יהדות פורטוגל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהדות פורטוגל היא קהילה יהודית שהייתה בעבר קהילה גדולה ומפוארת שהתקיימה באזור פורטוגל של היום.
הידיעות הראשונות על ישיבת יהודים בפורטוגל הן מהמאה ה-12 וכבר אז היו קיימים רובעים יהודיים בליסבון, בז'ה וסנטרן. במאה ה-13 המלך אלפונסו השלישי מלך פורטוגל הקים חטיבה נפרדת בממשל ליהודים והוא ניסה לנצל את קשריהם הכלכליים הטובים לפיתוח פורטוגל. היהודים הואשמו בהבאת המגפה השחורה אך השלטונות הצליחו למנוע מההמונים לפגוע ביהודים עד לשנת 1449, אז נערכו פרעות קשים ביהודי ליסבון שהיוו את הקהילה הכי גדולה של יהודי פורטוגל. ב 1492, בעת גירוש היהודים מספרד, כ-150,000 יהודים מספרד הורשו להתיישב בפורטוגל לאחר ששילמו כופר גדול לשלטון. באותה העת, נלקחו יהודים עניים והפכו לעבדי בית המלוכה וכן כ-700 צעירים יהודים נלקחו בספינות לאי שהיה בשליטת פורטוגל, לחופי אפריקה, על מנת שיעבדו את האי. בשנת 1496, עת נישואיו של המלך מנואל הראשון לאישתו הספרדיה הוחלט על גירוש היהודים והמוסלמים משטחי פורטוגל, אך כצעד לנסות להשאיר את היהודים ה"יעילים" בפורטוגל עברו כ-20,000 מהיהודים שהמתינו לספינה מנמל ליסבון הטבלה על מנת שייחשבו כנוצרים אך העם לא האמין לתרמית זאת ובשנת 1506 ערכו התושבים פרעות בליסבון באותם "הנוצרים החדשים".
בשנת 1521 החלה לפעול בפורטוגל האינקוויזיציה והועלו באש ראשוני "הנוצרים החדשים". יהודים רבים מפורטוגל היגרו למרוקו, סלוניקי, אמסטרדם, ברזיל והאימפריה העות'מאנית אך הם היו ידועים פחות מיהודי ספרד. האוטו דה פה האחרון נעשה בפורטוגל בשנת 1791 והאינקוויזיציה חוסלה סופית בשנת 1821.
מתחילת המאה ובמהלך המאה ה-19 היגרו יהודים רבים דוברי ספרדית מצפון מרוקו, מקהילת טטוואן, טנג'יר ומגריבלטר לפורטוגל ובשנת 1892 הקהילה הספרדית - מרוקנית זכתה להכרה רשמית כקהילה.
בשנת 1917 עורר גילוי של קהילת אנוסים באזור נידח בצפון פורטוגל הד גדול בקרב יהדות העולם. המארנים זכו להתעניינות מצד היסטוריונים, רבנים וחלקם עברו גיור לחומרה בקהילת טנג'יר בצפון מרוקו.
במהלך מלחמת העולם השנייה פליטים רבים יהודים ולא יהודים הגיעו לפורטוגל בדרכם מערבה ובסוף המלחמה היו בה כ-400 יהודים בעלי מעמד תושבי קבע וכ-650 במעמד פליטי מלחמה. לאחר המלחמה היגרו רבים מיהודי פורטוגל ממנה ועד להתייצבות הפרלמנטרית בשנת 1976 היגרו כ-300 יהודים משטח המדינה.
כיום יש בפורטוגל כ-750 יהודים, רובם בליסבון.
[עריכה] קישורים חיצוניים
ראובן פיינגולד, חיפוש אחר זהות - משפטו של האנוס הפורטוגאלי ויסנטה פורטדו: 1615-1605, עמ' 235-247, פורסם בפעמים 46-7, אביב תשנ"א, חוברת שהוקדשה לתולדות יהודים ואנוסים בספרד, 500 שנה לגירוש היהודים מספרד- ראובן פיינגולד, חיפוש אחר זהות - משפטו של האנוס הפורטוגאלי ויסנטה פורטדו: 1615-1605, עמ' 248-259, פורסם בפעמים 46-7, אביב תשנ"א
- ראובן פיינגולד, ה'סימן היהודי' בפורטוגאל, פורסם בפעמים 51, אביב תשנ"ב, עמ' 70-80. חוברת שהוקדשה ל-500 שנה לגירוש היהודים מספרד
- משה אורפלי, דמויות וסטריאוטיפים של יהודים בספרות הפורטוגלית של המאות הט"ז-י"ז, פורסם בפעמים, 69, סתיו תשנ"ז, עמ' 8-23. חוברת שהוקדשה ליהודי פורטוגל והפזורה הספרדית-פורטוגלית
- שמואל ורסס, גירוש ספרד ופורטוגל בספרות יידיש, עמ' 115-129, פורסם בפעמים, 69, סתיו תשנ"ז, חוברת שהוקדשה ליהודי פורטוגל והפזורה הספרדית-פורטוגלית
- שמואל ורסס, גירוש ספרד ופורטוגל בספרות יידיש, עמ' 130-147, פורסם בפעמים, 69, סתיו תשנ"ז
- שמואל ורסס, גירוש ספרד ופורטוגל בספרות יידיש, עמ' 148-159, פורסם בפעמים, 69, סתיו תשנ"ז
- דב סטוצ'ינסקי, קפלת התענוגות: ברגנסה (פורטוגל), סוף המאה הט"ז - אינקויזיציה וזיכרון, על תעלומת הבעלות של 'קפלת התענוגות' בעיר ברגנסה לאור מערכת היחסים בין האצולה 'הנוצרית הוותיקה' לבין האוכלוסייה 'הנוצרית החדשה' בעיר זו, פורסם בפעמים, 69, סתיו תשנ"ט, עמ' 24-42. חוברת שהוקדשה ליהודי פורטוגל ולפזורה הספרדית-פורטוגלית
