צ'יזבטרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הצ'יזבטרון הייתה להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח שהתקיימה בשנים 1948 -1949. היא נחשבת כלהקה הצבאית הראשונה שהוקמה בארץ (קדמה לה להקת הבריגדה, אך זו הופיעה בפני החיילים העבריים בנכר).

הלהקה הוקמה בעת מלחמת השחרור ביוזמת מפקד הפלמ"ח יגאל אלון. המשימה הוטלה על הפזמונאי חיים חפר (אז פיינר). הוא הקימה בהשראת ספר שקרא בשם "כוכב בשמי סין", אשר מספר על להקה צבאית בסין שלוותה את מסע צבאו של מאו צה טונג להשתלטות על סין בסוף שנות הארבעים ועל תרומתה למורל החיילים וחיבורם לאידאולוגיה הקומוניסטית. חפר הושפע מהספר וגמר בדעתו ליישם את הרעיון בפלמ"ח. הוא נתמנה למפקד הלהקה וחיבר את מרבית פזמוניה.

הלהקה הייתה מורכבת מחבורה של שחקנים וזמרים צעירים בליווי אקורדיוניסט, בהם היו שייקה אופיר (שהיה כוכב הלהקה), נעמי פולני, גדעון זינגר, שלמה בר שביט ושמואל רוזן. הם העלו תוכנית של שירים עם מערכוני קישור ביניהם, מתכונת שאומצה גם בלהקות הצבאיות שבאו אחריה. עם מלחיני השירים נמנו סשה ארגוב ומשה וילנסקי.

הלהקה קיימה הופעות רבות בפני החיילים בכל מקום בו הם נלחמו, בדרך כלל על גבי משאית או סביב המדורה. היא זכתה לאהדה רבה בקרב לוחמי תש"ח, שהצטרפו אל הלהקה בשירה. שירי הצ'יזבטרון "אומצו" על ידי הלוחמים שזימרו אותם ללא הפסק, וכך הם התפרסמו. השירים ביטאו את ההווי ה"צברי" של הפלמ"ח, שירים הומוריסטיים לרוב, כמו "דחילק מוטקה" (שהיה הגרסה העברית לשיר הנודע Put the Blame on Mame מהסרט גילדה משנת 1946), "מוטי", "הי הג'יפ", "הפרוטה והירח", "ציפ", "הפלמ"חניק מחפש את המחר" ו"שיר הפגישה" ("אח פגישה אח פגישה שכזאת, זה רק פעם בשני דורות"). הלהקה ביצעה גם מספר שירים נוגים, כשהבולטים בהם היו: "הן אפשר" ("הן אפשר ובג'יפ שעבר, שאגו בחורים כי נגמר") שנכתב בהפוגה הראשונה בקרבות וביטא את רצון הלוחמים לסיום המלחמה, "היו זמנים" שתיאר כיצד מאורעות התקופה יסופרו כעבור שנים רבות ("ותיזכר אז בימיך בפלמ"ח") ו"הרעות" ("ונזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר"), שיר לזכר הנופלים במערכה שכתב חיים גורי שנה לאחר פתיחת המלחמה.

ב-1949, לאחר סיום קרבות מלחמת השחרור, העלתה הלהקה "תוכנית אזרחית" בקרב הציבור הרחב. חפר כתב שירים ומערכונים חדשים והצטרפו גם מספר אומנים צעירים נוספים, בהם זהרירה חריפאי, אך התוכנית לא זכתה להצלחה, והלהקה התפרקה.

שירי הלהקה קובצו בספרו של חיים חפר "תחמושת קלה" משנת 1949.

הפופולריות של שירי הצ'יזבטרון לא חדלה עם פירוק הלהקה. בראשית שנות החמישים, כאשר לקול ישראל היה תדר אחד בלבד ובטרם הונהגו מצעדי הפזמונים, היה המדד להצלחתו של פזמון עברי, מידת הביקוש שלו ב"תוכנית כבקשתך לשירים עבריים". תוכנית זו שודרה מדי שבת בצהרים והייתה לה האזנת שיא. במשך שנים אחדות, עד אמצע שנות החמישים עת החלו לפרוח הלהקות הצבאיות של צה"ל, היו שירי הצ'יזבטרון מבין המבוקשים ביותר בתוכנית השבת.

שירי הלהקה יצאו בשנת 2000 על גבי דיסק אוסף.