תורת גלואה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תורת גלואה היא ענף באלגברה העוסק בהרחבות של שדות, ובפרט בקשר בין שדות לבין חבורות. התורה נקראת על שמו של אווריסט גלואה.
הנוסחאות המוכרות לפתרון משוואה ממעלה שנייה מציגות את הפתרון על-ידי פעולות השדה, והוצאת שורש ריבועי. קיימות נוסחאות דומות (אך מסובכות יותר) עבור משוואה ממעלה שלישית ומשוואה ממעלה רביעית. תורת גלואה פותחה בנסיון להראות שאת המשוואה ממעלה חמישית (או יותר) אי-אפשר לפתור על-ידי סדרה סופית של פעולות אלגבריות והוצאות שורש.
אם F הוא תת-שדה של K (כלומר, תת-קבוצה סגורה לחיבור וכפל ולהיפוך, שהיא לכן שדה בפני עצמה), אז K הוא מרחב וקטורי מעל F ולכן יש לו ממד. קוראים ל- K "הרחבה" של F. איבר של K הוא 'איבר אלגברי' (מעל F) אם הוא מהווה שורש של פולינום בעל מקדמים ב- F, ואיבר טרנסצנדנטי אחרת. ההרחבה היא אלגברית אם כל איברי K אלגבריים. כל הרחבה מממד סופי היא אלגברית, אבל ההיפך אינו נכון. אם K מתקבל על-ידי הוספת שורש של פולינום אי פריק בעל מקדמים ב- F, אז ההרחבה נקראת 'הרחבה אלגברית פשוטה', וממדה שווה למעלת הפולינום.
האובייקט המרכזי של תורת גלואה הוא חבורת גלואה של הרחבת שדות. זוהי חבורה, שאיבריה הם האוטומורפיזמים של השדה הגדול השומרים על אברי השדה הקטן. גודלה של חבורת גלואה של הרחבה K/F חסום על-ידי הממד של K מעל F (הלמה של ארטין). שוויון מתקבל אם ורק אם K הוא שדה פיצול של פולינום ספרבילי מעל השדה F. כאשר זה המצב, ההרחבה נקראת הרחבת גלואה.
אם K/F הרחבת גלואה מממד סופי, אז לפי הלמה של שטייניץ K הוא שדה פיצול של פולינום ספרבילי אי פריק מעל F. במקרה כזה, חבורת גלואה של ההרחבה פועלת באופן טרנזיטיבי על אוסף השורשים של הפולינום. כך אפשר לראות אותה כתת חבורה טרנזיטיבית של החבורה הסימטרית מסדר n, כאשר n הוא מעלת הפולינום.
המשפט היסודי של תורת גלואה קובע שאם K/F הרחבת גלואה, אז ישנה התאמה חד-חד-ערכית ועל בין הרחבות הביניים (תת-השדות של K המכילים את F), לבין תת-החבורות של חבורת גלואה 
. בפרט נובע מכך שבכל הרחבה מממד סופי של שדות, יש רק מספר סופי של הרחבות ביניים.
הרחבה של שדה על-ידי הוספת שורש m-י של איבר נקראת הרחבה רדיקלית. אם השדה (בעל מאפיין זר ל-m, והוא) מכיל את כל שורשי היחידה מסדר m, אז כל הרחבה כזו היא הרחבה ציקלית של שדות, כלומר הרחבת גלואה עם חבורת גלואה ציקלית, ולהיפך - כל הרחבת גלואה ציקלית היא הרחבה רדיקלית. תכונה זו מקנה לשורשי היחידה תפקיד חשוב בתורת גלואה; שורשים אלה נחקרים באמצעות הפולינום הציקלוטומי.
אפשר להציג איבר על-ידי סדרה סופית של פעולות בשדה והוצאות שורש, רק כאשר הוא שייך לשדה הרחבה של F, שהתקבל על-ידי שרשרת של הרחבות רדיקליות. אם אפשר להציג שורש של פולינום באופן כזה, אומרים שהפולינום ניתן לפתרון על-ידי רדיקלים.
יהי F שדה (בעל מאפיין זר ל- n) המכיל את כל שורשי יחידה מסדר n, ויהי f פולינום ממעלה n בעל מקדמים ב- F. נסמן ב- K את שדה הפיצול של f מעל F. מן המשפט היסודי של תורת גלואה נובע ש-f ניתן לפתרון על-ידי רדיקלים אם ורק אם חבורת גלואה של K/F היא חבורה פתירה. מכיוון שהחבורה הסימטרית ממעלה חמש או יותר אינה פתירה (ומכיוון שאפשר לבנות פולינומים ממעלה 
מעל שדה המספרים הרציונליים, שחבורת גלואה של שדה הפיצול שלהם היא החבורה הסימטרית כולה), לא ניתן לפתור את הפולינום הכללי ממעלה חמש או יותר על-ידי רדיקלים.
[עריכה] ראו גם
- הרחבה ספרבילית (של שדות)
- שדות סופיים
- שדה המספרים הניתנים לבנייה
- הבעיות הגאומטריות של ימי קדם
- בעיית ההיפוך של תורת גלואה
- בעיית נתר
- חבורת גלואה האבסולוטית
- קוהומולוגית גלואה
| נושאים באלגברה מופשטת |
|
אלגברה מופשטת | מונואיד | חבורה | חוג |תחום שלמות | שדה | מודול | אלגברה (מבנה אלגברי) | תורת החבורות | תורת גלואה | אלגברת לי | הומומורפיזם | משפטי האיזומורפיזם | תת חבורה נורמלית | אידאל | הצגה לינארית |
