שטר כסף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שטר כסף (בדומה למטבעות, המחאות, "תווי קנייה", כרטיסי אשראי), הוא אחת הצורות של אמצעי תשלום בהם בני אדם משתמשים על מנת לשלם עבור סחורות ושרותים שהם קונים. שטר כסף מהווה את אחד המימושים הפיזיים של רעיון הכסף.
שטרות הם אמצעי התשלום המועדף על ארגוני פשיעה לנהל את עסקיהם משום שבניגוד לאמצעי תשלום אחרים (כרטיסי אשראי, המחאות או העברות במחשב) השטרות לא מותירים אחריהם עדות למי שמסר אותם וכך למשטרה קשה לעקוב אחר הכסף וקשה להוכיח שהוא בא מפושעים.
תוכן עניינים |
[עריכה] התפתחות השטרות
שטרות הכסף התפתחו כבר לפני מאות שנים כפיתוח לשיטת סחר החליפין שבה מסרו סחורה תמורת סחורה אחרת בהסכמת הצדדים, ויצר למעשה מכנה משותף שכנגדו ניתן להשוות סחורות. השטרות הופיעו לראשונה בסין בשנת 812 ובשנת 970 כבר היו נפוצים ברחבי סין. באירופה הם הופיעו לראשונה בשבדיה ביולי 1661. התברר שבמקום לסחוב כמויות גדולות של מטבעות וכך לגרום לאי נוחות וסבל, עדיף להדפיס את ערך השטר על נייר שהוא קל משקל בהרבה.
לאורך ההיסטוריה השטר הודפס על נייר ברוב המדינות העולם. לאחרונה מדינות שונות החלו להדפיס את שטרותיהן על ניירות פלסטיק כחלק מהמאבק בזייפנים (בשטרות אלו יש בדרך כלל חלונות).
האמון בשטר תלוי בגיבוי הניתן לו מאת הרשות המנפיקה. מי שמוכר סחורה כלשהי תמורת שטר או שטרות שהוא יקבל שערכם כמחיר הסחורה שהוא הציג, חייב לדעת שיש גיבוי לשטר זה ושהוא חוקי במדינה ושניתן לסחור בו ולפדות אותו. הרי הוא לא ימכור סחורה תמורת חתיכת נייר נטולת ערך ושאף אחד לא יקבלה ממנו כאשר הוא ירצה לקנות לעצמו משהו באמצעותה. השטרות הם אמצעי תשלום גם בגלל האמון שהציבור נותן בהם ושהם יודעים שהממשלה ואנשים אחרים יקבלו שטר כאשר הם ירצו לקנות משהו.
בעבר ברוב המדינות ערך המטבע היה צמוד לזהב לכן המדינה יכלה להנפיק שטרות רק בכמות שתואמת שמלאי הזהב שלה משום שכל אזרח יכל בכל רגע לפדות את השטר שבידו (בתנאי שהוא Golden certificate) לערכו בזהב. כלומר ערך הכסף היה מגובה על ידי מצרך ממשי וניתן לאמר שהיה באמת "ערך" לכסף ושהוא לא נהנה רק מ"אמון". לאחר ביטול ההצמדה לזהב במדינות רבות, הפכו השטרות להיות ניירות אשר מגובים רק על ידי האמון שרוכשים כלפיו האזרחים ואמונם שהממשלה תקבל שטר זה.
ברוב היחידות הטריטוריאליות המנפיקות שטרות (לא בהכרח מדינות) ניתנת הסמכות להנפיק את השטרות לידי בנק מרכזי שאיננו שייך למגזר העסקי אלא חלק ממוסדות המדינה שאינו תלוי בממשלה והוא דואג לעיצוב, הדפסה, הפצה. ישנם מקרים שבהם כמה בנקים מדפיסים את השטרות (למשל בסקוטלנד, בה ל-3 בנקים זכות להדפסת שטרות).
[עריכה] עיצוב השטרות
מכיוון שהשטרות הם אמצעי תקשורת (אמנם לא כמו המטבעות בתקופות עתיקות כמו בתקופת האימפריה הרומית) אך בכל זאת הגורם המנפיק מעוניין שבשטרות יבואו לידי ביטוי הדברים המאפיינים את המדינה. בשטרות יהיו בדרך כלל תמונותיהם של אישים חשובים בהיסטוריה של המדינה כגון: מלכים, ראשי ממשלות ,נשיאים,מדענים ,סופרים ואנשים שלחמו להקמת המדינה). בשטרות יהיו בדרך כלל ציורים שונים. מאחור יהיו בדרך כלל תמונות מהנוף של המדינה, תמונות היסטוריות או אתרים חשובים. כמו כן, על השטרות יהיו בדרך כלל חתימותיהם של האנשים אשר מאשרים כי השטר חוקי (כמו נגיד הבנק ושר האוצר) ויהיו עליו סימני ביטחון אשר יקשו על זייפנים לזייף את השטר. על השטר יהיה גם מספר סידורי המסמן את מקומו של השטר הזה בהדפסה. על השטר תופיע שנת ההדפסה ולעתים טקסטים שונים החשובים בעיני מדפיסי השטר.
[עריכה] אמצעי ביטחון
בסין לפני מאות שנים היה נהוג עונש מוות למי שיזייף שטרות. במשך כל ההיסטוריה היה מאבק בין מתכנני אמצעי הגנה לבין זייפנים כשם שמאבק זה מתקיים בכל תחום אחר (המחאות, מטבעות). כיום נהוג להחליף את עיצוב השטרות מדי כמה שנים כאשר כל פעם נוספים אמצעי אבטחה חדשים.
אמצעים הקיימים היום:
- סימני מים, אשר הינם תמונות של משהו שמופיע בגלוי על השטר (כמו ראש של איש) אשר מוסתרים בתוך חלק לבן בשטר. כאשר מסתכלים על השטר דרך האור (כלומר מחזיקים בו ביד ומכוונים אותו לעבר מקור אור) ניתן לראות את תמונת המים, יש לציין שתמונת המים היא תמונה שנמצאת בתוך השטר ולא מודפסת פעמיים.
- כמו כן קיימים פסי מתכת אשר כמו תמונות המים מתגלים בחשיפה לאור.
- האמצעים המאוחרים יותר כוללים דיו שמשנה צבע (כמו בסדרה האחרונה של השקל ובסדרה הנוכחית של הדולר האמריקני), אותיות זעירות, דברים חבויים בתוך השטר אשר ידועים רק לאלו המסוגלים לזהות שטר אמיתי (כמו למשל שמו החרטים באותיות זעירות ביותר בתוך תמונות האנשים, מספרים המציינים איפה הודפס השטר) אותיות מובלטות, הולוגרמות ועוד.
החומר ממנו עשויים השטרות נחשב גם לחלק מאמצעי ההגנה (לפחות בארצות הברית שם ההרכב המדויק של הנייר ממנו עשויים השטרות הינו סוד)
כיום, למשל, יוצאת סדרה חדשה של שטרות דולר אמריקני אשר מלאים בסימני בטחון על מנת להלחם בזייפנים. בארצות הברית, אחד מתפקידי השירות החשאי הוא לשמור על השטרות ולצוד זייפנים. לשם כך יש להם את מאגר השטרות המזוייפים הגדול ביותר בארצות הברית כאשר כל דוגמה של שטר מזוייף שנמצאת נשלחת אליהם ובנוסף לכך יש להם את אחד ממחסני הדיו המגוונים והגדולים ביותר.
[עריכה] תמונה והסברים
1 - מציין את סמל המדינה המנפיקה
2 - דוגמה לסימן הגנה (הולוגרמה)
3 - מספר סידורי
4 - עוד דוגמה לסימן הגנה (סימן מים)
5 - הערך הנקוב של השטר
6 - ציורים שונים ליופי אך גם על מנת להקשות על הזייפנים
7 - עוד דוגמה לאמצעי הגנה (פס מתכת)
8 - הכרזה ששטר זה הוא הילך חוקי
9 - חתימות
[עריכה] ערכי שטרות
ההחלטה על ערכי השטרות המונפקים נובעת ממספר שיקולים. השיקול הראשון הוא השימושיות של השטר, ועל כן נבחרים ערכים במרווחים הנחשבים שימושיים ביותר לציבור. בנוסף, עלות השטר אשר לרוב גבוהה יותר מעלות מטבע, מהווה שיקול בהחלטה אלו שטרות להנפיק. על כן נהוג להנפיק שטרות רק מעל ערך מסוים. בישראל, השטר בעל הערך הנמוך ביותר הוא שטר של 20 שקלים. בארצות הברית נעשה נסיון לעבור למטבע של דולר, אולם הדבר נתקל בהתנגדות עזה של הציבור והרעיון נגנז. עלות השטר גם דוחפת לכיוון של שטרות בעלות ערכים גבוהים, כדי לצמצם את מספר השטרות שיש להנפיק. מצד שני, הנפקת שטרות של ערכים גבוהים נחשבת כמסייעת למעבר הון שחור. נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון צוטט כאומר שהוא אינו רוצה להנפיק שטרות בערכים מעל 100 דולר כדי לא לסייע למאפיה. בישראל השטר בעל הערך הגבוה ביותר הוא שטר של 200 שקלים.
[עריכה] אספנות שטרות
עיצובם המיוחד של השטרות וערכם הכספי הופך אותם בעיני אחדים לפריט אספני מעניין. ממבט בשטר ניתן ללמוד רבות על ההיסטוריה, הכוונות הפוליטיות והמאפיינים המיוחדים לאומה המנפיקה אותם. לטובת האספנים ולטובת המתעניינים בנושא, מונפקים קטלוגים, המסבירים הבדלים בין שטרות ומדרגים שטרות על פי נדירותם ומצב תחזוקתם.
הערך הראלי הגבוה ביותר שהתנוסס על שטר היה $100,000, אלו היו תעודת זהב אמריקנית עם דיוקנו של וודרו וילסון עליהם. שטרות אלה, שהונפקו ב-1934, לא הופצו בציבור, ושימשו להעברת סכומי כסף גדולים בין הבנק הפדרלי של ארצות הברית למשרד האוצר. השימוש בשטרות אלו הופסק היות והטכנולוגיה אפשרה לבצע העברות כספים ממוחשבות. שטרות בעלי ערך נקוב גבוה יותר היו בתקופות שונות במדינות שונות שסבלו מאינפלציה גבוהה.
מבין שטרות הכסף של הדולר האמריקאי, נמצאים היום בשימוש שוטף רק השטרות שערכם $100 או פחות. בעבר הנפיקה ממשלת ארצות-הברית גם שטרות בערכים נקובים של $500, $1000, $5000 ו- $10000, שהופצו בציבור והם עדיין הילך חוקי, (כמו כל השטרות שהונפקו מאז 1928). בין אספנים שטרות אלה מבוקשים במידה רבה, ומחירו של שטר במצב טוב כפול, ואף יותר, מערכו הנקוב.
בין האספנים מקובל איסוף לפי תחומי עניין, כמו הופעת נושאים מסוימים (מארנבות ועד דמותה של מלכת אנגליה) על השטר, שטרות מאזור מסוים או מתקופה מעניינת ורבת תהפוכות. האספנים מתחשבים לא רק בעיצובו הכולל של השטר, אלא גם בחתימות המופיעות עליו, או מאפיינים אחרים שהשתנו מהדפסה להדפסה. אספנים אחדים תרים אחרי שטרות בעלי מספר סידורי מיוחד (כמו 00000001 או 22222222).
[עריכה] מצב השטר
ישנם מכונים המדרגים את מצב השטרות על פי סולם מקובל, שהדרגות בו הן בין 1 ל- 70, ומחירו של שטר בעל דרוג גבוה יכול להאמיר הרבה מעבר למחירם של שטרות דומים שלא דורגו. הדרוג מבחין באופן מסודר בין שטרות חדשים ונקיים לשטרות שעברו ידיים רבות.
[עריכה] שטרות לזכר מאורעות מיוחדים
מדינות רבות מנפיקות בולים או מטבעות לציון אירועים מיוחדים, ולעתים קרובות מטבעות כאלה אינם משמשים כלל בציבור, ונקנים כולם על-ידי אספנים. לשטר יש שטח פנים גדול יותר, וכך אפשר להשתמש בו ביתר קלות כדי לפרסם או לחגוג מאורע.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מאמרים מקיפים וכתבות בנושאי שטרות ואמצעי תשלום באתר קולקט
- תמונות של שטרות מכל העולם
- דוגמה לאתר לאספנים
- מכון לדירוג שטרות
- אתר שמסביר בפירוט רב על דירוגים וכמו כן מציג גלריה מצוינת של שטרות שונים אשר הגיעו אליהם
- מידע על דירוג שטרות
- דוגמה לאתר של אספן
חנות מקוונת לשטרות בעלי מספרים סידוריים מיוחדים
