הבעל שם טוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הבעש"ט (הבעל-שם-טוב), רבי ישראל בן אליעזר (יח באלול ה'תנ"ח, 25 באוגוסט 1698 - ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760), מייסדה של התנועה החסידית, או החסידות.

דיוקן המיוחס לבעל שם טוב

קורות חייו של הבעל שם-טוב אינם ידועים במדויק, והמקור הישיר המפורסם ביותר אודות מהלך חייו הוא קובץ מעשיות אודותיו, בשם "שבחי הבעל שם טוב", חיבור שנדפס בשנת 1815. מספר הנהגות שנרשמו מפי השמועה על ידי תלמידיו מופיעים בצוואת הריב"ש שראה אור בשנת 1794. כמו כן, ישנם ספרים נוספים בהם מובאת תורתו "בעל שם טוב על התורה" ו"כתר שם טוב", אשר שניהם מלוקטים מדברי תורה המסורים משמו הכתובים בספרי החסידות.

הבעל שם טוב פעל בעיקר בפודוליה, אז מחוז בדרום ממלכת פולין, היום מרכז אוקראינה, ועיר מגוריו העיקרית הייתה מז'יבוז' (Międzyborz - Меджибож), שם נתגלו לאחרונה עדויות בלתי תלויות על קיומו ומעמדו בקהילה.

הבעל שם טוב נולד בי"ח אלול תנ"ח בעיירה אוקופי שבאוקראינה. הוא התיתם מהוריו בגיל צעיר והועסק כעוזר למלמד בחדר. אהב לצאת לשדה ולצפות בטבע, נוהג שהביאו לאהבת הקב"ה. בתוך כך הכיר את הצמחים ואת סגולותיהם הרפואיות. למרות שכינויו מעיד על עיסוקו המקצועי כבעל-שם, היינו מרפא עממי הנעזר בשמות קדושים, בקבלה מעשית, ידוע שהבעל שם טוב התנגד לקבלה מעשית ואף מסופר עליו שכל ימיו עשה תשובה על כך שבילדותו עבר את הנהר על-ידי שימוש בשם קדוש. הבעל שם טוב היה מיסטיקן, שראה את ייעודו הדתי האישי בקשר הדבקות עם האלוהות, ובהעלאת העולם כולו לשורשו העליון. בנוסף לכך נטל על עצמו תפקידי הנהגה רוחנית וביקש להציל את הציבור מסכנות שונות באמצעות כוחותיו הרוחניים המיוחדים. בהגותו ינק מן המורשת של הקבלה היהודית, ובפרט מקבלת האר"י.

[עריכה] תלמידיו ומשפחתו

ישנם 150 רבנים המוכרים כתלמידיו ומאמיניו המובהקים של הבעל שם טוב. בין אלו ניתן למצוא את יורשו רבי דב בער הידוע בכינויו "המגיד ממעזריטש", רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי חיים מקרסנה, רבי נחמן מהורדנקא, רבי אריה לייב משפולי, רבי מנחם מנדל מויטבסק, רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, רבי פנחס מקוריץ, רבי שמואל מקאמינקא ורבים אחרים.

לבעל שם טוב שני ילדים ידועים: בנו, רבי צבי, ובתו, אדל. בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל: רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב ורבי ברוך ממז'יבוז'. נינו, נכדה של אדל מבתה פייגה, היה רבי נחמן מברסלב.

[עריכה] פטירתו

ידוע שהבעל שם טוב נפטר בחג השבועות ה'תק"כ. התאריך המקובל (וכך העידו האדמו"רים צאצאי הבעל שם טוב וממשיכי דרכו) הוא שהיה זה ביום א' של חג השבועות (ו' בסיון). לעומת זאת, ישנם הטוענים שפטירתו הייתה ביום ב' של חג השבועות (ז' בסיון).

לאחר פטירתו שימש בנו רבי צבי כמנהיג עדת החסידים למשך שנה. ביום השנה הראשון לפטירתו של הבעש"ט , חג השבועות ה'תקכ"א, ביושבם סביב השולחן אמר ר' צבי כי אביו נגלה אליו בחלום ואמר לו כי רבי דוב בער יהיה המנהיג מעתה. רבי צבי ויתר על מנהיגותו ואת מקומו תפס רבי דב בער שהעביר את מרכז החסידות למעזריטש. באותו זמן, ככתוב בספר מקור ברוך (דפוס הראשון מכתבי יד הופיע בשנת תר"מ) ר' יוסף מפאלאניה ור' פנחת מקוריץ, שהיו מחבריא קדישא הכי קרוב לבעש"ט, הודיעו שהבעש"ט ציין את נכדו ברוך ממז'יבוז' כיורש החסידות ובקש מר' פנחס להשגיח על זה. לבסוף ר' ברוך חזר למז'יבוז' וכהן כאדמו"ר בבית מדרשו של הבעש"ט שירש.