חיל הנדסה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במושג הכללי של חיל הנדסה. לערך העוסק בחיל ההנדסה של צה"ל, ראו חיל ההנדסה הישראלי.
חיל הנדסה או חיל הנדסה קרבית הוא אחד מחמשת חילות היבשה (יחד עם חיל רגלים, חיל שריון, חיל תותחנים וחיל מודיעין שדה) ובעל חשיבות מכרעת בלוחמה הקרקעית. תפקידיו של חיל ההנדסה מגוונים: מצד אחד, עליו לאפשר ניידות לכוחות (בייחוד לחיל השריון) ולסייע לטנקים לפרוץ מכשולים ושדות מוקשים. מצד שני, עליו למגן את הכוחות ולהגביל את תנועת כוחות האויב. את זה חיל ההנדסה עושה לרוב על ידי חפירת תעלות, הטמנת מוקשים ובניית ביצורים. בנוסף, בצבאות המודרניים חיל ההנדסה הוא הסמכות העליונה בכל הנוגע לחומרי נפץ וחבלה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
חיל ההנדסה הוא אחד החילות העתיקים ביותר שעדיין מהווה חלק חיוני והכרחי בכל צבא שהוא. כבר בעת העתיקה נדרשו הצבאות העתיקים למהנדסים ובנאים שיכשירו דרכים ויבנו מכשירי מלחמה וכלי מצור. צבאות העמים בסהר הפורה היו הראשונים לפתח לוחמת מצור מתקדמת המבוססת על התקנים הנדסיים מתוחכמים כגון מעוטים ומגדלי מצור ניידים. את המצור ניהלו מהנדסים שפיקדו על החיילים, הרגמים והחפרים והורו להם כיצד למוטט את חומות האויב. מנגד, המהנדסים היו אחראים על בניית ביצורים וניהול ההגנה מפני לוחמת המצור של האויב.
הצבא הרומי היה אולי הצבא בעל האוריינטציה ההנדסית ביותר בעת העתיקה. בנוסף למכונות המצור המשוכללות שבנו הרומאים, הם סללו דרכים לכל מקום בו הגיעו ובנו כמעט מידי יום מחנות ניידים מעץ ששימשו ללינת הלגיונות. המהנדסים הרומאים הצליחו להכשיר דרכים רבות ובנו גשרים על פני נהרות רחבים, חלק גדול מהם עדיין קיימים גם היום.
בימי הביניים, ההנדסה הקרבית התמקדה בעיקר בלוחמת מצור, כאשר המהנדסים תכננו וניהלו מצור על טירות ומבצרים. המהנדסים השגיחו על בניית אמצעי המצור ועל השימוש בחפרים ופלסים (sappers בלועזית) על מנת לחפור תחת יסודות החומה ולמוטטה באמצעות שרפתם. על המהנדסים היה להצליח לפרוץ את הביצורים לפני שהצד הנצור יצליח לארגן מתקפת נגד או שהרעב והעייפות יכריעו את הצד הצר.
כאשר הופיעו התותחים, המהנדסים היו אחראים על אחזקתם, וכן על פיתוח ביצורים מיוחדים כנגד ארטילריה. מאוחר יותר, האחריות על הפעלת התותחים עברה לחיל התותחנים.
במאה ה-20, כאשר החל שימוש נרחב ביותר בחומרי נפץ, חיל ההנדסה קיבל על עצמו את האחריות בכל הנוגע לשימוש ולטיפול בהם. חיל ההנדסה פיתח מומחיות בהכנת, שימוש ונטרול חומרי נפץ ופצצות למיניהן. חיל ההנדסה אחראי על פיתוח מגוון מוקשים, רימונים ומטעני חבלה ולעתים רבות - על הטמנתם והפעלתם בשטח (כדי לפוצץ גשרים, מסילות רכבת, תשתיות אויב ועוד). בנוסף, לחיל ההנדסה יש בצבא בלעדיות בכל הנושא שנוגע לטיפול בחומרי נפץ מסוכנים וסילוק פצצות. חיל ההנדסה הוא זה שאחראי על פינוי שדות מוקשים, פתיחת צירים בהם יש סכנה למטעני גחון ונטרול מטעני חבלה שהטמין האויב. בנוסף, חיל ההנדסה מטפל בנפלי תחמושת ומנטרל תחמושת שלא התפוצצה.
בנוסף לתפקידים החדשים שנובעים מחשיבותם של חומרי הנפץ, שמר חיל ההנדסה על התפקידים המסורתיים שלו הכוללים הבטחת ניידות, פריצת דרכים ומכשולים, גישור על תעלות, הפעלת כלי צמ"ה, בניית ביצורים והנחת מכשולים בפני האויב.
חיל ההנדסה הישראלי הוקם ב 1948 עם פרוץ מלחמת העצמאות בהתבסס על יוצאי "המהנדסים המלכותיים" של הבריגדה היהודית ואנשי מחלקות החבלה והביצורים של ההגנה והפלמ"ח. חיל ההנדסה נטל חלק חשוב בכל מלחמות ישראל, כאשר הוא מוביל ומפלס את הדרך לכוחות צה"ל. כיום חיל ההנדסה מפעיל גדודי הנדסה קרבית, פלסים, יחידת מטהרי אב"כ, כלי צמ"ה (ובייחוד דחפורים משוריינים), חבלנים ויחידה הנדסית למשימות מיוחדות.
[עריכה] ייעוד חיל הנדסה
לחיל ההנדסה מספר תפקידים:
במאה ה-20 תפס המיקוש חלק נכבד בתפקידיו של חיל ההנדסה. מצד אחד, בהנחתם כמכשול לאויב, ומצד שני, בסילוק מוקשי האויב על מנת לפרוץ דרך לכוחות הצבא.
מאז מלחמת העולם השנייה היו הדחפורים כלי הכרחי בכוחות ההנדסה הקרבית ומגוון השימושים שלהם היה נרחב במיוחד: בניית ביצורים, פריצת מכשולים, סילוק מוקשים, הכשרת דרכים, הערמת סוללות עפר, בניית עמדות לטנקים ואף הריסת תשתיות אויב.
- ניידות:
- טיפול בחומרי נפץ:
- פינוי מוקשים.
- סילוק פצצות.
- ניטרול מטענים.
- ניטרול נפלי תחמושת ( EOD ).
- מיקוש וחבלה.
- התבצרות ומגננה:
- הקמת מוצבים ובסיסים.
- חפירת תעלות והקמת מכשולי מעבר.
- הטמנת שדות מוקשים.
- הריסת דרכי מעבר.
- התקפה וסער:
- הריסת מטרות אויב באמצעות חומרי נפץ או דחפורים.
- פריצת צירים.
- מיקוש וחבלה.
- פיצוצים מבוקרים וממוקדים למשימות מיוחדות.
- גישור.
- טיפול בלוחמת אב"כ.
- מחקר ופיתוח:
- פיתוח טכניקות חבלה חדשות.
- פיתוח אמצעי חבלה וחומרי נפץ.
- פיתוח יכולות ואמצעים של סילוק פצצות.
- פיתוח אמצעי גישור ניידים.
- פיתוח אמצעי צליחה.
- פיתוח מוצבים, סוגי ביצורים ומבני מגן.
- בניית מוצבים ותשתיות צבאיות.
[עריכה] כלים בחיל הנדסה
הכלים הטיפוסיים לחילות ההנדסה הם:
- נגמ"שי הנדסה - תפקידם לנייד פלסים בביטחון בשדה הקרב. לחלקם ניתן גם לחבר מגובים כנגד מוקשים.
- ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) כגון דחפורים, טרקטורים, מחפרים ומנופים. חלקם ממוגנים וחלקם לא.
- רכבי סיור.
- מוקשים ומטעני חבלה.
- מטמיני מוקשים.
- רכבים להטמנת מוקשים.
- מיקוש פזיר.
- אמצעים לגילוי מוקשים - דקר ומגמ"ק אלקטרומגנטי.
- אמצעים לפינוי מוקשים
- התקני מגוב לפינוי מוקשים המותקנים בקידמת רכב קרבי משוריין (רק"ם).
- מפני מוקשים יעודיים.
- שבשים אלקטרומגנטיים כנגד מטעני חבלה, מטעני צד ומטעני גחון.
- רקטות תרמובריות לפיצוץ שדות מוקשים.
- אמצעים לסילוק פצצות
- רובוטים לסילוק פצצות.
- רכב "כספת".
- ניידת חבלנים.
- אמצעי גישור.
- אמצעי הגנה מפני אב"כ.
- מיגון אישי, חליפות מגן, מסכות אב"כ.
- אמצעי גילוי וזיהוי של חומרי לחימה כימיים או ביולוגיים.
- אמצעי טיהור.
[עריכה] ראו גם
- חיל ההנדסה הישראלי
- היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי
- הנדסה
- צמ"ה (ציוד מכני הנדסי)
- מלחמה
- טכנולוגיה
| חילות הצבא |
|
חיל רגלים | חיל פרשים | חיל שריון | חיל תותחנים | חיל הנדסה | חיל ים | חיל אוויר |
קטגוריות: צבא | היסטוריה צבאית | הנדסה צבאית | הנדסה
