יהדות בלגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהדות בלגיה היא אחת מהקהילות היהודיות במערב אירופה, באזור בלגיה של היום.
היהודים הראשונים הגיעו לבלגיה בימי הביניים, במאה ה-13 אך קהילותיהם הושמדו במהלך אותה המאה והמאה ה-14 בצורת הפרעות בתקופת המגפה השחורה וכן פרעות שנלוו לה. במאה ה-16 הגיעו אנוסים מספרד ופורטוגל וקיימו את תפילותיהם בסתר בבית כנסת סודי באנטוורפן. במאה ה-18 הגיעו יהודים אשכנזים לתחומי המדינה וכבר בסוף אותה המאה החלו היהודים לקבל זכויות מצד השליטים המקומיים, הבלגים ההולנדים והצרפתים. בעצמאות בלגיה בשנת 1830 חיו בבלגיה כ-1,000 יהודים בלבד. גלי ההגירה הגדולים באמת הגיעו בסוף המאה ה-19 בעיקר ממזרח אירופה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיעו יהודים רבים מאוסטרו-הונגריה ורוסיה, שרובם מצאו בבלגיה תחנת מעבר בדרכם לארצות הברית אך מעטים מהם השתקעו במדינה. במהלך שנות ה-20 התייצבו ההגירה היהודית למדינה והיא גדלה בעיקר לאחר עליית היטלר לשלטון וכינון גרמניה הנאצית. בסוף שנות ה-30 היו בבלגיה כ-66,000 יהודים שרק לכ-10 אחוזים מהם היו זכויות אזרח וכל השאר נחשבו כמהגרים.
לאחר כיבוש בלגיה על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה לא הורע מצב היהודים באופן מהיר אלא בשלבים איטיים ורק כמחצית מהיהודים נשלחו למחנות עבודה והשמדה, מתוכם נהרגו כ-28,900 יהודים שהיוו כ-44 אחוזים מכלל הקהילה היהודית. היסבה לאחוזים הנמוכים היא הסיבה כי בלגים רבים הצילו מיהודי המדינה וכן הממשלה הגולה שישבה בבריטניה לא עזרה לגרמניה הנאצית כמו במדינות אחרות. כ-25,000 מיהודי בלגיה ניצלו והוסתרו על ידי בלגים וכן עזרו הבלגים ליהודים רבים מהולנד שנמלטו דרך בלגיה לצרפת ושווייץ.
לאחר המלחמה הוקמו קהילות מחודשות בבריסל ואנטוורפן וכיום יש בבלגיה כ-51,800 יהודים.
