שזיף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שזיף

מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	ורדנאים
משפחה:	ורדיים
סוג:	פרוּנוּס
תת־סוג:	שזיף
שם מדעי
Prunus

השזיף (שם מדעי: Prunus) הוא תת-סוג של עץ נשיר ממשפחת הורדיים שפירותיו נאכלים טריים, מבושלים (להכנת קינוחים, לפתנים או ריבות), מיובשים, או ממוצים (לצורך הפקת מיץ).

למשפחת הורדניים אליה משתייך השזיף משתייכים גם השקד, האפרסק, המשמש והדובדבן. בסוג פרוּנוּס שאליו משתייך השזיף מבחינים במספר מין: ה"שזיף" הידוע (Prunus), השקד (Prunus dulcis), האפרסק (Prunus persica), הדובדבן (Cerasus) והמשמש (Armeniaca), שיש חוקרים המציבים אותו כתת סוג בפני עצמו. בערך זה נדון בתת הסוג הראשון הידוע לרוב כ"שזיף" סתם. בתת-סוג זה כלולים מספר מינים ותתי מין, העיקרים שבניהם הם השזיף האירופאי (Prunus domestica) שמוצאו ככל הנראה באסיה והשזיף היפני (Prunus salicina) שמוצאו ככל הנראה בסין (ולא יפן).

פירות השזיף מתוקים, עסיסיים ואכילים, וניתן לאכלם ישירות מן העץ, מיובשים או להכין מהם ריבות ושאר מאכלים, וכן למצותם במטרה להכין מיץ. ניתן להתסיס מיץ שזיפים וליצור יין שזיפים שלאחר זיקוק ניתן להפיק ממנו סוג של ברנדי הנקרא סליבוביץ. בשזיפים מיובשים יש כמות גדולה של סיבים תזונתיים, ולכן משתמשים בפרי זה כדי לעזור לווסת פעיליות מעיים. במיץ זה מכיל מספר נוגדי-חימצון ידועים שעשויים להאט הזדקנות.

פרי השזיף יכול להיות במגוון רחב של צבעים וגדלים. לחלקם מרקם פנימי יותר נוקשה מאחרים, ובצבעים צהוב, לבן, ירוק או אדום, ועם מגוון דומה בצבע קליפתם. השזיף האירופאי בדרךך כלל מוצק יותר ומכיל יותר סוכרים מזה היפני.

עצי שזיף עשויים להגיע לגובה של 6 מטר ויותר וגובהם הממוצע הוא 4-5 מטרים. הפרחים בדרך כלל לבנים, אך צבעם יכול להיות גם ורוד או אדום ולהם חמישה עלי כותרת. ההאבקה מתבצעת בעזרת חרקים (בעיקר דבורים). הפריחה מתרחשת בדרך כלל באביב אך הדבר תלוי באקלים ובמין הספציפי. בעת עונת הפריחה עץ השזיף מתכסה בתפרחת, ובשנה טובה בערך 50% מהפרחים יופרו ויהפכו לשזיפים.

המין היחיד של שזיף הגדל בישראל הוא שזיף הדב.