קמילו חוסה סלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

קמילו חוסה סלה

קמילו חוסה סלה (Camilo José Cela) ‏ (11 במאי 1916 - 17 בינואר 2002), סופר, משורר, צייר ופוליטיקאי ספרדי, זוכה פרס נובל לספרות.

קמילו חוסה סלה נולד באיריה פלביה Iria Flavia, פדרון Padron, קורונה Coruña בספרד, אך לאחר כמה שנים עברה משפחתו למדריד, עיר שהטביעה את השפעתה עליו ועל יצירתו ושם גם סיים את חייו. סלה נרשם ללימודי רפואה, אך הפסיק באמצע כדי לקחת קורסים בפקולטה החדשה לספרות ולפילוסופיה. סלה התחיל לכתוב את הפואמות הראשונות ואז התגייס לצד של פרנקו במלחמת האזרחים של ספרד, נלחם ואף נפצע במלחמה. לאחר ששב מהמלחמה, התחיל לפתח עמדה עצמאית, ביקורתית ומתגרה, כמו חברו ארנסט המינגווי.

סלה אימץ לו את הסגנון הספרותי הקרוי "טרמנדיסו" , מונח הלקוח מתחום מלחמות השוורים, סגנון שמתאפיין בתיאור הצד הנואש של הקיום, במחשכי האימה. הסגנון הזה ילווה את כל יצירתו הכוללת יותר מ-70 רומנים.

סלע עסק גם בציור ובקולנוע. הוא הציג תערוכת ציורים ולקח חלק בסרט "קוליסאום" שבוים על ידי Jaime de Mayora. בשנת 1953 מתפרסם בבואנוס איירס ספרו "הכוורת" שנאסר בספרד על ידי הצנזורה. בשנת 1954 הוא עבר לפלמה דה מיורקה ובשנת 1956 ייסד כתב עת ספרותי בשם Papeles de San Armadans שנקט קו אנטיפשיסטי והיה רב השפעה. בכתב עת זה פרסמו רבים מהסופרים הספרדים הגולים. בשנת 1956 נפטר ידידו הקרוב Pio Baroja והוא היה בין נושאי ארונו, יחד עם המינגווי. כעבור שנה נבחר להיות חבר האקדמיה הספרדית. בין עיסוקיו הוא גם כתב את התסריט של הסרט "האביר דון קיחוטה" תוך הצמדות לטקסט של מיגל דה סרוואנטס.

בשנת 1977 סלה נבחר להיות סנטור והשפיע על שינוי החוקה הספרדית בכך שהשפה הרשמית נרשמה כספרדית או קטלנית.

בשנת 1989 הוענק לו פרס נובל לספרות.

בשנת 1990 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב.