רודיום

רודיום הוא מתכת חזקה, מבריקה בצבע כסוף-לבן ועמידה בפני קורוזיה. לרודיום טמפרטורת היתוך גבוהה וצפיפות נמוכה משל פלטינה. רודיום לא מושפע מחומצות ומתמוסס במי מלך בלבד. בנוסף לכך, רודיום שייך לקבוצת הפלטינה שלה תכונות ייחודיות.

[עריכה] שימושים

השימוש העיקרי ברודיום הוא בסגסוגות כחומר מקשיח שמוסף לפלטינה ולפלדיום. לסגסוגות אלו שימושים בכבשנים, אלקטרודות, כורי היתוך במעבדות ועוד. שימושים נוספים:

בזכות ההתנגדות החשמלית הנמוכה שלו, לרודיום שימוש באלקטרוניקה במגעים חשמליים.
ציפוי רודיום שנעשה באלקטרוליזה הוא חזק במיוחד ולכן הוא שימושי במגוון מכשירים אופטיים.
לרודיום שימוש בייצור תכשיטים.
בתעשייה משמש רודיום בתור זרז בתגובות כימיות. כך למשל זרז המבוסס של רודיום מאפשר את יצירת החומצה האמינית הנדירה L-DOPA תוך כדי תגובה סטריאוסלקטיבית.

[עריכה] היסטוריה

רודיום התגלה ב-1803 על ידי וויליאם הייד וולאסטון (William Hyde Wollaston) זמן קצר לאחר שגילה את היסוד פלדיום, כאשר בדק מחצב פלטינה גולמית מדרום אפריקה. וויליאם המיס את המחצב במי מלך ואז סתר אותם עם נתרן הידרוקסידי (NaOH). לאחר מכן הוא טיפל בתמיסה עם NH₄Cl וכספית ציאנית (Hg(CN)₂). בסוף התהליך נשאר RhCl₃, שממנו רודיום בודד בעזרת מימן.

[עריכה] צורה בטבע

המיצוי התעשייתי של רודיום מורכב מכיוון שהוא מופיע בטבע מעורבב עם מתכות אחרות כמו כסף, פלדיום, פלטינה וזהב. רודיום נכרה במכרות פלטינה ומופק בצורתו החופשית כמתכת לבנה אדישה מבחינה כימית. המפיקה המובילה של רודיום היא דרום אפריקה (80% מהצריכה) ואחריה רוסיה. מקורות נוספים לרודיום הם הרי אורל, צפון ודרום אמריקה וקנדה. כל שנה מופקים 20 טון בלבד של רודיום.

ניתן למצות רודיום מדלק גרעיני שיצא משימוש, שמכיל כמה אחוזי רודיום.

[עריכה] אמצעי זהירות

תרכובות שמכילות רודיום נחשבות חומרים רעילים ומסרטנים, אך רוב האנשים אינם נתקלים בהם ולכן לא נשקפת סכנה. תרכובות רודיום יכולות להכתים את העור. לרודיום אין תפקיד ביולוגי.