איש השנה של השבועון טיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

איש השנה של השבועון "טיים" הינו מהדורה שנתית של שבועון החדשות האמריקני "טיים", המציגה פרופיל של האיש, האישה, הזוג, הקבוצה, הרעיון, המקום או המכונה אשר "לטוב או לרע השפיע יותר מכל על אירועי השנה החולפת". במשך שנים נקראה המהדורה "איש השנה" "Man of the Year", אף שבמהלך השנים נבחרו גם נשים ל"איש השנה", ובשנים האחרונות היא נקראת "Person of the Year" (אישיות השנה) על מנת להפוך אותה לנייטרלית מבחינת המגדר. המונח "איש השנה" התקבל גם בשפה העברית, והפך לשגור.

[עריכה] היסטוריה

המסורת של בחירת איש השנה החלה בשנת 1927 כאשר עורכי המגזין "טיים" שאלו את עצמם על מה יכתבו בשבוע שבו היו מעט חדשות מעניינות. באותה הזדמנות ביקשו גם לתקן מחדל מערכתי מן השנה שעברה כאשר עורכי העיתון לא פרסמו את דיוקן הטייס צ'ארלס לינדברג על כריכת העיתון לאחר טיסתו הטרנס-אטלנטית. הרעיון שהביא לפתרון שתי הבעיות היה להקדיש חוברת מיוחדת ללינדברג, בשל היותו "איש השנה".

מאז, אדם, קבוצת אנשים, או אף המצאה או מקום, נבחרו בסוף השנה על מנת להקדיש להם מהדורה מיוחדת של העיתון. עד שנת 1999 הוכתרה המהדורה כ"איש השנה" אך כותרת זו שונתה על מנת להדגיש כי התואר אינו מוגבל לגברים. עם זאת, מאז 1999 הנשים היחידות שזכו היו קבוצת נשים בשנת 2002 שחשפה שחיתויות בתאגידי ענק וב-FBI, ובשאר המקרים זכו גברים. בין הנשים שזכו בתואר כאשר עוד נקרא "איש השנה" היו קורסון אקינו בשנת 1986, המלכה אליזבת השנייה בשנת 1952, סונג מיי לינג בשנת 1937 וואליס סימפסון בשנת 1936. התואר אינו מוגבל ליצורי אנוש. "המחשב" ו"כדור הארץ המצוי בסכנה" זכו אף הם בתואר.

כל נשיא נבחר של ארצות הברית מאז פרנקלין דלאנו רוזוולט היה איש השנה לפחות פעם אחת, חלקם רק בשל העובדה שנבחרו לתפקיד.

[עריכה] המחלוקת

יש המייחסים, בטעות, לבחירה באדם כ"איש השנה" משמעות של תואר כבוד. כך, לדוגמה, היה ויכוח ציבורי בארצות הברית על בחירתו של רוחאללה ח'ומייני לאיש השנה בשנת 1979. מאז נמנע "טיים" מלבחור במועמדים שנויים במחלוקת. כך נבחר רודולף ג'וליאני לאיש השנה לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר. הייתה זו בחירה שנויה במחלוקת. רבים חשבו כי ג'וליאני ראוי לתואר, בעוד אחרים חשבו כי ההגדרה "האדם או קבוצת האנשים שלהם ההשפעה הגדולה ביותר על החדשות בשנה החולפת" הפכה את אוסאמה בן לאדן לבחירה ההגיונית. בגוף המהדורה הוקדש דיון לשאלה זו, שבו אוזכרה בחירתו של ח'ומייני לאיש השנה, כמו גם דחיית הרעיון להכריז על אדולף היטלר כאיש המאה (על אף שהוא נבחר לאיש השנה בשנת 1938). רבים סברו כי בן לאדן היה בחירה מתבקשת יותר מג'וליאני לאיש השנה בשנת 2001, כמו גם שהיטלר הינו בחירה מתבקשת יותר מאלברט איינשטיין לאיש המאה, אך שניהם לא זכו בתואר בשל תפקידיהם השליליים. רבים סברו כי "טיים" לא הצליח לעמוד בסטנדרטים שהוא עצמו קבע לבחירת איש השנה.

בשנים האחרונות עלתה ביקורת על כי איש השנה הינו לרוב אדם מתחומי התרבות האמריקנית, וכי קיימת סטייה מן המסורת של הכרה בהשפעתם של מנהיגים והוגים מחוץ לאמריקה. משנת 1994, בה נבחר האפיפיור יוחנן פאולוס השני, עד לשנת 2005, בה בין אנשי השנה היה גם הזמר האירי בונו, היו כל אנשי השנה אמריקאים. 36 מאנשי השנה נולדו בארצות הברית, בעוד 29 מאנשי השנה הם מחוץ לארצות הברית.

[עריכה] "איש השנה" וישראל

בין הזוכים בתואר נמצא ישראלי אחד, יצחק רבין בשנת 1993, אשר נבחר כחלק מקבוצה של "עושי שלום" שכללה אף את יאסר ערפאת וכן את נלסון מנדלה ופרדריק וילם דקלרק מדרום אפריקה.

כאשר עורכו של השבועון "העולם הזה" היה אורי אבנרי, הוא הקדיש את גליון ראש השנה העברית שלו לבחירת "איש השנה". עם סגירת השבועון המשיך אבנרי בנוהג זה במשך שנה אחת בעיתון "מעריב". אחרי שנת 1991 אין בישראל עיתון או שבועון המקדיש חוברת שלמה לבחירת "איש השנה".