ז'אן בטיסט קולבר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אן בטיסט קולבר (29 באוגוסט 1619 - 6 בספטמבר 1683), מדינאי צרפתי.
נולד למשפחת סוחרים בעיר ריימס שבמחוז שמפניה בצרפת. למד בקולג' של הישועים בפריז, ואחר כך שימש כפקיד אצל בנקאי פריזאי. ב-1639 התקבל כפקיד במשרד המלחמה הצרפתי וכעבור מספר שנים הפך למזכירו של שר המלחמה לה טלייה. ב-1649 נתמנה לחבר מועצת המדינה. החל ב-1651 שימש כעוזרו של הקרדינל מזראן, וכמנהל של רכושו הפרטי. ב-1655 חיבר תזכיר עבור מזראן שבו לימד סנגוריה על הקרדינל, תקף את שר האוצר ניקולה פוקה, וטען שמכל המסים שנגבו בצרפת אף לא מחציתם הגיעה לאוצר המדינה. ב-1661, לפני מותו, הקרדינל מזראן אמר למלך לואי הארבעה עשר: "אדוני, אני חייב לך הכל, אך כשנתתי לך את קולבר החזרתי את החוב." אחרי שניקולה פוקה נעצר בפקודת המלך (5 בספטמבר 1661), נתמנה קולבר לאינטנדנט לענייני כספים. ב-1664 נתמנה לשר הבינוי, האמנות והמסחר, וב-1665 - לשר האוצר. ב-1666 הקים את האקדמיה למדעים, וב-1667 נבחר לאקדמיה הצרפתית. ב-1669 שיכנע את המלך ליצור עבורו את משרת שר הצי המסחרי, וב-1671 הקים את האקדמיה לאדריכלות.
ב-1661 קולבר החל בחקירת האינטנדנטים שגבו מסים, סיפקו לצבא נשק, מזון ומדים ונתנו הלוואות לאצולה ולאוצר המדינה. חלק מאנשים אלה היו עשירים כמלכים. לבקשתו של קולבר הקים המלך לואי הארבעה עשר מועצה משפטית שתחקור את מעשי השחיתות בתחום הכספים. על אלה שנמצאו אשמים הוטלו עונשים כבדים, מעונש מאסר, עבודות כפייה ועד לגזר דין מוות, מה שכונה: "הטרור של קולבר". כספים רבים הוחזרו לאוצר המדינה. קולבר קיצץ בתקציב המדינה, פיטר את מחצית הפקידים במשרד האוצר, ו-20 בעלי משרות בחצרו של המלך. הוא ביטל איגרות חוב של המדינה שהניבו למלווים ריבית גבוהה, והוציא אגרות חוב חדשות בריבית נמוכה יותר. הוא הפחית את שיעורי המסים, שהיו בעיקר מס רכוש ומס על צריכת המלח. אנשי האצלה והכמורה היו משוחררים ממסים, וכל נטל המסים נפל על "המעמד השלישי", שהיווה את האיכרים ואת אנשי הערים. כדי להזין את אוכלוסיית הערים ההולכת וגדלה, קבע קולבר מחיר נמוך ללחם.
קולבר המשיך במדיניות הכלכלית של רישלייה, והטיל פיקוח על כל ענפי התעשיה. הוגבל שכר עבודה בתעשיה, הושם דגש על שיפור איכות המוצר, והוטל פיקוח על המחירים ועל המכירות. צעדים אלה היו מכוונים לרכוש שווקים חדשים ליצוא הצרפתי. קולבר שם את הדגש על מוצרי מותרות שאותם ניתן היה למכור במחירים גבוהים בחוץ לארץ. הוא עודד הגירה של אנשי מקצוע לצרפת: צורפים מאיטליה, יצרני זכוכית מונציה, ועובדי חרושת ברזל משבדיה. הוא העניק לתעשיות חדשות מעמד של מונופול על מנת לאפשר להן להתבסס. המטרה הייתה ליצא סחורות מוגמרות תמורת מתכות יקרות (כסף וזהב).
לפני מותו קולבר מחה על הבזבוז בחצר המלכות ועל המלחמות שרוששו את צרפת. אך המכסים הגבוהים שהוא עצמו הטיל על היבוא היו אחת הסיבות למלחמות. מתחריה של צרפת מחו על סגירת נמליה בפני סחורותיהם. האיכרים ובעלי המלאכה סבלו מן הרפורמות של קולבר, ואפילו אנשי עסקים שהתעשרו עקב רפורמות אלה טענו שהפיקוח על הכלכלה הצרפתית מנע ממנה להתפתח. כאשר נפטר ב-1683, נערכה ההלויה בלילה כדי שלא לעורר את זעמם של התושבים.
