Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions שפות ברבריות - ויקיפדיה

שפות ברבריות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השפות הברבריות הן קבוצת שפות המדוברות בעיקר במרוקו ואלג'יריה. כמו כן ישנן קבוצות הדוברות שפות אלו לכל אורך הסהרה וגם באזור האפריקאי שמדרום למדבר סהרה. שפות אלו שייכות למשפחת השפות האפרו-אסיאתיות. יש המבקשים להכיר בקבוצת שפות אלו כקבוצה בפני עצמה ללא קשר לשפות האפרו אסיאתיות - קבוצה זו תיקרא "תמאזיגת". בין השפות הברבריות נמנות התאריפית או ריפי (מדוברת בצפון מרוקו), קבילית (מדוברת באלג'יריה), תַשֶלְחִית (מדוברת במרכז מרוקו). תמאזיגת הייתה שפה כתובה בהפסקות למשך כ־3000 שנה. הכתב שונה עם הזמן לפי העמים שישבו בארצות בהן דוברו שפות אלו. בהתחלה נכתבה השפה בכתב התיפינאג, שעדיין משומש על ידי הטוארגים. ההוכחה הקדומה לקיום אלפבית זה הוא משנת 200 לפנה"ס. בין שנת 1000 לשנת 1500 נכתבה השפה בכתב הערבי (הנכתבת עד היום על ידי השִילִיֵה של מרוקו); במדינה זו יש הכותבים שפות אלו באלפבית הלטיני, בייחוד על ידי הקבילה. כתב התיפינאג הפך לאחרונה לרשמי במרוקו והכתב הלטיני הפך רשמי באלג'יריה, מאלי וניז'ר. למרות זאת, בכתבי התיפינאג והערבית - נעשה שימוש רב במאלי ובניז'ר, בעוד שבכתבים הלטיני והערבי עדין משתמשים רבות במרוקו.

[עריכה] אוכלוסייה דוברת שפות ברבריות

  • מרוקו - בשנת 1960 הוערכה האוכלוסייה הדוברת שפות ברבריות במרוקו בכ-34 אחודים מכלל האוכלוסייה. בשנים 1995-1991 היו במרוקו כ־35 אחוזים מהאוכלוסייה שדברו שפות ברבריות אולם רק כ־28 אחוזים מהם דיברו שפות אלו כשפת אם (או במספרים - 7.5 מיליון דוברים שפות אלו כשפת אם). החלק הגדול של דוברי שפות אלו התחלקו לשפות:
    • תאריפית - כ־1.5 מיליון דוברים
    • תַשֶלְחִית - כ־3 מיליון דוברים
    • תמאזיגת של האטלס התיכון - כ־-3 מיליון דוברים
  • אלג'יריה - בשנת 1906 הוערכה קהילת דוברי השפות הברבריות באלג'יריה בכ־1,305,730 דוברים מתוך 4,447,149 תושבים, (באחוזים - 29 אחוזים). בשנת 1911 נמדד מספר הדוברים על 1,084,702 דוברים מתוך 4,740,526 תושבים במדינה (23 אחוזים) אך יש הטוענים כי מידע זה אינו מדויק בשנה זו מכיוון שלדעת החוקרים לא כללו ברשימת הדוברים שפות ברבריות את אוכלוסיית השאויה במדינה. מספר הדוברים לא היה קבוע כי למעט גידול טבעי במספר התושבים נוצרו גם השפעות של קבוצות אתניות אחת על השנייה. כך למשל במקום שבו הייתה קהילה דוברת שפה ברברית ומסביבה דוברי ערבית היו לעתים התושבים משנים שפתם לערבית וההפך. בשנת 1952 הוערכה האוכלוסייה הדוברת שפה ברברית על כשליש מהאוכלוסייה, בשנת 1966 היא הוערכה על כ־19 אחוזים, בשנת 1980 היא הוערכה על כ־20 אחוזים, בשנת 1991 היא הוערכה על כ־19 אחוזים ובשנת 1996 הוערכה על כ־29 אחוזים. כיום האוכלוסייה הדוברת שפות אלו מוערכת בכ־4,000,000 דוברים או כ־15 אחוזים מכלל האוכלוסייה. החלוקה של הדוברים לפי שפות היא כך:
    • קבילית - כ־2.5 מיליון דוברים
    • שאויה - כ־1.4 מיליון דוברים
  • תוניסיה - בשנים 1952 ו-1968 כאשר נערכו הערכות לגבי מספר דוברי שפה זו בתוניסיה, נמצא כי רק כאחוז אחד מכלל האוכלוסייה דובר שפה זו. כיום יש המעריכים את מספר דוברי הניב הברברי התוניסאי על כ־26,000 דוברים. כיום הם מרוכזים בכמה כפרים קטנים בודדים בדרום תוניסיה; בעיקר בכפרים: שְנִינִי, דְוִּירֶת (הנמצאים ממזרח לעיר טאטאוין), תַמְזַרְת, זְרַאוַּה, תַאוּזְ'ז'וּת (הנמצאים ממזרח לעיר מטמאטה), ובכפר קַלְלַאלַה (שבדרום האי ג'רבה) - אשר בו ישנו בית הספר היחיד בכל תוניסיה ששפת ההוראה בו היא ברברית. הניב הברברי התוניסאי נקרא "שֶלְחַה" בפי דובריו.
  • לוב - נכון לשנים 1991 ו-1996 הוערכה קהילת הלובים אשר לא דוברים ערבית על כ־4 אחוזים, אולם סך הדוברים שפות ברבריות בלוב הוא 3 אחוזים (162,000 תושבים) המתחלקים ל:
    • נפוסית - כ־141,000 דוברים בג'בל נפוסה.
    • תהגראת תמהק - כ־17,000 דוברים בגת שבצפון לוב.
  • מצרים - בנווה המדבר סיווה שצמוד לגבול מצרים-לוב ישנה קהילה דוברת שפה ברברית בשם סיווית. נכון להיום ישנם כ־5000 דוברי שפה זו שם כאשר בשנת 1907 היו במקום רק 3884 דוברים.
  • מאוריטניה - במאוריטניה יש כיום רק כ־200-300 דוברים של שפות ברבריות, וברובם הם דוברים זנאגה. ישנה גם קהילה קטנה מאוד מתוך הדוברים שדוברים גם את השפה התמשקית אך קבוצה זו הינה קטנה מאוד.
  • מאלי - בשנת 1991 נספרו במאלי כ־-440,000 טוארגים הדוברים:
    • תמשק - כ-250,000 דוברים
    • תמג'ק - כ־190,000 דוברים
  • ניז'ר - בשנת 1998 נספר בניז'ר כ־720,000 טוארגים הדוברים:
    • תואלאמאת תמג'ק
    • תיירת תמג'ק
    • תהגרת תמהק
  • בורקינה פאסו - בשנת 1991 נספרו בבורקינה פאסו כ־20,000-30,000 טוארגים הדוברים קידל תמשק.
  • ניגריה - ישנם מעט מאוד טוארגים בניגריה הדוברים תואלאמאת תמג'ק.
  • צרפת - יש בצרפת נכון להיום כ־537,000 דוברי קבילית, 150,000 דוברים תמאזיגת של האטלס התיכון ומעט דוברים של תאריפית ותַשֶלְחִית. בשאר אירופה לא ידוע על קהילות דוברות שפות ברבריות.
  • סאותה ומלילה - ישנו רוב באוכלוסיית מלילה ומיעוט באוכלוסיית סאוטה הדוברים שפות ברבריות.
Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu