זלמן וינדר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זלמן וינדר (הידוע יותר בכינויו זלמן שושי) הוא תל אביבי שהתפרסם בעיקר בעקבות היותו טרנסקסואל מוצהר.
וינדר, בן להורים ניצולי שואה, יליד חיפה, חווה בגיל צעיר את התפרקות משפחתו כאשר אמו חלתה בסכיזופרניה ואביו, שהיה אלכוהוליסט, נהג כלפי אמו באלימות. על פי עדותו שהה וינדר כילד בן 8 בגן הזכרון בעיר חיפה והתפתה להצעותיהם המיניות של מבוגרים בתמורה לכסף, לטענתו בעיקר מתוך הרצון לחיבה אבהית שחסרה לו ופחות מההמניע הכספי. בראשית שנות השישים עבר וינדר להתגורר בתל אביב והפך לחלק מהקהילה הקטנה של עוסקים בזנות בעיר. בשנות השמונים התפרסם וינדר בראיונות באמצעי התקשורת כאשר חשף את עברו כנער שעבר התעללויות, בעיקר במהלך עבודתו בזנות בגני תל אביב.
בשנת 1999 טילפן למזכירות הכנסת, הציג עצמו כרופא ומסר הודעה כוזבת על מות חבר הכנסת אמנון רובינשטיין, שהיה מאושפז באותה עת. המניע לביצוע המעשה היה רצונו לעורר תשומת לב ציבורית למצבו הנפשי הקשה. בית המשפט החליט לבטל את כתב האישום נגדו בהסתמך על חוות דעת הפסיכיאטר המחוזי שקבע כי וינדר היה חולה בנפשו בעת ביצוע העבירה ואינו כשיר לעמוד לדין.
בתחילת אוגוסט 2003 ניסה וינדר להתאבד בדירתו בתל אביב. הוא בלע כדורי הרדמה וזעק לעזרה: "אני על סף הידרדרות ומבקש סיוע". חייו ניצלו בזכות ערנות שכניו לבניין אשר הזעיקו עזרה רפואית. הוא התגלה בדירתו על סף עילפון. צוות מגן דוד אדום הבהיל את וינדר לבית החולים ושם הציל צוות הרופאים את חייו.
בשנת 2005 הודיע וינדר כי הוא החל בהליכי חזרה בתשובה.
מאז סוף שנות התשעים מוזכר וינדר מפעם לפעם בעיתונות בדרישות דרמטיות לעזרה במציאת מקום עבודה כגון: "אני על סף הידרדרות מחודשת ומבקש סיוע", "אני קורא לעם ישראל הרחום והחנון", "אני מוכן לעשות כל עבודה, כבר שנים שאני לא עובד בעבודה הבזויה שבה עסקתי כל חיי" וכיוצא באלה.
