האנשה של המוות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בתרבויות וביצירות ספרותיות לא מעטות, התופעה והמושג של המוות מתוארים או מיוצגים על ידי דמות אנושית או דמויית-אדם המבצעת את עבודת ההפרדה בין הנשמה לגוף, דמות המכונה על פי רוב מלאך המוות. לתופעה זו, בה הקונספט של המוות מיוצג כיישות אנתרומורפית (התגלמות דמוית-אדם), קוראים האנשה של המוות. צורת הייצוג משתנה מתרבות לתרבות.
תוכן עניינים |
[עריכה] האנשה של המוות בדת
[עריכה] אלי מוות
בדתות הקדומות, בייחוד באלה הפוליתאיסטיות, היו אלים שתחום שלטונם היה המוות. אלים אלו נוצרו בידי בני האדם על מנת להסביר את תופעת המוות, שהייתה בלתי מובנת, ואף מפחידה, לאנשים.
להלן רשימה של אלי מוות או אלים שתחום שלטונם היה כרוך במוות:
|
|
[עריכה] מלאך המוות ביהדות
במיתולוגיה היהודית הייצוג האנושי של המוות מופקד בידי מלאך, ונהוג לייחס את תפקיד מלאך המוות לעזריאל או לסמאל.
ובספר "אמונות ודעות" לרבי סעדיה בן יוסף פיומי, כתוב: "האבות מסרו לנו כי המלאך אשר הבורא שולח אותו להפריד ביניהם [בין הנשמה לגוף] מתגלה לאדם בצורת אש ירוקה מלאה עיניים של אש כחולה, ובידו סיף שלוף מכוון כנגדו, וכאשר רואהו כך נחרד מפניו, ורוחו נפרדת מגופו".
דוד המלך ראה את מלאך המוות בזמן המגפה:
"וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה' עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם", וכאשר התפלל והקריב נאמר אחר כך: "ויאמר ה' למלאך וישב חרבו אל נדנה".
בתנא דבי אליהו (ה',א') כתב: "כשיגיע יֵמוֹת [משיח] בן דוד ויתבטל מלאך המוות בעולם הזה מן ישראל, יהיו כל הגויים אומרים: אשרי העם שככה לו".
[עריכה] מלאך המוות באיסלאם
מלאך המוות מופיע בקוראן כאחד ממלאכיו של אללה:
- "אמור, מלאך המוות אשר הופקד עליכם יאסוף את נשמתכם, ואת תוחזרו אל ריבונכם." (סורה 32, פסוק 11, תרגום פרופסור אורי רובין)
המסורת המוסלמית מזהה את מלאך המוות כ"איזרעאיל" או בהגיה האנגלית: עזראל. הוא אחראי על המשימה של הפרדת הנשמה מהגוף והחזרתה לעולם הנשמות הבראשיתי, ברגע שהיא נקראה לכך. ההיבטים של תהליך זה משתנים בהתאם לטבעם של מעשי העבר של האדם שמת. יש הגורסים שלמלאך המוות מתלווים עוזרים המסייעים לו במלאכה.
[עריכה] מלאך המוות בנצרות
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] האנשה של המוות בתרבות
[עריכה] היסטוריה
בימי הביניים התפתח הייצוג של המוות כשלד האוחז בחרמש. ייצוג זה התפתח מציורי "ריקוד המוות" של שלדים רוקדים, שנהיו נפוצים בעקבות מגפת המוות השחור (הדבר) שהרגה שליש מאוכלוסיית באירופה בתחילת המאה ה-14. מאוחר יותר נוספו לייצוג זה גם ברדס הנזירים השחור (כנראה עקב ריבוי תהלוכות האבל ותהלוכות הצלב שארגנו נזירים באותנ תקופה) והשימוש בחרמש על מנת להפריד בין הנשמה לגוף. האנשה זו של המוות ידועה גם בשם The Grim Reaper.
ייצוג זה הוא שהתקבע באמנות ובתרבות הפופולרית של אירופה (ומאוחר יותר ארצות הברית ומקסיקו) ואף צוטט לא מעט בסרטי קולנוע. הסרט "החותם השביעי" של אינגמר ברגמן, המתאר את מסעו של אביר שחזר ממסעי הצלב לאירופה של המוות השחור (מגפת הדבר), חיזק את ההאנשה הזו של המוות ואף המציא את התמונה הקלאסית של אביר המשחק שחמט נגד המוות על חייו. דמות זו של המוות שימשה אחר כך מודל לחיקוי ופארודיה בסרטי קולנוע הוליוודים, סדרות טלוויזיה ואף ספרים.
[עריכה] המוות בספרות
בספרות ידועה דמותו של המוות של עולם הדיסק המהווה פארודיה אוהדת על ההאנשה של המוות כשלד עם חרמש וגלימה שחורה. בספרי "עולם הדיסק" של טרי פראצ'ט המוות, או ליתר דיוק מוות, מתואר לא כדמות אכזרית אלא כיישות נחמדה למדי הרואה את תפקידה כשירות חשוב לציבור. מוות מתעניין מאוד בבני האדם וחוקר את מנהגיהם המשונים באובססיביות. למרות חיבתו הרבה להם הוא מבצע את תפקידו ביעילות רבה, כפי שהוא רואה לנכון. בעולם הדיסק, מוות מפתח מעין אישיות והוא פועל כבעל בריתם הגדול ביותר של החיים, כמו חקלאי אוהב הדואג לקציר. הספרים תרועת מוות, איש הקציר, Hogfather וגנב הזמן מרחיבים על דמות זו ועל המשפחה שלה. מוות מופיע כמעט בכל ספרי עולם הדיסק והוא אחת הדמויות הפופולריות והאהובות ביותר על הקוראים.
בסדרת הקומיקס "סאנדמן" של ניל גיימן המוות דווקא מתואר בתור נערה גותית העונדת על צווארה את סמל האנח המצרי. המוות גם מופיע בספר שכתב ביחד עם פראצ'ט, בשורות טובות - שם המוות מתואר כמנהיג ארבעת פרשי האפוקליפסה (ששדרגו לאופנוע לכבוד המילניום החדש).
בנוסף, במשחק גרים פאנדנגו הדמות הראשית היא אחד הקוצרים האחראי להעביר את המתים לעולם הבא ולהציע להם חבילות נופש אטרקטיביות שם.
[עריכה] יצירות אמנות נבחרות בהן מופיעה האנשה של המוות
[עריכה] ספרות
- סדרת ספרי עולם הדיסק של טרי פראצ'ט
- בשורות טובות של טרי פראצ'ט וניל גיימן
[עריכה] מוזיקה
- "המוות אינו מחוסר עבודה" (שיר נגד שימוש בסמים של רמי פורטיס מ-1979)
- סמל להקת צ'ילדרן אוף בודום (Children of Bodom)
[עריכה] קולנוע
- "החותם השביעי" של הבמאי אינגמר ברגמן
- "מיט ג'ו בלק"
- "מסע הכוכבים של ביל וטד" - פארודיה על המוות של החותם השביעי
- "מונטי פייתון - טעם החיים"
[עריכה] טלוויזיה
- התוכנית מתים במשרה חלקית ("Dead Like Me") מספרת את סיפורה של בחורה צעירה אשר נאלצת להיות מלאכית מוות.
- הופעות אורח בסדרות רבות, ביניהן: משפחת סימפסון, סאות' פארק, איש משפחה ועוד.
- בסדרה האמריקאת "מכושפות" מופיע מלאך המוות במספר פרקים במשך 8 העונות. הוא מוגש שם כייצור נייטרלי, אשר מעביר את המתים אל העולם הבא על פי השמות שנמצאים ברשימה שלו.
- בסדרת האנימציה ההרפתקאות של בילי ומנדי למלאך המוות תפקיד מרכזי כמי שהפסיד לשני ילדים בהתערבות וחוייב להיות החבר הכי טוב שלהם לנצח.
[עריכה] קומיקס
[עריכה] משחקי מחשב
- עולם הדיסק (מבוסס על הספר)
- גרים פאנדנגו
