צ'ארלס לינדברג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'ארלס אוגוסטוס לינדברג השני (4 בפברואר 1902 - 26 באוגוסט 1974) היה חלוץ בתחום התעופה והתפרסם בעקבות הטיסה הטרנס-אטלנטית הישירה הראשונה בהיסטוריה שביצע.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו המוקדמים של לינדברג
לינדברג נולד בדטרויט, מישיגן והיה בן של מהגרים משבדיה. הוא גדל בליטל פולס, מינסוטה. אביו היה עורך דין, ואחר כך חבר בקונגרס האמריקני שהתנגד לכניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה; אמו הייתה מורה לכימיה. עוד בצעירותו גילה עניין במכונות. ב-1922 עזב תוכנית ללמוד הנדסת מכונות והצטרף לתוכנית לימוד תעופה ומכונאות בנברסקה. הוא רכש מטוס משלו, קרטיס ג'יי אן 4 והפך לטייס פעלולים. ב-1924 התחיל להתאמן כטייס צבאי בחיל האוויר האמריקני. אחרי שסיים כראשון בכיתתו הוא עבד כטייס דואר אוויר אזרחי בקו סט. לואיס בשנות העשרים.
[עריכה] טיסת הסולו הראשונה מעבר לאוקיינוס האטלנטי
לינדברג קיבל פרסום בינלאומי גדול כשהפך לטייס הראשון שחצה בטיסת סולו (טיסת יחיד) ישירה את האוקיינוס האטלנטי. לינדברג המריא משדה התעופה רוזוולט במחוז נאסאו שבלונג איילנד (סמוך לעיר ניו יורק) ב-20 במאי 1927 ונחת למחרת, ב-21 במאי בפאריס שבצרפת. הטיסה נמשכה 33 וחצי שעות, והייתה גם הטיסה הישירה הראשונה מניו יורק לפאריס.הוא קרא למטוס "רוחה של סנט לואיס" (THE SPIRIT OF ST. LOUIS ).המטוס נמצא כיום במוזיאון האוויר והחלל הלאומי בוושינגטון.
הישג זה זיכה את לינדברג בפרס אורטייג בסך 25,000 דולר. לינדברג היה דובר חשוב בעד התעופה עד מותו. הוא ישב בוועדות לאומיות ובינלאומיות רבות שעסקו בתעופה. ב-21 במרץ 1928 קיבל מדלית כבוד על טיסתו. לינדברג הפך לגיבור לאומי בארצות הברית וזכה להערכה ולהערצה בעולם כולו. בין היתר, נבחר בשנת 1927 לאיש השנה של השבועון טיים, והיה הראשון שזכה לתואר זה.
לינדברג הציג טכניקות חדשות בתעופה האזרחית כמו טכניקות לתעופה בגובה רב וטכניקה להגדלת טווח הטיסה באמצעות הקטנת צריכת הדלק. המצאות מעין אלו הן הבסיס לטיסות בין-יבשתיות מודרניות.
[עריכה] משפחה
לינדברג נשא את הסופרת אן מוראו לינדברג לאשה ב-1929. הוא לימד אותה איך לטוס, וחיפש ואישר קווי תעופה חדשים יחד איתה. לזוג היו שישה ילדים: צ'ארלס אוגוסטוס הצעיר (נולד ב-1930), ג'ון (1932), לאנג (1937), אן (1940), סקוט (1943) וריב (1945).
בנם הבכור, צ'ארלס אוגוסטוס נחטף בהיותו בן 20 חודשים בלבד ביום ה-1 במרץ 1932 מבית משפחת לינדברג. הילד נמצא מת ב-12 במאי בהופוול, ניו ג'רסי, כמה קילומטרים בלבד מבית המשפחה, לאחר חיפוש בקנה מידה לאומי שנמשך עשרה שבועות ומשא ומתן על כופר עם החוטפים. יותר משלוש שנים מאוחר יותר, התקשורת רעשה כאשר החל משפטו של החשוד העיקרי ברצח, ברונו האופטמן. לאחר שמאסו בפרסום הרב, ובעוד הם מתאבלים על מות בנם, עקרו בני המשפחה לאירופה בדצמבר 1935. האופטמן, שטען לחפותו עד סוף המשפט, נמצא אשם והוצא להורג ב-3 באפריל 1936 בכיסא החשמלי.
במהלך נובמבר 2003 הוכח באמצעות בדיקות דנ"א כי ללינדברג היו שלושה ילדים שנולדו מחוץ למסגרת הנישואין בין השנים 1958 ו-1967 בגרמניה. הילדים הם: דירק (נולד ב-1958), אסטריד ודייוויד (נולד ב-1967). אמם הייתה בריז'יט הסהיימר, תופרת כובעים הצעירה מלינדברג ב 24 שנה. מערכת היחסים בין השניים החלה ב-1957 והסתיימה עם מותו של לינדברג. השניים הצליחו לשמור על סודיות הרומן, ואפילו ילדיה של הסהיימר לא ידעו את זהות אביהם, אותו הם פגשו לפרקים כאשר הוא בא לבקרם. לאחר שנים רבות בתם אסטריד גילתה יותר ממאה מכתבים שהחליפו השניים במהלך השנים וגילתה את סוד הרומן ב-2003, שנתיים לאחר מות אמה.
[עריכה] מלחמת העולם השנייה
בעת עליית הפאשיזם באיטליה שהה לינדברג בגרמניה. לינדברג העריץ את חיל האוויר הגרמני. ב 1938 הרמן גרינג הציע לו מדליית כבוד גרמנית, לינדברג קיבל את המדליה ועורר מחאה בארצות הברית, שם נמתחה ביקורת על קירבתו לכאורה של לינדברג לנאצים. לינדברג ראה את משימתו בהעברת מידע אודות ההתפתחויות הטכנולוגיות באירופה לארצות הברית, ובמיוחד באזהרת ארצות הברית מהכוח האווירי שבבעלות הנאצים. עם התקרבות מלחמת העולם השנייה לינדברג היה לדובר בולט בעד מדיניות בדלנית של ארצות הברית. ב-23 בינואר 1941 העיד לינדברג בפני הקונגרס האמריקני והמליץ בפניו על קיום משא ומתן עם גרמניה הנאצית על הסכם נייטרליות עבור ארצות הברית. ביקורת על עמדתו הובילה להתפטרותו מחיל האוויר האמריקני.
למרות זאת, לאחר ההתקפה היפנית על פרל הארבור ב-1941 סייע לינדברג למאמץ המלחמתי האמריקני כיועץ אזרחי לחברות תעופה ולממשל האמריקני; כמו כן לינדברג טס ב-50 משימות קרב כאזרח באוקיינוס השקט במהלך 1944.
[עריכה] חיים בוגרים
לאחר מלחמת העולם לינדברג חי בשקט במדינת קונטיקט כיועץ לראש חיל האוויר האמריקני ולחברת התעופה פאן אמריקן. הוא זכה בפרס פוליצר על ספרו "רוח סט. לואיס" המספר על טיסתו ההיסטורית. הנשיא דווייט אייזנהאואר החזירו ב-1954 לתפקוד מלא בחיל האוויר האמריקני והפך אותו לגנרל. בשנות ה-60 הפך לינדברג לדובר בעד שימור הטבע והטיף להגנת הלוויתנים ונגד מטוסים שמהירותם עולה על מהירות הקול.
לינדברג בילה את שנותיו האחרונות באי מאווי שבהוואי, שם מת מסרטן ב-26 באוגוסט 1974. הוא נקבר בבית הקברות שבכנסיית פאלאפאלא הא'משאו.
טרמינל לינדברג בנמל התעופה הבינלאומי בסנט פול שבמינסוטה קרוי על שמו, וכך גם נמל התעופה הבינלאומי שבסן דייגו.
[עריכה] הנצחתו בספרות
בספרו, The Plot Against America (המזימה נגד אמריקה), הגה הסופר היהודי-אמריקאי פיליפ רות היסטוריה דמיונית שבה מתמודד לינדברג לנשיאות ארצות הברית נגד פרנקלין דלנו רוזוולט בשנת 1940, זוכה בבחירות, ומנהיג באמריקה משטר כמו-פשיסטי.
