שילינג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שילינג היה מטבע באנגליה ולאחר מכן בממלכה המאוחדת החל מהמאה ה-16 ועד שנת 1971. הוא הונפק לראשונה ב-1548 בעת שלטונו של הנרי השמיני, אולם יש הטוענים שהטסטון שהונפק ב-1487 בימיו של הנרי השביעי היה השילינג הראשון.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
לפני המעבר לשיטה העשרונית ב-1971, היה שילינג אחד שקול ל-12 פנס (פני ביחיד) ולאחד חלקי עשרים מערכה של הלירה שטרלינג. ליש"ט הייתה מחולקת אז ל-240 פנס. לאחר ההמרה לשיטה עשרונית, ערכו של השילינג הוא 5 פנס, והוא ממשיך להיות אחד חלקי עשרים מערכה של הלירה, מפני שכיום ישנן מאה פנס בלירה אחת.
המילה שילינג, מקורה בסקנדינבית (Skilling), ומשמעותה הייתה חלוקה, או סימן על מקל. הגרסה המקוצרת של מילה זו היא "s", מהמילה הלטינית סולידוס, שמו של מטבע זהב רומי. צורת הרישום של מטבע זה נכתב לעתים תכופות עם קו נטוי, לדוגמה: "1/6", 1 שילינג, 6 פנס; או כאשר מדובר בסכום ללא פנס, נכתב עם קוי נטוי ולאחר מכן מקף, לדוגמה: "-/11".
[עריכה] ביטול השילינג
מטבעות השילינג האחרונים שהונפקו להפצה מתוארכים ב-1966, אולם ישנה סדרה אשר הונפקה כחלק מסדרה לאספנים ב-1970. משנת 1968 החלו להחליף את השילינג מטבעות עשרוניות, "5 פנס חדשים" עם משקל ומפרט דומה. אלו הוצאו מהמערכת ב-1990 כאשר מטבעות 5 פנס קטנות יותר הופקו.
[עריכה] שילינג אירי
ראו גם: מטבע שילינג אירי
באירלנד, השילינג הונפק בשמו האירי, סילניג, שם שמרו על ערכו של השילינג כ-12 פנס (ישנים). המטבע הונפק עד 1969, ולאחר 1971, כמו בריטניה, הציבור השתמש בשילינג בעיקר על מנת לשלם לחנויות וכדומה בערך השווה ל-5 פנס. ב-1992, כאשר הבנק המרכזי של אירלנד הנפיק מטבעות 5 פנס קטנים יותר, השילינג בוטל לגמרי.
[עריכה] שילינג אוסטרלי
השילינג האוסטרלי הונפק לראשונה ב-1910, כאשר שלט הגיבורים האוסטרלי בצד אחד, והמלך אדוארד השביעי בצד האחר. השימוש בעיצוב שלט הגיבורים נמשך דרך תקופת שלטונו של מלך ג'ורג החמישי עד לשינוי העיצוב לראשו של אייל עבור ג'ורג השישי. עיצוב זה נשמר עד שנת 1963. בשנת 1966, מחזור הכסף של אוסטרליה הומר לשיטה העשרונית והשילינג הוחלף במטבע בשווי עשרה סנט, כאשר דולר אוסטרלי אחד היה מורכב מעשר שילינג.
[עריכה] שילינג במדינות אחרות
השילינג הונפק גם בניו זילנד לפני ההמרה לשיטה העשרונית בשנות ה-60 של המאה ה-20. באוסטריה הונפק המטבע עד המעבר לאירו; בארצות הסקנדינביות עד האיחוד המוניטרי הסקנדינבי ב-1873; ובעיר המבורג. השילינג נותר מטבע בסיסי בארצות מזרח אפריקה הבאות, בהם השילינג המזרח אפריקאי היה בשימוש בתקופת המושבות: קניה, אוגנדה, טנזניה, סומליה וסומלילנד.
הסול (לאחר מכן הסו), שמקורו במטבע הזהב הרומי, סולידוס, היה מטבע שווה ערך לשילינג בצרפת. סול הוא מטבעה הרשמית של פרו, אולם מקורו מהמילה הספרדית שמש.
[עריכה] ראו גם
- מטבעות בבריטניה