קורט ולדהיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מזכ"ל האו"ם | |
---|---|
קורט ולדהיים | |
תאריך לידה | 21 בדצמבר 1918 |
ארץ מוצא | אוסטריה |
תאריך כניסה לכהונה | 1 בינואר 1972 |
תאריך סיום הכהונה | 31 בדצמבר 1981 |
קודם בתפקיד | או תאנט |
הבא בתפקיד | חביאר פרז דה קוויאר |
אירועים בולטים בתקופתו | מלחמת יום הכיפורים, החלטת "ציונות זו גזענות" |
קורט ולדהיים (נולד 21 בדצמבר 1918), דיפלומט ופוליטיקאי אוסטרי, מזכ"ל האו"ם (1972–1981) ונשיא אוסטריה (1986–1992).
[עריכה] ביוגרפיה
ולדהיים נולד בכפר ליד וינה, ולמד משפטים ודיפלומטיה באוניברסיטת וינה. במלחמת העולם השנייה שרת בצבא הגרמני (שרות שלימים התגלה כבעייתי בנסיבותיו). לאחר המלחמה הצטרף לשרות החוץ, ושרת כמזכיר ראשון בשגרירות אוסטריה בצרפת (1948–1951) ומאוחר יותר כשגריר ארצו בקנדה (1956–1960). בשנת 1964 מונה כשגריר אוסטריה באו"ם, ובשנת 1968 מונה כשר החוץ של אוסטריה מטעם "מפלגת העם האוסטרית". בשנת 1970 חזר לתפקידו כשגריר באו"ם, ובשנת 1971 ניסה, ללא הצלחה, להתמודד על תפקיד נשיא אוסטריה.
ב-1972 נבחר כמזכ"ל האו"ם, וב-1976 נבחר לקדנציה שנייה בתפקיד למרות התנגדות מצד מדינות העולם השלישי. נסיון לקדנציה שלישית ב-1981 נבלם בגלל וטו של סין.
ב-1986 הציג שוב את מועמדותו לנשיאות אוסטריה. בשלב הזה החלו לעלות האשמות על עברו הנאצי ומעורבותו בפשעי מלחמה בתקופות שרותו כקצין במלחמת העולם השנייה. חרף ההאשמות הוא נבחר לתפקיד, אותו מילא עד 1992. בתקופת נשיאותו נחשב "אישיות בלתי רצויה" בחלק גדול ממדינות העולם, ולכן מיעט בביקורים ממלכתיים.
[עריכה] גילויים על פעילותו במלחמת העולם השנייה
בתקופת מערכת הבחירות לנשיאות אוסטריה ב-1986, החל כתב עת אוסטרי בשם "פרופיל" לפרסם סדרת כתבות תחקיר, שלפיהן "השמיט" ולדהיים מהביוגרפיה שלו פרטים שנגעו לפעילותו בתקופת המלחמה. באוטוביוגרפיה שהוציא לאור חודשים מספר לפני כן, סיפר ולדהיים כי במשך מרבית תקופת המלחמה עסק בלימודי משפטים בוינה, כשהוא מחלים מפציעה. העיתון, ובהמשך עיתונים נוספים בעולם והמועצה היהודית העולמית בניו יורק, חשפו ממצאים כי ולדהיים היה בשרות פעיל כקצין ביחידות הצבא הגרמני במדינות הבלקן. יחידות אלה היו מעורבות בפשעי מלחמה נגד אוכלוסייה אזרחית, פרטיזנים ויהודים ביוגוסלביה ויוון. ולדהיים אמנם לא הואשם בביצוע ישיר של פשעי מלחמה, אך התקשו לקבל את טענותיו כי עסק כמתרגם בלבד, לא ידע על המתרחש, היה בחופשה בעת ביצוע הפשעים ו"רק מילא את חובתו כחייל".
החשיפה לא מנעה את בחירתו לנשיאות, אך בחירתו ותקופת נשיאותו נחשבות פרק מביך בתולדות אוסטריה. באפריל 1987, בעקבות לימוד החומר על ידי משרד המשפטים של ארצות הברית, הוצב ולדהיים ב"רשימת מעקב" של זרים לא רצויים בארצות הברית. מדינות רבות הלכו בעקבות ארצות הברית. באוסטריה נשמעו קולות להתפטרותו, בצד קולות אחרים שהתנגדו לכך בטענה שנבחר בבחירות דמוקרטיות. לבסוף הוחלט על הקמת ועדה בינלאומית של היסטוריונים ומומחי זכויות אדם לבחינת הנושא. בפברואר 1988 פירסמה הוועדה את מסקנותיה, לפיהן אין ראיה חד משמעית למעורבותו של ולדהיים בפשעי מלחמה, אך מן הסתם היה לו שמץ של מושג על המתרחש. ולדהיים פרש את מסקנות הוועדה כטיהור שמו והמשיך בתפקידו עד סוף הקדנציה, אך לא הציב את מועמדותו לבחירה מחדש ב-1992.
גלאדווין ג'ב (זמני) | טריגווה לי | דאג המרשלד | או תאנט | קורט ולדהיים | חוויאר פרז דה קוויאר | בוטרוס בוטרוס ראלי | קופי אנאן | באן קי-מון |
קרל זייץ | מיכאל הייניש | וילהלם מיקלס | קרל רנר | תאודור קרנר | אדולף שרף | פרנץ יונס | רודולף קירכשלגר | קורט ולדהיים | תומס קלסטיל | היינץ פישר | | |