ("פרנהייט 911"), "רוג'ר ואני", עוסק בדעיכתה הדומה של עיר הולדתו, פלינט (Flint), הנמצאת באזור המטרופוליטני של דטרויט. דעיכתה של דטרויט השפיעה אם כן רבות על ערי הסביבה.

[עריכה] פריחה

כיום נראה כי תקופת החושך בתולדות העיר מתקרבת לסיומה. בשנות ה-90 החלה העיר לעבור מתיחת פנים רצינית. שכונות מתפוררות נהרסו ונבנו מחדש; שלושה בתי קזינו הוקמו בעיר; התרבות והתיירות בעיר זוכות לפריחה. רבות מהחברות הממוקמות בעיר התאוששו (בין החברות שמשרדיהן הראשיים נמצאים בעיר, ושאינן קשורות לתעשיית הרכב, ניתן למנות את הרשתות דומינו'ס פיצה וקֵיי-מָרט).

בראשות העירייה כיום (2005) עומד פוליטיקאי צעיר ונמרץ - קאוומי קילפטריק (Kwame Kilpatrick) - אשר נבחר בשנת 2001 בגיל 31 - ראש העיר הצעיר ביותר בתולדות דטרויט והצעיר ביותר העומד כיום בראשות עייריה בארצות הברית. קילפטריק, הידוע כחובב מוזיקת היפ הופ, והמכונה לעתים "היהלום הגדול" עקב העגיל הצמוד לתנוך אוזנו השמאלית, הכניס רוח חדשה לעיר; אף על פי שימי הזוהר של שנות ה-50 חלפו ללא שוב, נמצאת דטרויט בפתחו של עידן חיובי יותר.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דטרויט