אברהם בורג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אברהם בורג | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 19 בינואר 1955 |
| כנסות | 16, 15, 13, 12 |
| סיעות | העבודה,ישראל אחת,עבודה-מימד |
| תפקידים בולטים |
|
אברהם "אברום" בורג (נולד 19 בינואר 1955) פוליטיקאי ישראלי, חבר כנסת ויושב ראש הכנסת ה-15.
אברהם בורג נולד בירושלים, בנו של יוסף בורג, שהיה שר בממשלת ישראל במשך שנים רבות מטעם המפד"ל. במשך מספר שנים אף ירש את מקומו של אביו כיושב ראש חבר השופטים בחידון התנ"ך העולמי ביום העצמאות.
את שירותו הצבאי עשה בורג בחטיבת הצנחנים והשתחרר בדרגת סגן. לאחר מכן למד לתואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטה העברית וכן בבצלאל ובבית הספר לתיירות.
בורג החל להיות פעיל בגופי שמאל, ובתנועת "שלום עכשיו", ואף נפצע באירוע שבו נרצח אמיל גרינצוויג עת הושלך רימון על הפגנה של "שלום עכשיו" בשנת 1983.
בשנת 1985 החל לשמש כיועץ לראש הממשלה שמעון פרס.
בשנת 1988 נבחר בורג לכנסת מטעם מפלגת העבודה, כחלק מן "השמינייה", שמונה חברי כנסת צעירים ומבטיחים, אשר הציגו חזית אחידה בעלת נטייה שמאלית, וכללה פוליטיקאים כחיים רמון, יוסי ביילין ועמיר פרץ.
בכנסת ה-13 היה יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. בשנת 1995 נבחר לעמוד בראש הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, ולשם מילוי תפקיד זה התפטר מחברותו בכנסת.
בשנת 1999 החל לעבוד בראש צוות היגוי הסברה של המפלגה "ישראל אחת" אשר הייתה למעשה מפלגת העבודה לה צורפו תנועות כמימד ומפלגתו של דוד לוי, על מנת להצליח בבחירות לראשות הממשלה, שהיו על פי החוק אז בחירות אישיות בהן התמודדו אהוד ברק ובנימין נתניהו.
לאחר נצחונו של ברק בבחירות, נבחר אף בורג לכנסת שוב. ברק לא מינה אותו לשר, ובורג החליט לרוץ לתפקיד יושב ראש הכנסת, ולהתמודד אל מול מועמדו של ברק לתפקיד, חבר הכנסת שלום שמחון. בורג נבחר על אף שברק התנגד למינויו.
מתקופתו כיושב ראש הכנסת זכורה במיוחד תקרית מביכה שבה הודיע על פטירתו של חבר הכנסת אמנון רובינשטיין, בעקבות הודעה זדונית שהתקבלה במזכירות הכנסת ולא נבדקה. בנוסף, מוטי גילת פרסם בידיעות אחרונות כתבה שהעלתה טענות שונות כנגד בורג, ביניהן שניצל את תפקידו לביצוע שיפוצים בביתו הפרטי, מעבר לנדרש לצורכי ביטחונו האישי. מאמר של אבנר מולכו ב"העין השביעית" (ראו קישורים חיצוניים) יוצא כנגד הכתבה וטוען שהיא דמגוגית.
לאחר תבוסתו של ברק בבחירות האישיות לראשות הממשלה כנגד אריאל שרון, אשר התקיימו ב-6 בפברואר 2001, נותרה מפלגת העבודה ללא מנהיג. ברק עצמו פרש מן ההנהגה, והמפלגה מצאה עצמה בתוך ממשלת אחדות לאומית כאשר היא מחולקת בין תומכי ממשלת האחדות, ובין חברים בעלי נטייה שמאלית המתנגדים למעשי הממשלה. בחודש ספטמבר 2001 נערכו בחירות פנימיות למשרת יושב ראש מפלגת העבודה, בהן התמודד בורג אל מול בנימין בן אליעזר. הבחירות נותרו ללא הכרעה תוך חשד כבד לזיופים, ולאחר מכן נערך בחודש דצמבר של אותה שנה סיבוב נוסף ב-51 קלפיות שנחשדו בהיותן מזוייפות. בבחירות אלו זכה בן אליעזר ברוב הדרוש וקיבל על עצמו את משרת יושב הראש. עקב האופן שבו הושג הניצחון, ויש האומרים גם בשל מוצאו והרקע שלו, מעולם לא התקבל בן אליעזר בין חברי המפלגה כיושב ראש לגיטימי למפלגה. נקבע כי מינויו הוא זמני, וכי ייערכו בחירות נוספות בשנת 2002. בבחירות אלו לא התמודד בורג. בן אליעזר התמודד אל מול חיים רמון ועמרם מצנע, ובסופו של דבר מצנע הוא שהיה למועמדה של מפלגת העבודה בבחירות הכלליות.
לאחר הבחירות בשנת 2003 בהן קיבלה העבודה מספר מצומצם של מנדטים, נבחר ראובן ריבלין לתפקיד יושב ראש הכנסת, ובורג נותר ללא משרה ביצועית פרט לתפקידו כחבר הכנסת, כאשר מפלגתו באופוזיציה. בספטמבר 2003 עורר בורג סערה במאמר שתורגם לאנגלית והופיע בעיתון הגארדיאן, בו התריע כי אם לא תבחר ישראל לצאת מן השטחים, הרי שהמשך המצב מוביל למדינה דו לאומית. המאמר הוכתר בכותרת "סוף הציונות". הפיסקה השערורייתית ביותר במאמר הייתה זו:
Israel, having ceased to care about the children of the Palestinians, should not be surprised when they come washed in hatred and blow themselves up in the centres of Israeli escapism. They consign themselves to Allah in our places of recreation, because their own lives are torture. They spill their own blood in our restaurants in order to ruin our appetites, because they have children and parents at home who are hungry and humiliated.
שממנה משתמעת רומנטיזציה ואפילו תמיכה בפיגועי התאבדות. על בורג נמתחה ביקורת קשה בעקבות מאמר זה שהוא נותן תחמושת ביד שונאי ישראל ומצדיק רצח של ישראלים חפים מפשע. [1] בעקבות הביקורת הקשה פרסם בורג מאמר נוסף בגארדיאן, בו הוא הבהיר שהוא מגנה בתוקף את פיגועי ההתאבדות כנגד אזרחים ישראלים.
בחודש יוני 2004 הודיע בורג על פרישתו מן החיים הפוליטיים לטובת עולם העסקים. בסמוך לכך יצא לאור ספרו "אלהים חזר", המציג את תפיסת עולמו של בורג בשלל נושאים המעסיקים את החברה הישראלית. בפסקה הבאה (עמ' 240) הוא מציג את נסיבות הקמתה של מדינת ישראל:
- את אירופה שיקמו בכספים ואותנו בעצמאות. את שדות הקרב, המיליטריזם והעריצות של אירופה החליפו הכלכלה והדמוקרטיה. ובמרחבי ההיסטוריה נעשה נס ביולוגי. אפרם של יהודים מתים עלה כענן לשמים וירד ארצה כמו גשם במקום אחר, שאריות תאים של יהודים שובטו, ומהם קמה מדינת ישראל.
בערב תשעה באב תשס"ה (2005) פרסם דעתו כי יש להפוך את מחצית יום האבל לזמן חג וסעודת שמחה על הקמת המדינה, ועורר תגובות נגד נמרצות בציבור הדתי [2]. בורג ידוע כתומך בזכויות בעלי חיים, ובעצרת נגד פיטום אווזים של עמותת אנונימוס בשנת 2002 הצהיר כי הוא צמחוני מטעמי מצפון.
חקירה פלילית שנפתחה נגדו בעקבות דו"ח מבקר המדינה על הליך לא תקין במכירת חברת "עשות-אשקלון" למשקיעים זרים נסגרה בנובמבר 2006 מחוסר ראיות [3].
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אברהם בורג באתר הכנסת
- המאמרים של בורג ב"גארדיאן" הבריטי
- אבנר מולכו, הרודן והטריבון: תחקיר מוטי גילת על אברהם בורג, "העין השביעית" גיליון 35, נובמבר 2001
| יוסף שפרינצק | נחום ניר-רפאלקס | קדיש לוז | ראובן ברקת | ישראל ישעיהו-שרעבי | יצחק שמיר | יצחק ברמן | מנחם סבידור | שלמה הלל | דב שילנסקי | שבח וייס | דן תיכון | אברהם בורג | ראובן ריבלין | דליה איציק |  |
