אטימולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אֵטִימוֹלוֹגְיָה (גִּזְרוֹן או גִּזָּרוֹן) היא חקר מקורותיהן של מילים. מילים מסוימות מגיעות משפות אחרות, לעתים לאחר שינוי (במקרה כזה, המלה המקורית נקראת "אטימון"). בעזרת שימוש בטקסטים עתיקים ובהשוואות לשפות אחרות, אטימולוגים מנסים לשחזר את ההיסטוריה של מילים -- מתי הן הופיעו בשפה, מאיזה מקור, וכיצד השתנתה צורתן ומשמעותן.

אטימולוגים מנסים גם לשחזר מידע אודות שפות עתיקות מכדי שיהיה עליהן כל מידע ישיר (כגון כתובים). על-ידי השוואת מילים בשפות קרובות, ניתן ללמוד אודות שפת-האם המשותפת שלהן. באופן זה נמצאו שורשים של מילים שניתן לעקוב אחר גלגוליהן מאז שחר ימי משפחת השפות שלהן.

המלה "אטימולוגיה" עצמה מגיעה מהמילים היווניות ήτυμος (אטימוס, שפירושה "אמיתי") ו-λόγος (לוגוס, "מלה").

[עריכה] רעיונות בסיסיים באטימולוגיה

בדרך כלל, מילים מתחילות עם איות מורכב שהופך פשוט יותר עם השנים (למשל, עקב שימוש בקיצורים). למשל, שם החודש "מרחשוון" התקצר ל"חשוון". התבניות לפיהן הופכות מילים לקצרות יותר משתנות ללא הרף.
מילים שנחשבות לעגה (סלנג) עשויות להפוך לחלק מלב השפה; ולעתים מילים שהן חלק מהשפה הופכות לעגה.
מילים גסות עשויות להפוך ליופימיזם (לשון נקייה) עבור מילים אחרות, ומילים תקינות הופכות לעתים למילים גסות (למשל המילה "זין", שבעבר הייתה קיצור למילה "זרג").
מילים עשויות להתחבר זו לזו (הלחמים).
מילים מתחילות לעתים כראשי-תיבות (נוטריקון) והופכות למילים בזכות עצמן (לדוגמה: תפו"ז - תפוח-זהב; דו"ח - דין וחשבון).
מילים עשויות להגיע מתחומי התמחות מסוימים, תרבויות שונות, ואף יצירות ספרות. מילים עשויות להגזר משם של מקום (למשל, "ציונות", "שמפניה", "בוהמה", "ביקיני", "סוס טרויאני") ואף משם של אדם מסוים, אמיתי או בדוי (למשל, "צלזיוס", "ג'קוזי", "גאוסיאן", "התניה פבלובית", "סאדיזם").

[עריכה] אטימולוגיה בשפה העברית

השפה העברית המודרנית כוללת מילים רבות שנטבעו בשלב מאוחר יחסית (מאז ימי אליעזר בן יהודה), ועבורן האטימולוגיה היא בדרך כלל ברורה ומתועדת היטב. חקר האטימולוגיה בעברית מתמקד בעיקר במילים קדומות יותר, מתקופת התלמוד והמשנה ואף מתקופת התנ"ך, על-ידי השוואתן למילים בערבית, ארמית ושפות שמיות אחרות.