פלמארס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלמרס (Palmares), או קילומבו דוס פלמרס (Quilombo dos Palmares), היה קילומבו (quilombo), יישוב של עבדים אפריקאים בני חורין שנמלטו, הוא נוסד בסביבות שנת 1600 בגבעות סרה דה בריגה (Serra da Barriga) בברזיל הצפונית-מזרחית. הוא נחשב למקום אגדי בגלל גודלו וכוחו. פלמרס התקיים כרפובליקה עצמאית עצומה, המחזיקה את עצמה, ובשיאה איכלסה אוכלוסייה של יותר מ-30,000 גברים, נשים וילדים אפריקאים בני חורין. בקהילה היו יותר מ-200 בניינים, כנסייה, ארבע נפחיות ובית מועצה.
המנהיג הראשון של פלמרס היה גנגה זומבה (Ganga Zumba), שנמלט מעבדות במטע סוכר ועבר לפלמרס.

פלמרס הגן על עצמו בהצלחה כנגד מספר נסיונות של הולנדים, ומאוחר יותר של כוחות של קולוניות פורטוגזיות להשמיד אותו, ולהרוג או לשבות את תושביו. הקפוזו (cafuzos), או המארונים, של ברזיל היו לוחמים פראיים וערמומיים שאומנו באומנויות הלחימה בסגנון שנקרא קפואירה, שפותח בברזיל על ידי עבדים אפריקאים במאה ה-16. סגנון הלחימה האקרובטי הזה גרם ליושבים של פלמרס להיות, למעשה, בלתי מנוצחים בקרב פנים-אל-פנים נגד הפורטוגזים. קרו לפחות 20 תקריות כאלו בין 1654 ל-1678.
בשנת 1655, אפריקאי שנודע אך ורק כזומבי נולד בפלמרס. בהיותו ילד צעיר הוא נשבה על ידי הפורטוגזים, אבל נמלט ושב לפלמרס ב1670. תושבי פלמרס תחת מנהיגותו של זומבי, התנקמו בפלישות התכופות של הפורטוגזים על ידי פעולות תגמול - פשיטות למטעים ולכפרים הפורטוגזים, שיחרור עבדים, כך הם גם הגדילו את מספריהם. עשר שנים לאחר מכן, זומבי, כעת לוחם מיומן ואסטרטג צבאי, ירש את גנגה זומבה כשליט פלמרס. היה זה זומבי שהנהיג את הצבא של פלמרס כנגד חיל התותחנים של המפקדים הצבאיים הפורטוגזים דומינגוס ג'ורג' וליו (Domingos Jorge Velho) וויירה דה מלו (Vieira de Mello). התקיפה האחרונה נגד פלמרס ארעה ב1694. סרקה דו מקאקו (Cerca do Macaco), היישוב הראשי, נפל; וזומבי נפצע. הוא הבריח את הפורטוגזים, אבל נבגד, לבסוף נשבה, וראשו נערף ב1695.