מנזר האחיות ציון (העיר העתיקה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנזר האחיות ציון הוא מתחם של מנזר וכנסייה הממוקמים על רחוב ויה דולורוזה ברובע המוסלמי, העיר העתיקה, ירושלים. במתחם שרידים רבים שזוהו בטעות כשייכים לפסיון של ישו. החוקרים כיום תמימי דעים כי מדובר בשרידים חשובים ונדירים מראשיתה של העיר הרומית איליה קפיטולינה במאה השנייה לספירה ואין להם כל קשר למשפטו וצליבתו של ישו שנערכו יותר ממאה שנים קודם לכן.
מנזר נוסף של האחיות ציון נמצא בכפר עין כרם במערב ירושלים.
תוכן עניינים |
[עריכה] תיאור המתחם והחפירות במקום
מנזר האחיות ציון נבנה ביוזמתו של אלפונס רטיסבון, יהודי מומר משטראסבורג, שהתנצר בעקבות הופעה של מרים בחלומו. ב-1855 עלה רטיסבון ארצה יחד עם אחיו, תיאודור, שהתנצר מספר שנים לפניו, כדי להקים קהילה דתית שמטרתה לנצר יהודים. הקהילה שהקימו נקראת קהילת "אחיות ציון" (בצרפתית Les Soeurs de Notre-Dame de Sion, "אחיות גבירתנו מציון" על שמה של מרים אם ישו - היא גבירתנו מציון). רטיסבון הצליח לרכוש את ה"אקה הומו" וסביבתו שהיו זרועים עיי חורבות ב-1857 ובנה במקום כנסייה ומנזר.
הכנסייה נבנתה על ידי האדריכל הצרפתי הנודע מוס Mauss (משחזר כנסיית סנטה אנה וכיפת כנסיית הקבר) והיא נחנכה ב-1868. הכנסייה בנויה בסגנון רומי ביזאנטי ותוכננה כך שתתאים לשרידים הקדומים שבמקום: חלקה הצפוני של קשת אקה הומו ומתלול האנטוניה. מזבח הכנסייה ניצב לפני הקשת הצפונית של שער הנצחון הרומי שעמד במקום. השער נבנה כנראה על ידי אדריאנוס, אולי כשער כניסה לפורום המזרחי של איליה קפיטולינה. חלקה המרכזי של הקשת יוצא לרחוב ונחשב במשך זמן רב, בטעות, למקום שבו פונטיוס פילאטוס הציג את ישו בפני קהל היהודים באומרו "הנה האיש", בלטינית "אקה הומו".
עיקר השרידים נחשפו בשנות ה-60 של המאה ה-19, בעת בניית המנזר, ותיאורם נמסר על ידי הארכיאולוג שארל קלרמון-גנו. בשנות השלושים של המאה העשרים נערכו במנזר חפירות מדעיות בפקוחו של מנהל בית הספר הצרפתי למקרא ונסן ובהשתתפות הפעילה של הנזירות. בדיקות נערכו במקום גם בשנת 1972 על ידי האב בנואה הדומיניקני ושוב בשנות השמונים במסגרת שימור ושחזור האתר.
בחלק האחורי של הכנסייה קיר גובה, עשוי סלע, שנחשב לחלק הצפוני של הכניסה לאנטוניה. סמוך למתלול גרם מדרגות המוליך לשני חדרי משמר, במקום שהרומאים השגיחו על הנכנסים והיוצאים מהמצודה. מהמערה ירידה לקריפטה קטנה שנחפרה לפני זמן לא רב. בסמוך נראים שרידי הרצפה מהתקופה ההרודיאנית, או מתקופת איליה קפיטולינה בה חריצים למניעת החלקת הסוסים. פתח עגול מעל למערה השנייה מעיד כי הוא שימש כבור מים בתקופה הביזאנטית.
[עריכה] בריכת הסטרותיון
מהכנסייה ממשיכים ימינה ומגיעים לגרם מדרגות אשר משמאלו פינת עמוד בצורת לב. בפינה הימנית מתחת לגרם המדרגות נמצאת הכניסה המוליכה לבור המים הגדול מהתקופה ההרודיאנית. הבור מזוהה עם בריכת הסטרותיון הקשורה למצודת אנטוניה (מלחמות היהודים ה, יא, ד). בור המים מרשים בגודלו (53X15 מטר), הוא חצוב בסלע ומחולק באמצעות קיר לשני בורות מקבילים מכוסים בקמרונות (את הבור השני ניתן לראות דרך פתח קטן ברצפה מתחת לרצפת הליתוסתרטוס). הבורות עדיין בשימוש ובסוף עונת הגשמים מגיע מפלס המים עד למדרגות התחתונות.
משמאל לגרם המדרגות היורד לרצפת הליתוסתרטוס מוזיאון קטן וכן דגמים שונים המשמשים אמצעי המחשה להבנת המקום: דגם של מצודת אנטוניה, מפת תבליט של ירושלים של האב ונסן, התוואי של דרך הייסורים בתקופת בית שני ועוד.
[עריכה] הליתוסתרטוס
בחפירות נמצאו אבנים גדולות מחורצות שהן חלק מהליתוסתרטוס שנמשך מכאן לקפלת כפיית הצלב, התחנה השנייה בויה דולורוזה. הליתוסתרטוס הוא לפי המסורת חלק מאותה רצפה שעליה נערך משפטו של ישו. הפירוש האטימולוגי של ליתוסתרטוס הוא "המקום המרוצף" ("ליתוס" משמעו אבן ו"תרוטוס" משמעו להשתרע). הארכיאולוגים תמימי דעים כי אין מדובר בריצוף מתקופת בית שני כי אם בריצוף רומאי מתקופת איליה קפיטולינה, מהמאה השנייה לספירה.
[עריכה] משחק המלך
אחד הממצאים המרתקים ביותר שנמצאו בשטח החפירות של המנזר הוא סדרת משחקים שאותם חרטו החיילים הרומאים על האבנים להעברת שעות הפנאי. בין הקווים ניתן להבחין בדגמים גאומטריים שונים ודמויות סמליות. המעניין מביניהם הוא "משחק המלך": הבסילאוס (ביוונית: מלך) המסומל על ידי כתר המופיע גם על מטבעות אותה תקופה. ליד הכתר אות B, האות הראשונה במילה "בסילאוס". ממקום זה קו החיים חוצה את המשחק ומתפתל לאחר מכן לפני שהוא נחתך על ידי חרב מעוגלת.
החיילים נהגו להעביר את זמנם במשחקים מעין אלו בעזרת קוביה (אחדות מהקוביות מעצם נמצאו בחפירות). בחגיגות הסאטורנליה, חגיגות יום לידתו של אל השמש, היו עורכים לעתים מעין קרנבל. בחצר מיוחדת נהגו לשחק במלך בובה ולשים אותו לצחוק וללעג במשך שבוע תמים ולאחר מכן להורגו. לאור זאת ניתן אולי להבין טוב יותר את אשר עבר על ישו כאשר היה בידי החיילים הרומאים באנטוניה. כאן ניתנה בידי החיילים הזדמנות לשחק את משחקם ב"מלך חי".
במנזר אחיות ציון אכסניה לצליינים, בית ספר ואולפן ללימוד עברית וערבית. הכנסות מחנות הספרים שבמקום משמשות בין השאר לתמיכה בבית הספר לבנות.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- אלי שילר, דרך היסורים, 1980
- אפרים שטרן (עורך), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, כרך 2
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר קהילת האחיות ציון
- הקשת שעליה נגזר דינו של ישו - מנזר האחיות ציון, אילן שפירא, 02net