מסדר הבירית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מסדר הבירית הוא מסדר אבירים אנגלי אשר תולדותיו מתחילים כבר בימי הביניים. מסדר אבירים זה הוא כיום העתיק ביותר בעולם, המתקיים ברציפות, והוא היהלום שבכתר שיטת תארי הכבוד המוענקים באנגליה. החברות במסדר מוגבלת מאוד ומורכבת מן הריבון האנגלי (היום, המלכה אליזבת השניה) ולא יותר מעשרים וחמישה חברים מלאים, או "עמיתים". החברים הגברים ידועים בשם "אבירים עמיתים" (Knights Companion), בעוד שהנשים ידועות כ"גבירות עמיתות" (Ladies Companion). במסדר יכולים להיות חברים נוספים שלא מן המניין (חברי משפחת המלוכה הבריטית וכן מלכים ומלכות זרים). הריבון הבריטי לבדו הוא בעל הסמכות להעניק חברות במסדר ולהבדיל מחברות במסדרים אנגליים אחרים, אין עצתו של ראש הממשלה באשר לחברות במסדר מחייבת את המלכה. לכן, דינה של הענקת חברות במסדר הוא מתנה אישית של המלכה. להוציא חברים שלא מן המניין, הענקת חברות במסדר נעשית על יסוד שירות יוצא דופן לממלכה המאוחדת.

כפי שניתן ללמוד משמו, סמלו העיקרי של המסדר הוא הבירית ועליה סיסמת המסדר באותיות זהב: Honi soit qui mal y pense (בצרפתית עתיקה: "הבוז לאלה החושבים רעה"). הבירית היא אביזר לבוש עתיק הנלבש על ידי חברי המסדר בעת אירועים טקסיים. הבירית אף מופיעה על מספר סמלים בריטיים, כולל מטבעות בריטיים.

רוב מסדרי האבירים הבריטיים מתייחסים לכל הממלכה, אבל שלושת המסדרים הנעלים חולשים על חלקי האי הבריטי בלבד. אבירי מסדר הבירית, הבכיר משלושתם בגילו ובמעמדו, באים מאנגליה בלבד. חברי אבירי מסדר הדרדר הם מסקוטלנד. אבירי מסדר פטריק הקדוש באים מאירלנד, אולם מאז שחרורה של אירלנד לא נוספו עוד אבירים למסדר, והאחרון בהם הלך לעולמו בשנת 1974.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 המסדר 2.1 חברים 2.2 בעלי תפקיד 2.3 האבירים הצבאיים של וינדזור 3 מדי המסדר 3.1 חברים 3.2 מדי בעלי תפקידים 3.3 האבירים הצבאיים של וינדזור 4 סדר קדימות וזכויות יתר 5 תפילות המסדר 6 חברי המסדר ונושאי התפקידים 6.1 הריבון 6.2 אבירים וגבירות עמיתים 7 אבירים וגבירות מלכותיים 8 אבירים וגבירות זרים 9 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

מסדר הבירית נוסד בשנת 1348 על ידי המלך אדוארד השלישי כ"חברה, חברותא ומקום לימוד לאבירים".^[1] מספרי החשבונות של המלך ניתן לראות כי ביריות נקנו לראשונה מתוך תקציב המלתחה המלכותי בסתיו 1348. נראה שהמסדר לא נוסד לפני שנת 1346, זאת כיוון שעל פי חוקיו המקוריים חייבים המצטרפים למסדר להיות אבירים מן הדרג הנמוך ביותר (knight bachelor) בטרם קבלתם למסדר, ומן הרישומים עולה כי חלק מן החברים המקוריים קיבלו תואר זה רק בשנת 1346.

מספר אגדות נקשרו למקור שמו וסמלו של המסדר. האגדה הנפוצה ביותר מספרת על הקונטסה מסולסברי, אשר בעודה רוקדת עם המלך אדוארד, או בקירבתו, בארמון אלת'ם, החליקה הבירית שלה במורד רגלה אל הרצפה. כאשר אנשי החצר אשר צפו במחזה גיחכו, הרים המלך את הבירית, קשרה לרגלו שלו ואמר: "הבוז לאלה החושבים רעה". אימרה זו הפכה לסיסמתו של המסדר.

על פי אגדה אחרת, המלך ריצ'רד הראשון, בעודו לוחם במסעי הצלב, במאה השתים-עשרה, קיבל השראה מן הקדוש סנט ג'ורג' וקשר ביריות לרגלי אביריו אשר זכו בקרב. המלך אדוארד השלישי נזכר במאורע זה במאה הארבע-עשרה וחיקה אותו כאשר ייסד את המסדר.

זמן קצר לאחר ייסוד המסדר, מונו נשים רבות כ"גבירות הבירית", אך לא במעמד של אבירים עמיתים. המלך הנרי השביעי הפסיק מנהג זה בשנת 1488 ולא מונתה "גבירת בירית" נוספת לאחר אמו של המלך, מרגרט ביופורד. מאז ועד לשנת 1901 היה המסדר על טהרת הגברים, להוציא כמובן תקופות שבהן החזיקה מלכה בכתר השלטון הבריטי. מנהג זה הופסק כאשר המלך אדוארד השביעי מינה את אשתו, המלכה אלכסנדרה, כגבירת הבירית. באופן דומה המלך ג'ורג' החמישי מינה את המלכה מרי כגבירת הבירית וכך גם המלך ג'ורג' השישי אף הוא מינה את המלכה אליזבת כגבירת הבירית. במשך המאה העשרים המשיכו נשים להתמנות למסדר במעמד דומה, אולם להוציא מלכות זרות, אף אחת מהן לא התמנתה כעמיתה במסדר. בשנת 1987 שינתה המלכה אליזבת השניה את חוקת המסדר ואיפשרה מינוי "גבירות עמיתות הבירית".

[עריכה] המסדר

[עריכה] חברים

מספר החברים במסדר הבירית מוגבל מאוד וכולל את ריבון הממלכה המאוחדת, נסיך ויילס, לא יותר מעשרים וארבעה חברים עמיתים וחברים שלא מן המניין. המולך על הממלכה המאוחדת ידוע בשם "שליט הבירית" ונסיך ויילס ידוע כ"אביר עמית הבירית". הריבון לבדו יכול להעניק חברות במסדר.

חברים גברים במסדר ידועים כ"אבירים עמיתים" בעוד שנשים ידועות כ"גבירות עמיתות". בעבר, המינוי לחברות במסדר נעשה על פי הצגת מועמדות של החברים. כל חבר היה מציע תשעה מועמדים (שלושה מתוכם בעלי תואר רוזן, או גבוה יותר, שלושה בעלי תואר ברון או גבוה יותר ושלושה בעלי תואר אביר או גבוה יותר). הריבון היה בוחר מתוך המועמדים, אף שלא היה מחויב לבחור באלה אשר קיבלו את מירב המועמדויות. המלכה ויקטוריה הפסיקה נוהג זה בשנת 1862. מאז המלך לבדו הוא שבוחר את האבירים למסדר, ללא הצגת מועמדויות.

מאז המאה השמונה-עשרה, המלך בחר את האבירים על יסוד עצת הממשלה. עם זאת, בשנת 1946 חשב המלך ג'ורג' השישי כי אבירי מסדר הבירית ואבירי מסדר הדרדר הפכו קשורים מדי למניעים פוליטיים. בהסכמת ראש הממשלה וראש האופוזיציה, המינוי לשני מסדרים אלה הפך להיות מתנה אישית של השליט, הריבון. מכאן שהמלך באופן אישי בוחר באבירים ובגבירות לעמיתים במסדר הבירית ואינו צריך לפעול על פי המלצות הממשלה.

בנוסף לעמיתים מכיל מסדר הבירית חברים שלא מן המניין, אשר אינם נמנים במכסת עשרים וארבעה העמיתים. חלק מן החברים שלא מן המניין נמנים על חברי משפחת המלוכה, אלה ידועים בשם "האבירים והגבירות המלכותיים של הבירית". תואר זה נולד בשנת 1786 על ידי המלך ג'ורג' השלישי אשר רצה כי בניו הרבים לא ימנו במכסת עשרים וארבעה העמיתים. בשנת 1805 חוקק ג'ורג' השישי כי כל צאצאיו של המלך ג'ורג' השני יוכלו להתקבל למסדר כחברים שלא מן המניין. חוק זה הורחב בשנת 1831 לכל צאצאיו של המלך ג'ורג' הראשון.

אף חברי בתי מלוכה זרים יכולים להימנות כחברים שלא מן המניין והם ידועים בשם "אבירים וגבירות זרים של הבירית". בעבר, היה חייב כל מינוי כזה חוק מיוחד של המלך. אולם החל משנת 1954 חוקק חוק המסמיך קבלת אבירים וגבירות זרים ללא חקיקה נוספת. בשנת 1813 התקבל למסדר החבר הזר הראשון, אלכסנדר הראשון קיסר רוסיה.

למלך יש סמכות להוריד בדרגה חבר במסדר אשר ביצע עבירה חמורה, כגון בגידה. בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוצאו מן המסדר מספר אבירים זרים אשר היו מלכי מדינות אויב לבריטניה. כך למשל, בשנת 1915, בוטל מינוים של הקיסר וילהלם השני מגרמניה והקיסר פרנץ יוזף הראשון מאוסטריה. הקיסר הירוהיטו מיפן הוצא מן המסדר לאחר שיפן הצטרפה למלחמת העולם השניה. שנים לאחר המלחמה הוא צורף שוב למסדר על ידי המלכה אליזבת השנייה. הירוהיטו הוא היחיד אשר התקבל להיות אביר במסדר הבירית פעמיים, על ידי מלכים שונים.

[עריכה] בעלי תפקיד

במסדר יש שישה בעלי תפקידים: ההגמון (Prelate), הנגיד (Chalcellor), הרשם, האחראי על הסמלים של הבירית (Garter Principal King of Arms), שומר הסף והמזכיר. תפקידי ההגמון, המזכיר ושומר הסף נוצרו כבר בעת שנוסד המסדר. תפקיד ה- Garter Principal King of Arms והנגיד נוצרו במאה החמש-עשרה ואילו תפקיד המזכיר נוצר במאה העשרים.

תפקיד ההגמון מוחזק על ידי הבישוף של וינצ'סטר, שהוא באופן מסורתי אחד הבישופים הבכירים בכנסייה האנגליקנית. תפקיד הנגיד ניתן לאחד העמיתים במסדר. בעבר החזיק בתפקיד הבישוף של המחוז בו שוכן מבצר וינדזור. בשלב מסוים היה זה הבישוף של סולסברי, אך לאחר ששונו גבולות המחוז, היה זה הבישוף של אוקספורד. מאוחר יותר הורחב היצע המועמדים לתפקיד. מאז שהפסיק הבישוף של אוקספורד לכהן בתפקיד, כיהנו בו החברים הבאים:

• הדוכס מפורטלנד (1937-1943)
• הארל מהליפקס (1943-1959)
• המרקיז מסולסברי (1960-1972)
• הויקונט מקובהם (1972-1977)
• המרקיז מאברגבני (1977-1994)
• הלורד קרינגטון (1994- היום)

את משרת הרשם ממלא הדיקן של וינדזור. את משרת האחראי על הסמלים של הבירית ממלא בעל התפקיד הבכיר במסדר הסמלים הבריטי. תפקידי האחראי על הסמלים של הבירית אחראי על סמלי המסדר ואותותיו המוצגים בכנסייה. המזכיר נבחר מבין שאר בעלי התפקידים של מסדר הסמלים ותפקיד שומר הסף מוחזק בידי המוט השחור אשר הוא אף בעל תפקיד בבית הלורדים של הממלכה המאוחדת.

[עריכה] האבירים הצבאיים של וינדזור

בעת יסוד מסדר הבירית מונו אף עשרים ושישה "אבירים עניים" אשר סופחו למסדר הבירית ולכנסייתו. לא תמיד שמר המסדר על מספר קבוע של "אבירים עניים" ובמאה השבע-עשרה היו רק שלושה-עשר אבירים עניים. המלך צ'ארלס השני הגדיל את מספרם לשמונה-עשר, מיד לאחר שהומלך בשנת 1660. לאחר שהאבירים התנגדו להגדרתם כ"עניים", קרא להם המלך ויליאם הרביעי בשם "האבירים הצבאיים של וינדזור".

האבירים העניים או האבירים הצבאיים היו במקור חיילים משוחררים חסרי-אמצעים. הם נדרשו להתפלל מדי יום לשלום האבירים העמיתים. בתמורה, הם קיבלו שכר ומחסה בטירת וינדזור. היום האבירים אינם בהכרח עניים, אבל עדיין הם באים משורות החיילים המשוחררים. הם משתתפים בטקסי המסדר, בתפילותיו ומלווים את חבריו. עם זאת , הם אינם נחשבים כאבירים או כחברי המסדר מן השורה.

[עריכה] מדי המסדר

[עריכה] חברים

במועדים טקסיים של המסדר, כגון ביום הבירית השנתי, החברים לובשים מדים מהודרים ועליהם אביזרים שרבים מהם עוצבו בשנת 1821 לכבוד הכתרתו של המלך ג'ורג' הרביעי.

הגלימה שהאבירים לובשים מקורה במאה החמש-עשרה. בעבר הייתה עשויה צמר ומאז המאה השש-עשרה - קטיפה. במקורה הייתה הגלימה סגולה, אבל צבעה שונה במאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה לכחול-שמיים, תכלת, כחול מלכותי, כחול כהה, סגול ותכלת-ים. היום הגלימות בצבע כחול כהה ושוליהן משי דק (טפטה) לבן. הגלימות של המלך, נסיך ויילס, אבירים וגבירות מלכותיים, מסתיימים בשובל. המגן של צלב ג'ורג' הקדוש המוקף בבירית תפור אל הכתף השמאלית של הגלימה. על הגלימה של השליט (מלך או מלכה) עליו תפור כוכב המסדר. על הכתף הימנית של הגלימה תפור ברדס קטיפה אדום כהה וגלימה עליונה. אלה חסרי כל שימוש ומוסיפים רק צבע ללבוש.

• הכובע עשוי קטיפה כחולה כהה עם נוצת יען לבנה ואנפה שחורה.
• "הצווארון" הוא שרשרת הנכרכת סביב הצוואר מעל הגלימה ומקורה כבר במאות החמש-עשרה והשש-עשרה. הצווארון מורכב מקשרי זהב ומדליוני אמייל שעליהם מצויר ורד אדום וסביבו כרוכה הבירית. הצווארון מהודק אל כתף הגלימה ברצועות משי לבן.
• על "הצווארון" תלוי פסלון של ג'ורג' הקדוש על סוסו כשהוא הורג את הדרקון.
• הבירית כרוכה על שוק רגלם השמאלית של האבירים ועל זרוען השמאלית של הגבירות. ציור הבירית מופיע על מספר סמלים אותם נושאים האבירים. הבירית היא רצועת קטיפה כחולה כהה עם אבזם שעליה רקומה באותיות זהב סיסמת המסדר. הבירית של אבירים זרים הייתה מעוטרת בעבר באבנים טובות.

באירועים אחרים שבהם מופיעים אבירי המסדר, הם לובשים לבוש פשוט יותר:

• הצווארון נלבש בימים המכונים "ימי הצווארון" מעל מדי צבא או חליפות. כיוון שהצווארון לבדו מסמל את המסדר, החברים יכולים לעטר את זרועם ברצועה המסמלת מסדרי אבירים נוספים שבהם הם חברים.
• את הכוכב, אותו עונדים על החזה משמאל, הוסיף המלך צ'ארלס הראשון ועליו ציור אמייל של צלב סנט ג'ורג', מסביבו כרוכה הבירית וסביב לבירית כוכב מתומן. כיוון שמסדר הבירית הוא הבכיר במסדר האבירים הבריטיים, חבריו יענדו את עיטור המסדר מעל לכל עיטור אחר על דש בגדם.
• סרט החזה רוחבו כעשרה ס"מ ועונדים אותו מעל הכתף השמאלית אל האגן מימין והוא נהוג מאז המאה השבע-עשרה. צבעו של הסרט השתנה במשך השנים ומאז 1950 צבעו כחול-שלדג. סמל המסדר משתלשל מן הסרט העובר באלכסון על החזה ואף על סמל זה נראה ג'ורג' הקדוש הורג את הדרקון.

לאחר מותו של חבר במסדר, הסמל והכוכב מוחזרים באופן אישי לאוחז בכתר על ידי קרוב משפחתו של הנפטר. שאר הסמלים מוחזרים למזכירות המסדר.

[עריכה] מדי בעלי תפקידים

לאירועים טקסיים של המסדר לובשים בעלי התפקידים את המדים הבאים:

• גלימות ההגמון והנגיד הן בצבע כחול כהה כמו אלה של העמיתים, אבל צבע הגלימה של בעלי התפקיד האחרים הוא אדום כהה. על כל הגלימות רקום מגן צלב ג'ורג' הקדוש. לטקסי המסדר האחראי על סמלי הבירית עוטה גלימה אדומה כהה.
• לכל בעל תפקיד סמל מיוחד לתפקידו התלוי על צווארו בשרשרת.

הנגיד נושא ארנק שעליו רקום סמל המלוכה וצלב ג'ורג' הקדוש. בתוך הארנק נישא חותם המסדר. לאחראי על סמלי הבירית מטה המסמל את תפקידו. שומר הסף נושא את מטה תפקידו, הוא מוט הכרוז.

[עריכה] האבירים הצבאיים של וינדזור

האבירים הצבאיים לובשים מדים צבאיים ישנים. מכנסיים שחורים עם פס אדום בצידן ומקטורן עליון אדום. לראשם כובע מחודד בו נעוצה נוצה ועל ירכם חרב שנדנה תלוי על רצועה אלכסונית לבנה.

[עריכה] סדר קדימות וזכויות יתר

אבירי המסדר מדורגים ראשונים בין אבירי מסדרים אחרים בממלכה המאוחדת ומעל אלה הנושאים בתואר ברון. אף נשותיהם, בניהם, בנותיהם וכלותיהם של האבירים מקבלים קדימות בסדר המעמדות. עם זאת בני משפחתן של גבירות מסדר הבירית אינם מקבלים קדימות במעמדם. התואר של אבירים עמיתים הוא "סר" (Sir) ואילו התואר של גבירות עמיתות הוא "ליידי" (Lady). נשותיהם של אבירים עמיתים רשאיות אף הן לשאת את התואר "ליידי" אולם אין תואר מקביל לבעליהן של גבירות עמיתות.

אבירים וגבירות עמיתים מציינים בכתב את התואר KG (או LG לנשים) לאחר שמם. כאשר לאדם יש מספר תארי כבוד, יצויין תואר אביר מסדר הבירית ראשון מבין התארים. חברים רשאים לעטר את סמל משפחתם בבירית ואף עם ה"צווארון". לאבירי המסדר חלק בטקס הכתרת מלכי בריטניה.

[עריכה] תפילות המסדר

מסדר הבירית קיים בעבר תפילות רבות בכנסיית סנט ג'ורג' בטירת וינדזור, אבל החל מן המאה השמונה-עשרה תפילות אלה נעשו נדירות יותר והופסקו לאחר שנת 1805. בשנת 1948 קידש המלך ג'ורג' השישי את מסורת התפילות השנתיות. במועד קבוע בחודש יוני, מדי שנה, מתכנסים אבירי מסדר הבירית (כשהם לבושים במדיהם החגיגיים) באגף המלכותי בטירת וינדזור. משם הם צועדים ברגל, דרך הטירה, לתפילה בכנסיית סנט ג'ורג', כאשר לפניהם צועדים האבירים הצבאיים. אם מתקבלים אבירים חדשים למסדר, הרי שטקס קבלתם יתקיים בעת התפילה השנתית. לאחר התפילה חוזרים אבירי המסדר לטירה בכרכרות סוסים.

[עריכה] חברי המסדר ונושאי התפקידים

[עריכה] הריבון

• הוד מלכותה המלכה אליזבת השניה (1952)

[עריכה] אבירים וגבירות עמיתים

• הוד רוממותו הדוכס מגרפטון (1976)
• לורד רצ'רדסון מדנטיסבורן (1983)
• הלורד קרינגטון (1985)
• הוד רוממותו הדוכס מוולינגטון (1990)
• המצביא הלורד ברמל (1990)
• הויקונט רידלי (1992)
• הלורד סיינסבורי מפרסטון קנדובר (1992)
• הלורד אשבורטון (1994)
• הלורד קינגסדון (1994)
• הלורד סר ניניאן סטפן (1994)
• הברונית תאצ'ר (1995)
• סר אדמונד הילרי (1995)
• סר טימותי קולמן (1996)
• הוד רוממותו הדוכס מאברקום (1999)
• סר ויליאם גלדסטון מפסק ובלפור (1999)
• הלורד אינג (2001)
• סר אנטוני אקלנד (2001)
• הוד רוממותו הדוכס מווסטמינסטר (2003)
• הלור בטלר מברוקוול (2003)
• הלורד מוריס מאבראבון (2003)
• סר ג'ון מייג'ור (2005)
• הלורד בינגהם מקורנהיל (2005)
• ליידי סומס (2005)

קיים מושב אחד פנוי במסדר.

[עריכה] אבירים וגבירות מלכותיים

• הוד רוממותו הדוכס מאדינבורג (1947)
• הוד רוממותו הנסיך מוויילס (1958)
• הוד רוממותו הדוכס מקנט (1985)
• הוד רוממותה הנסיכה המלכותית (1994)
• הוד רוממותו הדוכס מגלוסטשר (1997)
• הוד רוממותה הנסיכה אלכסנדרה (2003)
• הוד רוממותו הדוכס מיורק (2006)
• הוד רוממותו הרוזן מווסקס (2006)

[עריכה] אבירים וגבירות זרים

• הוד מעלתו הדוכס הגדול ז'אן מלוכסמבורג (1972)
• הוד מעלתה מלכת דנמרק (1979)
• הוד מעלתו מלך שבדיה (1983)
• הוד מעלותו מלך ספרד (1988)
• הוד מעלתה מלכת הולנד (1989)
• הוד מעלתו קיסר יפן (1998)
• הוד מעלתו מלך נורבגיה (2001)

[עריכה] קישורים חיצוניים

• כנסיית סנט ג'ורג' בטירת וינדזור
• שיטת תארי הכבוד בבריטניה מאתר שגרירות בריטניה בישראל