New Immissions/Updates:
boundless - educate - edutalab - empatico - es-ebooks - es16 - fr16 - fsfiles - hesperian - solidaria - wikipediaforschools
- wikipediaforschoolses - wikipediaforschoolsfr - wikipediaforschoolspt - worldmap -

See also: Liber Liber - Libro Parlato - Liber Musica  - Manuzio -  Liber Liber ISO Files - Alphabetical Order - Multivolume ZIP Complete Archive - PDF Files - OGG Music Files -

PROJECT GUTENBERG HTML: Volume I - Volume II - Volume III - Volume IV - Volume V - Volume VI - Volume VII - Volume VIII - Volume IX

Ascolta ""Volevo solo fare un audiolibro"" su Spreaker.
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
פרגוואי - ויקיפדיה

פרגוואי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק במדינה בשם פרגוואי. לערך העוסק בנהר באותו שם, ראו פרגוואי (נהר).
הרפובליקה של פרגוואי
דגל פרגוואי
סמל פרגוואי
דגל סמל
מוטו לאומי: שלום וצדק
המנון לאומי: המנון פרגוואי
מיקום פרגוואי
יבשת אמריקה, דרום אמריקה
שפה רשמית ספרדית, גוואראני
עיר בירה אסונסיון
25°16' דרום 57°40' מערב
העיר הגדולה ביותר אסונסיון
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
נשיא
ניקנור דוארטה פרוטוס
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מספרד
14 במאי, 1811
שטח
- סה"כ
- % מים
58 בעולם
406,750 קמ"ר
2.3%
אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות
99 בעולם
6,347,884
15.6 אנשים לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
97 בעולם
29,014 מיליון $
4,570 $
מטבע גוואראני
אזור זמן UTC - 4
סיומת אינטרנט py
קידומת בינלאומית 595+

הרפובליקה של פרגוואיספרדית: República del Paraguay) היא מדינה בדרום אמריקה. פרגוואי קטנה יחסית לארצות הסובבות אותה, וחסרת מוצא אל הים. המדינה מוקפת משני צידיה בנהר פרגוואי, גובלת בארגנטינה מן הדרום ומדרום מערב, בברזיל מצפון מזרח ובבוליביה מצפון מערב.

מבחינה תרבותית שייכת פרגוואי לארצות אמריקה הלטינית.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של פרגוואי

בשטח שבו שוכנת פרגוואי התגוררה ציביליזציה פרה-קולומביאנית של שבטי אינדיאנים דוברי גוואראני.

האירופאים הראשונים הגיעו לאזור בראשית המאה ה-16. העיר אסונסיון נוסדה בשנת 1537. העיר הפכה למרכז המושבה הספרדית, ומרכז למיסיון הישועי בדרום אמריקה במאה ה-18. פרגוואי הכריזה על עצמאותה מן השלטון הספרדי ב14 במאי 1811.

לאחר הכרזת העצמאות שלטו בפרגוואי שליטים צבאיים מתחלפים, וביניהם הדיקטטורים פרנקיה, ובני משפחת לופז.

בשנים 1840 עד 1862 שלט בפרגוואי קרלוס אנטוניו לופז, שהנהיג בה דיקטטורה צבאית. עם מותו ירש אותו בתפקיד בנו, פרנסיסקו סולנו לופז, ששלט במדינה עד למותו ב-1870. בתקופתו של פרנסיסקו סולנו לופז התקיימה מלחמת הברית המשולשת, שתוצאתה אובדן תשעים אחוז מהזכרים הבוגרים בפרגוואי, ואובדן רוב שיטחה של המדינה. המלחמה הקטינה את אוכלוסיית פרגוואי מאוכלוסייה בת 525,000 איש עם פרוץ המלחמה ב-1865, לאוכלוסייה בת 221,000 איש ב-1871, מהם רק 28,000 היו גברים. לא רק המלחמה הכתה באוכלוסיית פרגוואי. במהלך המלחמה סבל העם מרעב, ממחלות, ומהתנהגותו של לופז שעינה ורצח אין ספור אנשים.

המלחמה הקפיאה את כלכלת פרגוואי למשך כחמישים שנה. במלחמת הצ'אקו בשנים 1932 עד 1935 נכבשו מבוליביה אזורים נרחבים בעלי חשיבות כלכלית, במחיר שלושים אלף הרוגים מצבא פרגוואי. לאחר מכן השתלט על המדינה העריץ אלפרדו סטרוסנר, ומשל בה כשלושים וחמש שנים עד לשנת 1989. לאחר הסתלקותו מהשלטון, על אף עליה ניכרת באלימות הפוליטית, נערכות במדינה בחירות חופשיות יחסית למשרת הנשיא.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של פרגוואי

משטרה הריכוזי והדיקטטורי של פרגוואי שונה באמצעות החוקה של 1992, שהבטיחה הפרדת רשויות. הנשיא וסגן הנשיא נבחרים יחדיו לתקופת כהונה של חמש שנים, וממנים את ממשלתם. הנשיא הוא ראש המדינה וגם ראש הממשלה.

הפרלמנט בין שני הבתים, המכונה "קונגרסו", מורכב מ"בית המורשים" בן 80 חברים, ו"סנט" בן 45 חברים, הנבחר ביחד עם הנשיא, על בסיס שיטת בחירות יחסית. "המורשים" נבחרים לפי אזור, ואילו "הסנטורים" נבחרים בבחירות כלליות, שני הבתים נבחרים לתקופת כהונה של חמש שנים. בכל אחד משבעה עשר המחוזות בפרגוואי מתמנה "מושל" אשר אף הוא נבחר.

בית המשפט הגבוה ביותר בפרגוואי הוא בית המשפט העליון. הסנט והנשיא בוחרים את תשעת חבריו על בסיס המלצות מגוף חוקתי הנקרא "מועצת המשפטנים". עניין ייחודי לפרגוואי הוא הדגל, המציג דוגמה שונה במקצת בכל אחד מצדיו.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת פרגוואי

בפרגוואי שולטת כלכלת שוק, עם מגזר לא פורמלי גדול, הפועל לייצוא מחדש של מוצרי צריכה למדינות שכנות, ולפעולת אלפי יזמים זעירים ברחובות הערים. בגלל חשיבות מגזר זה, לא ניתן לקבל נתונים כלכליים מדויקים. חלק גדול מן האוכלוסייה מתפרנס מחקלאות.

הכלכלה הפורמלית גדלה ב 3% בערך לשנה בין 1995 ו-1997, אך התוצר הלאומי הגולמי ירד במקצת בין 1998 ל-2000. ההכנסה הראלית לגולגולת קפאה ברמות של 1980. רוב המומחים מייחסים בעיה זו לאי היציבות הפוליטית, שחיתות, והעדרן של רפורמות מבניות, להפחתת החוב הציבורי, וייצור תשתית ראויה.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת פרגוואי
מפת פרגוואי
ערך מורחב – גאוגרפיה של פרגוואי

הנוף הפרגוואי מורכב ממישורי עשב וגבעות מיוערות באזורים ממזרח לנהר פרגוואי המחלק את המדינה לשניים, האזור ממערב לנהר ה"צ'אקו" מורכב מישורים נמוכים וביצתיים ליד הנהר ויערות מערבה משם. הנקודה הגבוהה ביותר היא סרו פרו שגובהה 842 מטר מעל פני הים. הגבול הדרום מזרחי נוצר על ידי נהר הפראנה, שעליו סכר איטאיפו שהוא פרויקט משותף עם ברזיל. כיום מהווה הסכר את תחנת הכוח ההידרואלקטרית הגדולה בעולם, ומספק את מלוא תצרוכת החשמל של פרגוואי. האקלים נע בין אקלים סובטרופי לאקלים ממוזג, עם ירידת גשמים משמעותית במזרח.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של פרגוואי

מבחינה אתנית ותרבותית פרגוואי היא אחת המדינות ההומוגניות באמריקה הלטינית. 95% מהאוכלוסייה הם "מסטיזוס" ממוצא מעורב ספרדי ואינדיאני גוואראני. מעט מאוד נשאר מתרבות הגוואראני המקורית, פרט לשפה המדוברת בפי 90% מהאוכלוסייה. 75% מהפרגוואיים מדברים ספרדית. גוואראני וספרדית הן השפות הרשמיות. ישנם מיעוטים נוספים כגרמנים, יפנים, קוריאנים, סינים, ערבים וברזילאים.

אוכלוסיית פרגוואי מפוזרת באופן לא אחיד בשטחה. רוב האוכלוסייה מתגורר בחלק המזרחי, בטווח של 160 ק"מ מהבירה אסונסיון. הצ'אקו המהווה 60% מהטריטוריה, משמש בית ל 2% מהאוכלוסייה. רוב האוכלוסייה מחזיק בדת הנצרות הקתולית.

[עריכה] ישראל ופרגוואי

בין ישראל ופרגוואי יחסים דיפלומטיים רבים, ביניהן קשרי מסחר, יצור ויבוא. בנוסף, נישואים של אזרחי ישראל בפרגוואי, לפי החוק הפרגוואני, הינם אחת האופציות המקובלות לנישואים אזרחיים בישראל, בזכות הקלות היחסית והמהירות שבה ניתן להינשא בפרגוואי. ראו להלן נישואי פרגוואי.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרגוואי

Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu