ישראל בעלייה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ישראל בעלייה | |
|---|---|
| אפיון: | מפלגה הפונה לעולים מרוסיה, נוטה לימין המדיני |
| כנסות: | הכנסת ה-14 - הכנסת ה-16 |
| מנהיגים: | נתן שרנסקי |
| שיא כוחה: | 7 מנדטים (הכנסת ה-14) |
| נוצרה מתוך: | נוסדה כמפלגה עצמאית |
| התמזגה לתוך: | הליכוד |
ישראל בעלייה הייתה מפלגה, שפנתה בעיקר לעולים מחבר המדינות של ברית המועצות לשעבר.
התנועה הוקמה בשנת 1996 לקראת הבחירות לכנסת בידי נתן שרנסקי, אסיר ציון לשעבר.
בבחירות 1996 לכנסת קיבלה המפלגה שבעה מנדטים ושרנסקי וחברו, יולי אדלשטיין, מונו לשרי התמ"ס והקליטה, בהתאמה, בממשלתו של בנימין נתניהו. במהלך אותה כנסת פרשו ממנה שני חכ"ים:מיכאל נודלמן ויורי שטרן שהקימו את סיעת עלי"ה ואחר כך עברו למפלגת ישראל ביתנו (בראשות אביגדור ליברמן).
בבחירות 1999 השיגה שישה מנדטים, ועיקר מצעה נתבסס על הדרישה לקבל את תיק הפנים. זכורה במיוחד סיסמת הבחירות של המפלגה: "אֶם.ווֶה.דֶה. פַּד ש"ס קוֹנטרוֹל? נְייֶט. אֶם.ווֶה.דֶה. פַּד נאש קונטרול" ("משרד הפנים לשליטת ש"ס? לא משרד הפנים לשליטה שלנו"). הסיסמה, למרות שהייתה ברוסית, חזרה על עצמה פעמים רבות בתשדירי התעמולה של המפלגה וגם דוברי עברית נדבקו בה; יצא אפילו סטיקר עם הסיסמה באותיות עבריות. אכן שרנסקי מונה לשר הפנים בממשלתו של אהוד ברק, אך מפלגתו התפלגה בעקבות פרישתם מן הסיעה של רומן ברונפמן ואלכסנדר צינקר, שהקימו את הבחירה הדמוקרטית ולה מצע שמאלני.
ישראל בעלייה פרשה מהממשלה בעקבות ועידת קמפ דייוויד השנייה.
בשנת 2001 הצטרפה המפלגה לממשלתו של אריאל שרון, ושרנסקי מונה לשר השיכון.
בהבחירות לכנסת השש עשרה ב-2003, שבהן בוטלה שיטת הבחירה הישירה לראשות הממשלה, המפלגה רצה תחת מצע ימני מתון, בנסיון להתחרות במפלגת ישראל ביתנו. היא קיבלה רק שני מנדטים, ובעקבות זאת שרנסקי הודיע על פרישתו מהכנסת וחבירת ישראל בעלייה לליכוד, תוך מינויו של שרנסקי לשר לענייני התפוצות.
בסוף שנת 2003 התמזגה המפלגה עם הליכוד וחדלה להתקיים.
[עריכה] נציגי המפלגה בכנסת
הכנסת ה-14 (1996)
7 מנדטים: יולי אדלשטיין, רומן ברונפמן, צבי ויינברג, מיכאל נודלמן[1], מרינה סולודקין, יורי שטרן[1], נתן שרנסקי
1. ^ פרשו מהסיעה ב-23 בפברואר 1999 והקימו את סיעת עלי"ה אשר חברה לישראל ביתנו של אביגדור ליברמן.
הכנסת ה-15 (1999)
6 מנדטים: יולי אדלשטיין, רומן ברונפמן[2], מרינה סולודקין, אלכסנדר צינקר[2], גנדי ריגר, נתן שרנסקי
1. ^רשימת מועמדים מלאה ראו כאן.
2. ^ פרשו מהסיעה ב-20 ביולי 1999. ב-26 ביולי 1999 הקימו את סיעת "מחר - מפלגה חברה ורפורמות". ב-18 באוקטובר 1999 שונה שמה להבחירה הדמוקרטית.
הכנסת ה-16 (2003)
2 מנדטים: יולי אדלשטיין, מרינה סולודקין[2], נתן שרנסקי[2]
1. ^מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: גנדי ריגר (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן).
2. ^ ב-29 בינואר 2003 התפטר נתן שרנסקי מהכנסת עם מינויו לשר ללא תיק האחראי לירושלים ולענייני התפוצות. החליפה אותו מרינה סולודקין.
3. ^ ב-10 במרץ 2003 התמזגה הסיעה עם הליכוד.
