מלון פאלאס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלון פאלאס הוא מבנה שנבנה בירושלים בין השנים 1928 ו-1929 על פי תוכניות האדריכל נחאס ביי. המלון מצוי בפינת הרחובות אגרון ודוד בן שמעון, אל מול בית הקברות המוסלמי בממילא, בשולי גן העצמאות.
למבנה המלון ארבע קומות. בקומת הקרקע פונה אל הרחוב קשתות רחבות. המבנה מעוטר בגילופי אבן בסגנון ממלוכי, הדומה לגילופי האבן של חומות העיר העתיקה של ירושלים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
המלון נבנה ביוזמת המועצה המוסלמית העליונה שבראשותה עמד אז המופתי של ירושלים חאג' אמין אל חוסייני, במטרה לקדם את האינטרסים האיסלמיים בעיר, ולהוות חייץ בין השכונות היהודיות הסמוכות. התוכניות לבניית מלון המלך דוד בסמוך האיצו בבונים להשלים את הבנייה בקצב מהיר ולהקדים את היוזמה היהודית. באתר הבנייה הועסקו 500 פועלים מוסלמים, אשר סיימו את העבודה תוך 11 חודשים. את העבודה ניהלו דווקא קבלנים יהודים, טוביה דוניה וברוך קטינקא. המועצה המוסלמים העליונה ראתה בהשלמת המלון דבר בעל חשיבות כה גדולה, שאף כאשר התגלו בעת החפירה ליסודות שלדי אדם שמקורם ככל הנראה בקברים מוסלמיים קדומים (המלון נבנה על גבול בית הקברות המוסלמי בממילא), הורה המופתי של ירושלים לשמור את הדבר בסוד על מנת שהבנייה לא תיעצר. המועצה המוסלמית השקיעה בבניין שבעים אלף לירות. המבנה בן ארבע קומות מעוטר כולו בערבסקות מגולפות באבן. באולם הכניסה בנו גרם מדרגות קולוסלי ועמודי שיש אדירים. בחדרים היו שירותים צמודים עם מתקני אינסטלציה מודרניים, מעל המיטות הותקנו אפיריונים ולצדן העמידו מכשירי טלפון. בראש המבנה מתנוססת כתובת בערבית המתבססת על הקוראן ומעידה על חשיבות המבנה ליוזמיו: "נעשה ונבנה כאשר עשו ובנו הם". הכוונה במילה "הם" היא לבוני מתחם הר הבית במאה השביעית.
המלון פעל עד שנת 1935, אז נסגר בשל התחרות העזה של מלון המלך דוד. לאחר סגירתו נחכר המלון על ידי הממשל הבריטי לשמש כבניין משרדים. בין היתר היו בבניין משרדי בנק אנגלו-פלשתינה וכן אולפני הרדיו של תחנת "קול ירושלים" שהחלה לשדר ב-30 במרץ 1936 (לאחר כשנתיים הועברו האולפנים לבית שידור חדש). הבריטים, בשל הפיכת המבנה למבנה ממשלתי, חסמו את קשתות המבנה בשל פחדם מפיגועי טרור. חוטי התיל שלופפו סביב המרזבים נשארו עד היום.
ועדת פיל שהוקמה לחקור את מאורעות 1936 קבעה את מושבה באולם הגדול של המלון. עדויות שונות, ביניהן זו של הנציב העליון ומזכירו, נמסרו שם בדלתיים סגורות. ראשי היישוב היהודי שרצו לדעת מה נאמר בישיבות ביקשו את עזרת מהנדס המלון, קטינקא, לצוטט להם. לבקשת קטינקא מהנדס החשמל של המלון התקין מיקרופונים בתוך בתי נורות החשמל שמעל שולחן הישיבות. מכשיר קליטה חבוי רשם על גבי סלילים את תוכן הדיונים, והם הועברו מידי יום לנציגי המוסדות הלאומיים.
עם סיומה של מלחמת העצמאות בשנת 1949 היה הבניין לרכוש ממשלתי, והתמקם בו משרד המסחר והתעשייה. ב-1981 אושרה תוכנית לשינוי ייעודו של המתחם תוך השבת בניין מלון פאלאס לייעודו המלונאי המקורי, הריסת התוספות המאוחרות שנוספו לו, והרחבתו מחדש על פי תוכנית שימור, אך מימוש התוכנית התעכב ובינתיים המשיך לשכון בו משרד המסחר והתעשייה. בשנת 1999 נרכש הבניין בידי חברת רג'נסי (בעלי מלון הייאט) מתוך כוונה לממש את תוכנית הפיכתו חזרה למלון, אך קריסת התיירות עקב אינתיפאדת אל אקצא עיכבה את הוצאת הפרויקט אל הפועל. ב-2005 התפנה לבסוף משרד המסחר והתעשייה מן הבניין ועבר למשרדיו החדשים בקריית הממשלה. בשנת 2006 נרכש הבניין מרג'נסי על ידי האחים רייכמן, יזמי נדל"ן חרדים מקנדה.
בית המלון עובר היום תהליך שיפוץ יסודי בידי אדריכל השימור נחום מלצר, אשר יהפוך את האתר למלון בוטיק המשמר את איכויותיו הארכיטקטוניות הייחודיות של מבנה בית המלון.
המלון שימש אתר צילום לסרט מישהו לרוץ איתו כמעון האומנים של פסח.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מלון פאלאס - איציק שוויקי, באתר "האגודה למען ירושלים".
- בעקבות "מיכאל שלי" - סיור בירושלים - מלון פאלאס, באתר משרד החינוך.
- רייכמן רכש לעצמו צעצוע - דני רובינשטיין, "הארץ".
- רייכמן קנו את מלון פאלאס ב-20 מיליון דולר - אלעזר לוין, חדשות nfc.
[עריכה] לקריאה נוספת
- דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, מדריך טיולים בשכונות ובתים, כתר, 1996.
- אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996
- תום שגב, "ימי הכלניות" ארץ ישראל בתקופת המנדט, כתר הוצאה לאור, 1999 ע' 228 - 229.
