מעצר בית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעצר בית הוא מצב בו מחליטים השלטונות להגביל את תנועותיו של אדם למקום מגוריו ואוסרים עליו לנוע ממקום למקום. מעצר בית הוא תחליף למאסר.
כיום במקומות מסוימים נאכף מאסר בית על ידי שימוש באזיקים אלקטרוניים (מתקן המוצמד לעצור ומשדר את מיקומו, שאי אפשר להסיר בקלות). אם העצור מתרחק מהאזור שתוחם עבורו, נרשמת הפרה של מעצר הבית והרשויות מיודעות על כך.
מעצר בית יכול לשמש,כאמור, לתחליף למאסר בשל ביצוע פשע, אולם לעתים קרובות משמש מעצר בית כלי בידי משטרים רודניים נגד מתנגדים פוליטיים. במקרים אלו בדרך כלל נשללת האפשרות של העצור לתקשר עם העולם החיצון (למשל, באמצעות הטלפון), ואם התקשורת מותרת, הרי שסביר שהיא תצונזר על ידי השלטונות.
תוכן עניינים |
[עריכה] מעצרי בית מפורסמים
[עריכה] אינדונזיה
- אחמד סוקרנו, הנשיא הראשון של אינדונזיה, הודח בשנת 1967 והושם במעצר בית על ידי מוחמד סוהארטו.
[עריכה] אירן
- ראש ממשלת אירן מוחמד מוסאדק הודח בשנת 1953 ולאחר שלוש שנות מאסר הושם במעצר בית עד מותו בשנת 1967.
[עריכה] אלג'יריה
- נשיא אלג'יריה לשעבר אחמד בן-בלה. הודח והושם במעצר בית על ידי הווארי בומדיאן בשנת 1965. יצא לגלות בשנת 1980.
[עריכה] ארצות הברית
- רידיק בוו, לשעבר אלוף איגרוף, נידון למעצר בית קצר לאחר שחרורו מבית הסוהר.
- ליונל טייט, ילד בן 12 שהורשע ברצח ילדה בת 6, נידון למעצר בית של שנה בחלק מעסקת טיעון שהוצעה בינואר 2004.
- מרתה סטיוארט נידונה למעצר בית של חמישה חודשים לאחר שחרורה מבית הסוהר ב-4 במרץ 2005.
- זמר הראפ והמפיק ד"ר דרה היה במעצר בית לתקופה מסוימת.
[עריכה] בורמה
- הפעילה למען דמוקרטיה אונג סן סו קי הייתה במעצר בית במשך תקופות ממושכות.
- נה וין, מנהיג צבאי בורמזי ו"האיש החזק" של בורמה, הודח בשנת 1988 והושם במעצר בית בשנת 2001.
[עריכה] בריטניה
- חוק שהועבר על ידי הפרלמנט ב-16 בדצמבר 2004 מאפשר לעצור במעצר בית חשודים בפעילות טרוריסטית ללא משפט [1].
[עריכה] ברית המועצות
- מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב הושם במעצר בית למשך שבע שנים עד מותו לאחר הדחתו בשנת 1964.
[עריכה] מצרים
- מוחמד נגיב, לשעבר נשיא מצרים, שהדיח בהפיכה צבאית את המלך פארוק בשנת 1953, והודח בעצמו על ידי נאצר בשנת 1954.
[עריכה] הרפובליקה העממית של סין
- המנהיג הקומוניסטי זאו זייאנג הושם במעצר בית למשך שש-עשרה השנים האחרונות של חייו לאחר המחאות בכיכר טיאנאנמן. כל תנועותיו היו טעונות אישור של מטה המפלגה הקומוניסטית של סין, אשר אישרה לו לנסוע באופן סמוי ברחבי סין כמו גם לשחק גולף.
- ג'יאנג יאניונג, רופא שחשף מקרים של סארס בסין. הוא הושם במעצר בית לאחר שדרש מהממשלה בשנת 2003 לחקור מחדש את אירועי כיכר טיאנאנמן.
[עריכה] סינגפור
- צ'יה טיה פו, לשעבר חבר פרלמנט שמאלני, נעצר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום בשנת 1966. 22 שנים מאוחר יותר הוא שוחרר ממעצר והושם במעצר בית בבית משמר באי סנטוסה ואולץ לשלם שכר דירה, בטענה שהוא כעת אדם "חופשי".
[עריכה] פקיסטן
- זולפיקר עלי בהוטו, לשעבר ראש ממשלת פקיסטן ונשיאה, הודח בשנת 1977 בהפיכה צבאית בראשות מוחמד זיאה אל-חאק. הוא הועמד למשפט והוצא להורג בשנת 1979.
[עריכה] צ'ילה
- ב-5 בינואר 2005 הושם הדיקטטור לשעבר של צ'ילה אוגוסטו פינושה במעצר בית בפקודת בית המשפט העליון במדינה.
[עריכה] קמבודיה
[עריכה] הכנסייה הקתולית
- גלילאו גליליי נידון למעצר בית על ידי האינקוויזיציה בשנת 1633, בו שהה עד מותו בשנת 1642.
[עריכה] תוניסיה
- חביב בורגיבה, לשעבר נשיא תוניסיה, הודח בהפיכה צבאית בשנת 1987.
- מוחמד אל אמין לשעבר מלך תוניסיה, שהודח על ידי בורגיבה בשנת 1957.