קריית טבעון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| קריית טבעון | |
 |
|
| שם באנגלית | Qiryat Tiv'on |
| מחוז | חיפה |
| תאריך יסוד | 1958 |
| אוכלוסייה | 13,700 תושבים |
| צפיפות אוכלוסייה | 1,627 אנשים לקמ"ר |
| שטח שיפוט | 8,419 דונם |
| ראש העירייה | אלון נבות |
| דירוג חברתי-כלכלי | גבוה (8 מתוך 10) |
| אוכלוסיה לפי גילאים | |
| גילאי 0 - 4 | 6.4% |
| גילאי 5 - 9 | 7.2% |
| גילאי 10 - 14 | 8% |
| גילאי 15 - 19 | 7.4% |
| גילאי 20 - 29 | 13.7% |
| גילאי 30 - 44 | 17.1% |
| גילאי 45 - 59 | 21.3% |
| גילאי 60 - 64 | 3.8% |
| 65 ומעלה | 15.1% |
| חינוך | |
| סה"כ בתי ספר | 7 |
| – יסודיים | 5 |
| – על-יסודיים | 3 |
| תלמידים | 2,831 |
| – יסודיים | 1,238 |
| – על-יסודיים | 1,593 |
| מספר כיתות | 102 |
| ממוצע תלמידים לכיתה | 28 |
| לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2004 | |
קריית טבעון היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. שטח השיפוט שלה הוא 9,000 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2005, יש בקריית טבעון 13,700 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.2 אחוז. רוב תושבי קריית טבעון הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,092 נשים לכל 1,000 גברים.
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2004, המועצה המקומית מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי גבוה (8 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ד (2003/2004) היה 68.4 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2003 היה 8,391 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,008 ש"ח).
הקריה נבנתה על שרשרת גבעות בגבול עמק יזרעאל ועמק זבולון, וממוקמת כ-15 ק"מ דרומית-מזרחית לחיפה. כביש חיפה-נצרת, חוצה את קריית טבעון כאשר בצפונו נמצאת טבעון (לשעבר), ובדרומו קריית עמל, אלרואי וקרית חרושת (לשעבר).
באזור התרכזו כל צורות ההתיישבות: קיבוצים, מושבים, מושב עובדים שיתופי, ישוב בדואי מסודר (בסמת טבעון) ויישובים כפריים של שבטי בדואים. היישוב נמצא סמוך לנחל הקישון ונחל ציפורי, במקום בו התרחשה ההיסטוריה של עמנו, המומחשת באמצעות חפירות בית שערים.
גבולות קריית טבעון: בדרום - כביש ג'למי-מגידו, במזרח - קיבוץ אלונים, בצפון - היישוב בסמת טבעון, ובמערב - כביש שער העמקים-טבעון והואדי העולה משער העמקים לכוון רמת טבעון.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות המקום
רגילים לקשור את קריית טבעון עם עתיקותיה הסמוכות דהיינו: בית-שערים ועם הפסל לזכרו של השומר אלכסנדר זייד. ואכן שטח בית-שערים והסמוך לו בקרית-טבעון היו אתרי התיישבות יהודיים חשובים.
ראשית קיומה של בית-שערים, כבר מתקופת המלוכה הישראלית. בתקופת המרד הגדול, בית-שערים הייתה העיר השנייה בגודלה אחרי ציפורי במחוז הגליל. יוספוס פלביוס מזכיר בכתביו את בית-שערים כאסם התבואות של ברניקי אחות המלך אגריפס השני.
טבעון נזכרת החל מתקופת הבית השני ואילך. אחר חורבן הבית, היה במקום כפר יהודי ובו בית-כנסת. מיקומם, כנראה בקרבת מוסד רמת-הדסה של היום.
במאה ה-2, אחרי החורבן, היה במקום מושב הסנהדרין ובה ישב רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה.
במאה המאה ה-3 והמאה ה-4 לספירה הוקם בבית-שערים בית קברות גדול בו נקברו אנשים עשירים הן מארץ ישראל והן מחוצה לה.
בתקופה הביזנטית נעשתה בית-שערים עיר מבוצרת. בחפירות שהחלו בשנת 1936 התגלו מערכות קברים, בסיליקה, בית-כנסת, ובית מלאכה לזכוכית.
בתקופת השלטון העותומני (אחרי 1517), הוקם היישוב שייך א-בריק, מיקומו בשטח גבעות זייד לשעבר. אדמות אלו נרכשו על ידי קק"ל ובמקום התיישבו קבוצות של חסידים (נחלת יעקב, עבודת ישראל) בשנת 1924. משכשל נסיון ההתיישבות של קבוצות חסידים אלו שעברו והקימו את כפר חסידים, עלו על אדמות שייח אבריק אנשי קבוצת הרועים בשנת 1926 הזמינו אנשי קבוצת הרועים את משפחת זייד, איש השומר אלכסנדר ורעייתו ציפורה, להצטרף והם התיישבו בגבעות שייח אבריק. לחימתם העיקשת והתמדתם להיאחז בקרקע, חרף התקפות פורעים ערביים, הם הרקע לספרו הידוע של אליעזר שמאלי "אנשי בראשית".
השומר אלכסנדר זייד, נרצח (10.7.1938) על ידי אנשי כנופיות פורעים ערביים במארב שהוטמן לו סמוך לקברות השומרים של היום. ההתיישבות החדשה באזור החלה במחצית השנייה של שנות ה-30, כאשר נוסדו קרית-חרושת, אלרואי וקרית-עמל. כ10- שנים לאחר מכן, בשנת 1947, נוסדה טבעון.
בשנת 1958 התאחדו היישובים קרית-עמל, אלרואי וטבעון ליחידה מוניציפלית אחת בשם קריית טבעון. קרית חרושת סופחה לקרית-טבעון בשנת 1979.
[עריכה] קרית עמל
נוסדה ביוזמתו של דב פטישי. פטישי חש את המצב החמור של חוסר התעסוקה באותם ימים, והגה את רעיון ההתיישבות במקום, על פיו, בנו התושבים בתיהם במו ידיהם, ולידם עיבדו שטחי חקלאות כמשק עזר, ובכך סייעו לפרנסתם.
[עריכה] טבעון
כנזכר לעיל, נוסדה 10 שנים לאחר מכן, כאשר הגורם המיישב היה חברת "קרת". המתיישבים בחלקם הגדול היו בעלי מקצועות חופשיים וזאת בניגוד לתושבי קריית-עמל אשר ברובם היו עובדי כפיים.יענקל ליפצר היה ממקימי קריית עמל.
[עריכה] אלרואי
מקור השם: דוד אלרואי שעמד בראש תנועה משיחית במאה ה12-. היישוב נוסד בשנת 1935 על ידי תושבים שבאו מחיפה, יוצאי כורדיסתאן שמרביתם באו דרך סוריה קמישלי ומקורם בתורכיה נציבין. ההרשאה להקים את היישוב כיישוב מיוחד ליוצאי כורדיסתאן התקבלה לאחר מאבק שקיים "ארגון הכורדים בחיפה" מול המוסדות המיישבים. במסגרת המאבק, החליטו פעילי הארגון לעלות לירושלים ולקיים שביתת שבת במשרדי הקרן הקיימת לישראל. בעיצומה של השביתה הגיעו הדברים לכדי תגרת ידיים ואחדים מן השובתים נעצרו. הם הזעיקו לעזרתם את יוצאי כורדיסתאן תושבי ירושלים, בני השכונות זיכרון יוסף ושערי רחמים נחלאות. האחרונים עלו לבניין הקק"ל ודרשו בתוקף את שחרור העצורים. בעניין זה התערב לא אחר מאשר מנחם אוסישקין, יו"ר הקק"ל שפנה למשטרה וביקש שתקיים הליך שיפוט מהיר. כל העצורים נקנסו בסך חצי לירה- והקנס שולם על ידי המוסדות המיישבים - והם שוחררו בו בלילה. מספר ימים לאחר מכן התקבלה הודעה מהקק"ל, כי הוחלט להקים יישוב ליהודים הכורדים אנשי חיפה באדמות חרתיה, סמוך לטבעון. בני היישוב בנו במו ידיהם צריפים למגוריהם, ועיבדו לידם חלקות אדמה כמשקי עזר. כמו כן, עסקו בגידול צאן ובקר ומשקי בית כגון גידול תרגולות, ברווזים וכיו"ב. מחוסר הדרכה חקלאית נאלצו לחסל את גידולי הבקר ואח"כ את משקי העזר והחלו לעבוד מחוץ לישוב. תושבים רבים עבדו בבי"ח "נשר" הסמוך. בעשור האחרון התרוקן היישוב מצעירים ולכן נסגרו גן הילדים וביה"ס. לאחרונה, החלו הצעירים לשוב ולבנות בתיהם באלרואי.
[עריכה] קרית-חרושת
מקור השם: היישוב המקראי חרושת הגויים שלפי סברה שכן בסביבה זו. בקיץ 1920 התמקם על גבעת 'חרושת גויים' מחנה העבודה הכללי לסלילת הכביש חיפה-ג'דה (לימים רמת ישי) ובסמוך לו התמקם גדוד שומריה שאף אנשיו עסקו בסלילת הכביש. קריית-חרושת נוסדה בשנת 1935 וסבלה קשות במאורעות. בשנת 1938 נרצחו 5 מתושביה בהתקפת פורעים ערביים. היישוב עצמו, כרשות מקומית קטנה, שמנתה כ-240 תושבים, לא התפתח כמתוכנן. לכן, הוחלט במשרד הפנים, ביולי 1979, לספח את קריית-חרושת לקרית-טבעון.
[עריכה] אקלים
הקריה מצטיינת בנתונים אקלימיים מצוינים. הפרש הטמפרטורה שנתית ממוצעת: 19 מעלות ואילו הטמפרטורה הממוצעת בין יום ולילה היא 10 מעלות. הלחות הממוצעת: 70% - 65%. ממוצע ימי שרב בשנה: 20 - 40 יום וימי שרב כבדים: 3 - 6 ימים. כמות הגשם הממוצעת בשנה: 700 מ"מ.
[עריכה] צמחיה
שטח הגבעות נושא עליו את שרידי יער אלון התבור והלבנה הרפואי. אפשר למצוא בו אף את שרידי האלה האטלנטית, חורש טבעי וכן יעור אינטנסיבי חדש של אורנים. במזרח יער לנדוי ובמערב ליד סמינר אורנים יער אלכסנדר. הקרקע היא אלוביאלית.
[עריכה] ישוב בסגנון כפרי
קרית טבעון, מתאפיינת בבניה נמוכה, חורשות עצים וגינון רב. קיימת מגמה לשמור סגנון זה, תוך פיתוח ובנית שכונות חדשות, ללא פגיעה באופי היישוב. כמו כן קיימת החלטה לא לפתח תעשייה או מלאכה אשר יש בה מזהמי אוויר, מים או קרקע.
[עריכה] אורחות חיים
סגנון המגורים בקרית טבעון מהווה לתושבים רבים, המתגוררים בה, מעין פשרה בין ההתיישבות העובדת לבין סגנון חיים בכרך. שיעור ניכר מתושבי הקריה הם עוזבי קיבוצים. אחוז גבוה יחסית מתושביה הינם בעלי השכלה אקדמאית. התושבים מגלים מעורבות רבה בנעשה בישוב, פעילים בוועדות המועצה, ובארגונים התנדבותיים רבים. לדוגמה: אחוז המתנדבים למשא"ז קריית טבעון, מבין תושביה, הינו מן הגבוהים במדינה. קיימת תודעה של עזרה הדדית והיחלצות לסיוע לפרט ולכלל. גודל היישוב, מאפשר לתושביו להתכנס באירועים מיוחדים כמו חגים לאומיים, עצרות זיכרון וכדומה, לציינם ולחגוג אותם יחדיו.
[עריכה] מקורות פרנסה
מאחר ובקריה עצמה אין תעשיות, מפעלים ומוסדות רבים, עובדים רוב התושבים מחוץ למקום (בחיפה, מפרץ חיפה, עפולה וכיו"ב).
[עריכה] חינוך פורמלי וחינוך משלים
המאפיינים שהוזכרו לעיל הביאו לאיכות גבוהה של מערכות החינוך השונות.
בקריה 17 גני ילדים (טרום חובה וגני חובה) 3 בתי ספר ממלכתיים כלליים בית ספר ממלכתי-דתי, בית ספר לחינוך מיוחד, חט"ב ובית ספר תיכון. בקריה נמצא אחד מבתי הספר של הקהילה האנתרופוסופית [1]. אחוז מקבלי תעודת הבגרות נכון לסוף 2004 עומד על 72%
ילדים ונוער מוצאים מקומם במסגרת תנועות הנוער ומועדוני הנוער. ביחידות קרביות רבות נמצא נוער מקרית טבעון וזאת כתוצאה ממסגרות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות ועקב האווירה החברתית המיוחדת השוררת בקריה, המעודדת פעילות התנדבותית.
מוסדות חינוך נוספים - האווירה המיוחדת אשר תוארה עד כה, הביאה להקמת של מספר מוסדות חינוך ארציים בקרית טבעון.
- "אורנים" סמינר המהווה היום שלוחה של אוניברסיטת חיפה ומאפשר לסטודנטים ללמוד לקראת התואר .B.A
- "רמת הדסה" - פנימיה לבני נוער טעוני טיפוח, ממשפחות הרוסות, מיסודה של הסוכנות היהודית.
- "כפר תקווה" - כפר סגור לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. תושבי הכפר משתלבים בחיי הקהילה הן באירועים ציבוריים והן בהעסקה.
קיימת הפריה הדדית והשתלבות הרמונית בין הקריה לבין מוסדות אלו.
[עריכה] בילוי הזמן הפנוי
חורשות עצים רבות, בריכות שחיה, קולנוע, מרכז תרבות נוער וספורט-פעיל, כל אלו חוברים יחד ומאפשרים לתושבי הקריה ואורחיה, מגוון רחב ביותר של אפשרויות בילוי הזמן הפנוי. במיוחד קיימת תודעה מפותחת של פיתוח מתמיד בענפי הספורט השונים. ראויים לציון ספורט המים: שחיה וכדור מים וכן, כדורסל. עד מלחמת "ששת הימים" הייתה קריית-טבעון מרכז לקייט ונופש והתאפיינה בפנסיונים רבים ובבתי הבראה. שינוי מהותי בהרגלי נופש וקייט בציבור הישראלי, הרצון לשהות קרוב לשפת הים, נושא הקמפינג, הנהירה לחו"ל, הרצון לראות את א"י הרחבה שלאחר מלחמת "ששת הימים", הביאו לדעיכה יחסית של הקייט והנופש בקריה. עקב היות קריית-טבעון על צומת דרכים בין חיפה לנצרת, נבדקות מגמות חדשות להקמת מוטלים לעוברי אורח וכן לביסוס תיירות מקומית.
[עריכה] השכנים הבדואים
סמוך לקרית-טבעון שוכן היישוב בסמת טבעון - ישוב המאוכלס בבדואים אשר התרכזו מהסביבה הקרובה והקימו ישוב מודרני לכל דבר. כמו כן, קיימים עד היום בסביבה יישובים בדואים פחות מודרניים כמו, ערב אל חילף וזובידאת. אלה צורפו לאחרונה, מוניציפלית, לבסמת טבעון מערכת יחסים ידידותית ובריאה שוררת בין תושבי קריית-טבעון לבין התושבים הבדואים בבסמת טבעון ובכפרי הסביבה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
תבנית:קישור
 |
||
| ערים | אום אל-פחם · אור עקיבא · באקה-ג'ת · חדרה · חיפה · טירת כרמל · נשר · עיר הכרמל · קריית אתא · קריית ביאליק · קריית ים · קריית מוצקין |
 |
| מועצות מקומיות | בנימינה-גבעת עדה · בסמ"ה · ג'סר א-זרקא · זכרון יעקב · כפר קרע · מעלה עירון · ערערה · פוריידיס · פרדס חנה-כרכור · קציר-חריש · קריית טבעון · רכסים | |
| מועצות אזוריות | אלונה · זבולון · חוף הכרמל · מנשה | |
