כספית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||
| כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר אטומי | 80 | ||||
| סמל כימי | Hg | ||||
| סדרה כימית | מתכת מעבר | ||||
| צפיפות | 13579.04 kg/m3 | ||||
| מראה | לבן כסוף |
||||
| תכונות אטומיות | |||||
| משקל אטומי | 200.59 amu | ||||
| רדיוס ואן דר ולס | 155 pm | ||||
| סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2, 8, 18, 32, 18, 2 | ||||
| תכונות פיזיקליות | |||||
| מצב צבירה בטמפ' החדר | נוזל | ||||
| טמפרטורת התכה | 234.32°K | ||||
| טמפרטורת רתיחה | 629.88°K | ||||
| לחץ אדים | 0.0002Pa ב 234°K | ||||
| מהירות הקול | 1407 מטר לשנייה ב293.15°K | ||||
| שונות | |||||
| אלקטרושליליות | 2.00 | ||||
| קיבול חום סגולי | 140 J/(kg·K) | ||||
| מוליכות חשמלית | 1.04 106/m·Ω | ||||
| מוליכות תרמית | 8.34 W/(m·K) | ||||
| אנרגיית יינון ראשונה | 1007.1 kJ/mol | ||||
כספית (Mercury) היא מתכת , שסמלה הכימי Hg ומספרה האטומי 80.
תוכן עניינים |
[עריכה] תכונות
כספית היא מתכת נוזלית בטמפרטורת החדר, היא מוליכה טוב חשמל ומוליכה גרועה של חום. היא אחת היסודות הנוזליים בטמפרטורת החדר.
כספית יוצרת בקלות סגסוגות עם הרבה מתכות, כולל זהב, אלומיניום וכסף, אך לא עם ברזל. סגסוגות של כספית מכונות "אמלגמה".
דרגות החימצון הנפוצות של כספית הן 1+ ו2+. דרגת החימצון 3+ קיימת אך היא נדירה.
[עריכה] שימושים
תפקידה העיקרי של כספית הוא ייצור חומרים ליישומים אלקטרוניים. כמו כן כספית מצוייה במדחום, מד-כובד ומתקנים מדעיים אחרים. שימושים נוספים:
- לכספית תפקיד בייצור מכשירים המודדים לחץ דם (מכשירים אלו המכילים כספית נאסרו במספר מדינות).
- לכספית תפקיד בייצור ברומטרים וכלי מדידה אחרים.
- בעבר לכספית היה תפקיד בטיהור זהב וכסף.
[עריכה] היסטוריה
כספית הייתה ידועה להודים ולסינים הקדמונים ונמצאה בקברים מצריים המתוארכים מ-1500 לפנה"ס. ב-500 לפנה"ס כספית שימשה להכנת מסגים עם מתכות נוספות. ביוון העתיקה כספית נוצלה במשחות והרומאים השתמשו בה לקוסמטיקה ולהקלת כאבי צמיחת שיניים אצל תינוקות. אלכימאים החשיבו את הכספית כחומר ממנו נוצרו כל החומרים והאמינו כי כאשר הכספית מתקשה היא הופכת לזהב.
הכספית ירדה מגדולתה כאשר הרופא היווני גלנוס (שפעל במאה הראשונה לספירה) עמד על רעילותה. לרוע המזל במאה העשירית העניק הרופא המוסלמי הנודע אל-ראזי (מחבר הספר הראשון בהיסטוריה על רפואת ילדים) הכשר מחודש לכספית כחומר משלשל.
קוף שהואכל במתכת לא גילה סימני הרעלה ומסקנתו של אל-ראזי הייתה שכספית אינה מזיקה (סביר, אכן, שהקוף של אל-ראזי לא נפגע: עיקר הנזק מכספית אינו מופיע מייד אלא כפגיעה עצבית מצטברת). בעקבות אל-ראזי הלכו רופאים נוספים ובימי הביניים השתמשו בכספית מעורבת בחלבון ביצה כתכשיר נגד כינים ולהקלה על דלקות וזיהומים בעור[1]. מי שנפגע במיוחד מכספית במשך מאות שנים היו הכובענים. החומר הנפוץ לכובעים היה "לבד" (felt): בד לא ארוג, המיוצר מדחיסה של סיבי צמר או פרווה והמשמש למשל לציפוי שולחנות ביליארד. הלבד לכובעים יוצר מפרוות ארנבים בתהליך שנקרא carroting (תרגום אפשרי: "הגזרה") .
השם, כמובן, מטעה: התהליך לא צרך גזרים או ירקות אחרים אלא כלל שטיפה בתמיסת של כספית חנקתית שצבעה כתום. הטיפול הזה נדרש להפרדת הפרווה מהעור והצמדה חלקה של הסיבים. לאחר ה"הגזרה" הלבד עוצב לצורת חרוטים גבוהים וכווץ על ידי הרתחה במים. כובענים נחשפו על כן למנה גדושה של אדי כספית, כשבחשו את הדוודים בהם התבשל הלבד ספוג הכספית. מחלות נפש (שנגרמו מקישור כספית לתאי העצב במח) נחשבו לסימן היכר אופייני לבעלי אומנות זו. דוגמה לכך נמצאת בסיפור "עליסה בארץ הפלאות", שם הדמות "הכובען המטורף" כנראה לקתה בפסיכוזה כתוצאה מחשיפה לכספית. יש הטוענים שגם ניוטון לקה בהתקפי פסיכוזה שנגרמו מכספית ששאף בזמן שישן במעבדתו בזמן ניסויים עם מתכות שונות.
[עריכה] צורה בטבע
כספית מופיע בטבע בעיקר בצורת המינרל צינובר (HgS) או ביחד איתו. 50% מהכספית שמופקת בעולם מגיעה מספרד וסלובניה, השאר מגיע מרוסיה וצפון אמריקה. כספית ממוצת מצינובר באמצעות חימום בנוכחות אוויר כך:
אדי הכספית מתעבים ומתקבלת כספית נוזלית.
[עריכה] אמצעי זהירות
כספית צריכה להשמר בכלים סגורים מחשש שתתאדה ותשאף על ידי בני אדם. חימום כספית ותרכובות כספית צריך להעשות תחת פיקוח. גם חשיפה לכספית בריכוזים זעירים עלולה לגרום נזק בלתי הפיך, כאשר היא מצטברת בהדרגה בגוף (לגוף אין אפשרות להפטר מכספית ולכן היא מצטברת בקלות יחסית). הרעלת כספית יכולה להתבטא שנים לאחר חשיפה, אחד מהתסמינים שלה הוא נשירת שיניים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ י. קלוגאי, ספר המתכות, פרקים בתולדות הכימיה, 1960
