תקווה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תקווה היא רגש של ציפיה ורצון להתרחשותו של דבר מה, החל מדברים חומריים כמו רצון להשיג חפץ מסוים או להגיע לסטטוס של עושר וכלה בתקווה לדברים רוחניים יותר כמו השגת אהבה, מערכות יחסים טובות טוב ואושר.
שורש המילה, קו"ה, מקביל למילה האכדית quu, לחכות, לארמית קְוָא ולערבית קַוִיַ, להיות חזק; יש המקשרים זאת עם המילה 'קו', כמחבר בין העבר לעתיד, דרך ההווה. ישנו הבדל בין אמונה שהיא ביטחון מלא במה שיתרחש, לבין תקווה שהיא ציפיה שבצדה קיים חשש ודאגה שמא תוחלתו של האדם תיכזב.
חוסר תקווה הוא ייאוש. בדתות מסוימות, למשל בנצרות, נחשב הייאוש לחטא. גם ביהדות מודגשת ההתנגדות לייאוש; דוגמה בולטת היא אמרתו של רבי נחמן מברסלב, "אין ייאוש בעולם כלל".
בהמנון התנועה הציונית, התקווה (מאת נפתלי הרץ אימבר), שלימים הפך להמנון מדינת ישראל, מובעת תקווה לחזור לארץ ישראל לאחר 2000 שנות גלות בשורה: "התקווה בת שנות אלפיים".
התקווה הואנשה במיתולוגיה היוונית. כשפנדורה פתחה את תיבת פנדורה יצאו ממנה כל הרעות בעולם למעט התקווה. לכאורה היוונים החשיבו את התקווה למסוכנת. אבל ללא התקווה שתלווה את כל הצרות האנושות התמלאה בייאוש. כשפנדורה חזרה לתיבה ושחררה ממנה גם את התקווה הייתה הקלה גדולה.
| אדישות • אהבה • אומץ • אושר • אימה • אכזבה • אקסטזה • אשמה • בדידות • בוז • בושה • בלבול • גאווה • געגוע • דאגה • הודיה • הערצה • השפלה • התבטלות • חיבה • חמדה • חמלה • חרטה • ייאוש • כעס • מבוכה • מרירות • סבל • סלידה • עלבון • עצב • עצבנות • פחד • ציפייה • צער • קבלה • קנאה • רחמים • ריקנות • שמחה • שנאה • שעמום • תדהמה • תיעוב • תסכול • תקווה • אמון |  |
