אצטרולב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מהמאה ה-16 ועד המאה ה-18 (אז הומצא הסקסטנט) היה האַצְטְרוֹלָב כלי הניווט הראשי.
אצטרולב מורכב מלוח עגול, המכוייל במעלות (בדומה למד זווית), ומזרוע מסתובבת המחוברת למרכזו. כאשר סימון ה-0° מיושר עם האופק, וכוכב כלשהו (או כל גוף שמימי אחר, שמיקומו ידוע) "נראה" בקצה הזרוע, נמדדת הזווית (במעלות) אל הכוכב (מכאן השם "אסטרו" - כוכב + "לב" - לקחת).
על המעגל חרוטים קווי הקוארדינטות שמייצגים הטל סטריאוגרפי של ספרת השמיים, כפי שהם במקום ידוע כלשהו על פני כדור הארץ. מעל מערכת הגריד הזו מסתובבת ה"רטה", שהיא מסגרת עם סימונים שנקודותיה מסמלות כוכבי שבת. לאחר שהמכשיר מכוייל לשעה הנוכחית, ניתן לקרוא את מיקום הכוכב מהגריד. ניתן לבצע גם את ההיפך ולהתאים את האצטרולב למיקום הידוע, ולדעת, לפי החישוב, מה השעה.
האצטרולב הומצא ככל הנראה על ידי היפארכוס (המאה ה-2 לפנה"ס). תלמי היה הראשון שתאר הטל סטריאוגרפי (במאה ה-2). האצטרולב הגיע לעולם המוסלמי במאה ה-8 או ה-9, וחזר מחדש לאירופה דרך ספרד המוסלמית במאה ה-11 (המגלים הנוצריים המוקדמים של האסטרונומיה הערבית היו גרברט מאורילק והרמנוס קונטרקטוס). הרקע המתמטי בוסס על ידי אל-באטאני בחיבורו "כיתאב אז-זיג'" (סביבות 920), שתורגם ללטינית על ידי אפלטון טיבורטינוס (De Motu Stellarum).
הסופר האנגלי ג'פרי צ'וסר (סביבות 1343 - 1400) כתב חיבור על האצטרולב עבור בנו. במאה ה-15, בונה המכשירים הצרפתי ז'ן פוסוריס (סביבות 1365 - 1436) התחיל למכור אצטרולבים בחנותו בפריז, כמו גם שעוני-שמש ידניים והמצאות מדעיות נוספות של התקופה.
[עריכה] ראו גם
- אצטרולב כדורי
- שעון אסטרונומי
- פלנטריום
- מודל מערכת השמש
- אברהם זכות
[עריכה] קישורים חיצוניים
- המוזיאון הווירטואלי של אוניברסיטת תל אביב - אצטרולב.
- An instrument with a past and a future - The Astrolabe
